אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
להתחדש באמנות מקומית מוצלחת, לעשות הכל בשביל בית בלוס־אנג'לס, להתלבש נוח ועם טאץ' ייחודי, להתפעל מהאלבום החדש של עברי לידר, להתאהב בדרמה ניו־יורקית לא צפויה ולדמיין שחוגגים סוף לשנה נורמלית
מכירה
להתחדש באמנות מקומית מוצלחת
כמדי סוף שנה, גלריות רבות מציעות יצירות אמנות במחירים נוחים יותר לקהל הרחב. גם הגלריה השיתופית P8, שהינה עמותה ללא מטרות רווח המפעילה חלל תצוגה בדרום תל־אביב, משיקה החל מהיום אתר מכירה למשך חמישה ימים, ובו מאות יצירות אמנות ישראלית. את הגלריה (ברחוב הפטיש 8 בת"א) מפעילה קבוצה של עשרה אמנים, והיא מהווה חממת אוצרות ותצוגה אקספרימנטלית למגוון קולות וז׳אנרים. גם הפלטפורמה המקוונת שמושקת היום תכלול אמנות למכירה מכל הגדלים, הטכניקות והמדיומים: ציורים, רישומים, תצלומים והדפסים, מאת עשרות אמנים ואמניות ישראלים מוכרים וידועים לצד אמנים צעירים ומבטיחים. בין המשתתפים: מיכל היימן, סיגלית לנדאו, נורית דוד, צביקה קנטור, נבט יצחק, אבשלום סולימן, הילה שפיצר, עידו מרקוס, רועי קופר, יעל חובב, איגור רבליס (Klone) ודיאנה קוגן. טווח המחירים נע בין 500 שקל לעשרות אלפי שקלים. p8gallery.net
יקיר שגב
טלוויזיה
לעשות הכל בשביל בית בלוס־אנג'לס
אם יש לכם תוכניות לסופ"ש הזה, אל תתחילו לצפות ב"מתבייתים" בנטפליקס. כי ברגע שמתחילים צריכים לראות את שמונת הפרקים עד הסוף, אין ברירה אחרת. "מתבייתים" (באנגלית "No Good Deed", משחק מילים מחוכם שהוא ברוח הסדרה), היא קומדיית מתח אפלה, שככל שמתקדמים בה מגלים עוד ועוד קומות של מיסתורין, סודות משפחתיים ומה אנשים מוכנים לעשות בשביל לקנות בית מוצלח בלוס־אנג'לס, וכנראה בעוד מקומות בעולם. היוצרת ליז פלדמן כבר הפגינה את סגנון הכתיבה המשוכלל והמטורלל שלה ב"בשבילי אתם מתים", והפעם היא מתהדרת בנוסף לבית יפה ונחשק גם בצוות שחקנים נהדר - ריי רומנו ("כולם אוהבים את ריימונד"), ליסה קודרו ("חברים"), לינדה קרדליני ("בשבילי אתם מתים"), דניס לירי ("הצילו!") ואחרים. "מתבייתים" מתארת את המאמצים שעושים שלושה זוגות המתחרים זה בזה על בית שעומד למכירה, ומגלים שיש לבעלי הבית מה להסתיר, וגם להם יש כמה סודות משלהם. הכל נע בין המוגזם למצחיק, המסוכן למופרך, ויש אפילו רגעים נוגעים ללב.
רותה קופפר
שופינג
להתלבש נוח ועם טאץ' ייחודי
מאז ייסודה בראשית שנות ה־90, הבינו בחנות התל־אביבית הקטנה "גרטרוד" מה נשים בארץ רוצות, והביאו בחשבון את צורכיהן: נוחות, איכות, מינימליזם נשי ורומנטי בניחוח נוסטלגי. עכשיו השיקו שם קולקציית טרנינגים צבעוניים, יפים ונינוחים מפוטר, בשיתוף עם האמנית ליהי ניידיץ, המשלבת בעבודותיה דימויים מתרבות הצריכה. דימוי של רישום שלה "הצופה", חלק מסדרת רישומים שעוסקים ביחסים בין בני אדם ובטבע, משולב ברקמה אדומה על מכנסיים וסווטשירטים. החיבור בינה לבין המעצבת טל רוזנפרב היה מיידי. בשיח ביניהן החליטו לשלב חוט אדום ברקמה. "אני רוצה להזמין נשים לשיח על אופן שבו אנו תופשות עצמנו ונתפשות, לעורר דיון על הקשר בין אמנות לחיי היום־יום, ועל תפקיד האופנה כמדיום לביטוי אישי", אומרת רוזנפרב. החל מ־440 שקל. gertrudshop.com
עילית מינמר
מוזיקה
להתפעל מהאלבום החדש של עברי לידר
