אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
אליפות ישראל בספוקן וורד, תערוכה המוקדשת כולה למטבח העיראקי, יריד חגיגי ברחוב הרצל בת"א, לצלול למותחן בהשראת קלינט איסטווד בסרט "הדברים הקטנים" ואירועי פואטרי סלאם
אוכל
לגלות את ההיסטוריה של התבית
אור יהודה היתה פעם ממלכת האוכל העיראקי בישראל. אבל מאז ש"נדרה" סגרה וגם "פונדק משה" כבר לא קיים, לא נותר הרבה מתפארת העבר. לעומת זאת, למי שמחבב את הצד העיוני של הדברים, במרכז מורשת יהדות בבל מוצגת בימים אלו תערוכה המוקדשת כולה למטבח העיראקי. מחר יתקיים שיח גלריה עם אוצרת התערוכה, אורלי בחר לוי, ובו תוכלו לשמוע קצת על איך מכינים תבית (החמין העיראקי הנפלא והמהולל), להריח את ניחוחות התבלינים שמופצים בחלל הגלריה בטכנולוגיה מיוחדת, לבקר בחצר משוחזרת של בית מסורתי שבה נהגו לבשל, לראות תערוכת ציורים בנושא המטבח העיראקי של האמן אלי סודאי, יליד בגדד, ועוד. בשיח הגלריה יוגש גם כיבוד עיראקי קל. אני אמשיך להתגעגע למרקי הקובה של נדרה. אם אתם כבר באור יהודה, ואף שמדובר בכלל בקונדיטוריה טריפוליטאית, אל תוותרו על עצירה קצרה בקונדיטוריית קפלא־זוארץ החד־פעמית.
מרכז יהדות בבל. שד' מרדכי בן פורת 83, אור יהודה.
חיליק גורפינקל
טלוויזיה
להיסחף באנרגיה חסרת המעצורים של “אופוריה”
העונה הראשונה של “אופוריה”, הסדרה המצליחה מאוד של HBO (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום tv), הסתיימה בתהייה אם רו בנט מתה ממנת יתר של סמים. תהייה קלושה כמובן, כי אין שום סיכוי שהכוכבת הגדולה של הסדרה, זנדאיה (“חולית”, “ספיידרמן: השיבה הביתה”), המגלמת את רו, לא תשוב. “אופוריה” האמריקאית מבוססת על סדרה ישראלית שיצרו רון לשם ודפנה לוין, וזכתה להצלחה גדולה בארצות הברית עם רייטינג של 5.6 מיליון צופים, וביקורות משבחות. גם בעונה השנייה שלה שתשודר ביום שני היא ממשיכה לעקוב אחר חייה של חבורת בני נוער ובפרט אחרי ניסיונות הגמילה של רו. כמו רבות מסדרות ערוץ HBO, היא מגדירה את הז’אנר שבו היא עוסקת מחדש - התיכוניסטים שלה מתנסים בכל. זאת סדרה המדברת על שכבת הגיל הזאת ללא מעצורים, עם הרבה אנרגיה קולנועית, מינית ורגשית. שלא כמו “חינוך מיני” של נטפליקס, שגם מתייחסת למתבגרים בבגרות, בסדרה הזו האופוריה היחידה היא רגעית, והאופל אורב מעבר לפינה.
רותה קופפר
יריד
להרים לעסקים הקטנים ברחוב הרצל
רחוב הרצל, הרחוב הראשי הראשון של תל אביב, הוא עדיין רב־קסם, ושוקק חנויות רהיטים קטנות, בתי מלאכה זעירים ורפדים ותיקים. גם הם, כמו בעלי עסקים קטנים אחרים בעיר, נפגעו ממשבר הקורונה ומעבודות התשתית הבלתי נגמרות. עכשיו, לאחר שהרחוב התחדש בשביל אופניים ובמדרכות נגישות, יזמה העירייה יריד חגיגי במטרה לעודד את המסחר ברחוב. היריד שיתקיים מחר (15:00-10:00) יכלול הרצאות, הופעות מוזיקה, הגרלות, סיורים אורבניים ותערוכת אופנה שיצרו מעצבים מבדי ריפוד בשיתוף החנויות ברחוב (שתוצג במשך שבוע). מורה הדרך, עומר כהן, יערוך סיור היסטורי־עכשווי, ויספר אנקדוטות חביבות על הרחוב: "הרמזור הראשון היה בהרצל, וכך גם הקיוסק הראשון ואפילו המעלית הראשונה. מייסדי העיר, עקיבא וייס ואחד העם, בנו את בתיהם בחלק הצפוני של הרחוב. מכיוון שרצו לתת להם את הכבוד להיות מספר 1 ו־2, אז מספרו את הבתים ברחוב הפוך מכל הרחובות הראשיים בעיר. זה הרחוב היחיד שמתחיל מצפון לדרום".
מאיה נחום שחל
סרט
לצלול למותחן בהשראת קלינט איסטווד
"הדברים הקטנים", שזמין מהשבוע בערוצי הסרטים, הוא אחד הסרטים שאבדו בקורונה, ויש להניח שלו היה מופץ כמו שצריך בבתי הקולנוע, הוא היה זוכה ליותר תשומת לב. ג'ון לי הנקוק (שכתב את "עולם מושלם", אחד הסרטים הכי יפים של קלינט איסטווד, וכאן מביים בהשפעתו המובהקת) קיבץ אליו שלושה זוכי אוסקר: דנזל וושינגטון, ראמי מאלק ("רפסודיה בוהמית") וג'ארד לטו ("מועדון הלקוחות של דאלאס") במותחן אפל מאוד על בלש משטרה מבוגר שחווה טראומה בשירותו, שמנסה לעזור לבלש צעיר ללכוד רוצח סדרתי. אווירת הניינטיז, והקצב הלא עכשווי שלו, גרמו למבקרים אחדים להשוות אותו בשוגג ל"שתיקת הכבשים". לא מדויק, כי כשעוקבים אחריו מגלים ש"הדברים הקטנים" בכלל לא עוסק בניסיון ללכוד רוצח, אלא ברצון של שוטר מבוגר לשמור על הגב של שוטר צעיר וחסר ניסיון, לפני שיעשה את הטעות שתהרס את חייו של המבוגר. זה סרט על שוטרים, הטעויות שהם עושים, והשאיפה של המשטרה להגן בראש ובראשונה על עצמה, ולאו דווקא על הציבור. וכך, תסריטאי מצוין, שרוב סרטיו מומלצים, הופך סיפור על הצלה וגאולה אציליים, גם לכתב אשמה קודר על מערכת אכיפת החוק האמריקאית. קלינט איסטווד היה מצדיע.
יאיר רוה
מופע
להשחיז רעיונות בפואטרי סלאם
יש משהו מהנה, מלא חשמל וקצב, באירועי פואטרי סלאם. גם שירה, גם פרפורמנס, גם גרוב. במוצאי שבת ב־21:00 יתקיים ברדינג 3 בתל אביב גמר אליפות ישראל בספוקן וורד. מהו פואטרי סלאם ואיך זה עובד? זוהי תחרות שירה מדוברת, שבה המשוררים מטיחים שורות (ומכאן ה"סלאם") בקהל, משחיזים רעיונות ומגוללים מונולוגים פואטיים, על עצמם ועל המצב.
התחרות מבוססת על פורמט אמריקאי שהמציא המשורר מארק קלי סמית ב־1984, ועל פיו עולים לבמה כמה משוררים/ות בכל ערב, כל שיר מקבל ניקוד על ידי הקהל ובסוף הערב מוכרז הזוכה. אירועי פואטרי סלאם מתקיימים כבר ב־30 מדינות, ובכל שנה יש אירוע גמר בינלאומי. הגמר המקומי במוצ"ש הוא הפקה של תיאטרון האינקובטור, בניהולה של נילי קופלר. שבעה משוררים נבחרו על ידי הקהל באירועי מוקדמות בחודשיים האחרונים. בין המשוררים שעלו לגמר - רובם אמנים או סטודנטים לספרות ולקולנוע - יפתח ליבוביץ, לירי בר, אלעד לאור, טינג פנג, שלי תניא שמיר ואילון פרבר.
שירי לב־ארי