הבוקר הוציא עברי לידר את "חלק לא נפרד מאחרים", אלבום חדש ויפה, הכולל חקירה ושיטוט בין ז'אנרים מוזיקליים ושאלות של זהות ושייכות. השנה ציין לידר 50 ונראה כי האלבום הזה הוא מעין מתנת יום הולדת אישית, סיכום ביניים שמאגד בתוכו נגיעות בסגנונות שעבד איתם במהלך השנים: פופ, מזרחי לייט, היפ הופ וקלאסי. הכל מתקבץ לכדי תמונה אחת יפה ומלאת גוונים, בהפקה מוזיקלית מהוקצעת, כמו תמיד אצלו. מה שהופך את האלבום לחגיגי במיוחד הוא שיתופי הפעולה שלידר יוצר כאן עם אמנים מובילים בשירים חזקים שלחלקם יש פוטנציאל להפוך ללהיטים. אביתר בנאי מציג ביצוע מצמרר לשיר הנושא, ארקדי דוכין משתתף בשיר "50", מיכה שטרית ב"דטרויט" שהפתיחה שלו נושאת השראה מ"זכיתי לאהוב" הנפלא, וטונה בהיפ־הופ הבועט "ילדים של עשירים". עוד משתתפים שחר טבוך, אודיה, החזן הראשי של צה"ל שי אברמסון, אבי אבורומי, ואפילו יובל נוח הררי שמקריא טקסט שכתב בשיר "אלוהים שלי", פרפרזה לשירו של עוזי חיטמן ("אלוהים שלי רציתי שתדע, שאני קצת מודאג לאחרונה מעצמי, מהעולם וקצת ממך").
מאיה נחום שחל
סרט
להתאהב בדרמה ניו־יורקית לא צפויה
את "היא באה אלי" כתבה וביימה רבקה מילר - בתו של המחזאי ארתור מילר ובת זוגו של דניאל דיי לואיס - ומדובר בסרט עם תסריט מקורי לחלוטין, כמעט אבסורדי ואידיוסינקרטי. ראיתי אותו בפסטיבל חיפה בשנה שעברה והוא הקסים אותי כל כך שבחרתי בו כאחד מעשרת סרטי השנה שלי ל־2023. הוא לא הוקרן בארץ, ורק כעת צץ מחדש והוא מוצג ב־yes VOD. פיטר דינקלג' מגלם מלחין אופרות שסובל ממצוקת כתיבה שנשוי לפסיכיאטרית שלו (אן התאוויי). כדי לעזור לו להשתחרר ממעצור הכתיבה שלו, היא מייעצת לו להתגבר על חרדותיו ולצאת לטיולים ארוכים בברוקלין. שם, על שפת הנהר, הוא פוגש את מריסה טומיי, שמגלמת קפטנית של ספינת גרר קטנה, שהיא נרקומנית של אהבה ורומנטיקה. היא מתאהבת בו, מפתה אותו והוא משתמש במפגש ביניהם כהשראה לאופרה החדשה שלו. מילר יוצרת אוסף של דמויות מקוריות ובלתי צפויות שיכולות לאכלס אופרטה, בסרט שככל שהוא מתקדם נהיה לא רק יותר ויותר רומנטי, אלא גם פחות ופחות שפוי. זה סרט שלא מתנהג על פי נורמות תסריטאיות מקובלות, ובזכות שחקניו והטון המשועשע והחופשי שלו הוא לגמרי מקסים.
יאיר רוה
אוכל
לדמיין שחוגגים סוף לשנה נורמלית
מבלי שנרגיש מגיעה השנה האיומה הזו אל סופה, ובה בנוסף לכל הצרות גם ענף המסעדנות נאבק על חייו. ובכל זאת, יש מי שמתעקשים, בשם הנורמליות, האסקפיזם, או מה שזה לא יהיה, לציין את סוף השנה האזרחית, בעזרת המסורות הקולינריות המקובלות בעולם שאינו שקוע במלחמה אינסופית, כלומר בפתיחת בקבוק שמפניה צרפתית. גם על הפרויקטים הקולינריים של מלון היוקרה דה ג'ורג' לא פסח הזמן הרע הזה. הסניף של משק עפאים שנפתח במקום לא הוציא את שנתו הראשונה ונסגר בקול ענות חלושה, ועושה רושם שגם מסעדת פרדס המצוינת לא מלקקת דבש. בכל זאת, החל מהיום, יפציע בלובי פופ־אפ של שמפניה וקוויאר. אם כבר מושחת ואסקפיסטי, אז עד הסוף. הוא יכלול עשרים סוגי שמפניה, של בתים מפוארים כמו מואט, קרוג, רוינאר, במחירים שיתחילו ב־199 שקלים ויגיעו עד, שומו שמיים, 13 אלף שקל. לצידם יימכר גם קוויאר אמיתי. מי שירצה להרגיש עשיר אבל לא למכור כליה בשביל זה, יוכל להסתפק בטעימת שמפניה וקוויאר ב־99 שקלים. נחמות קטנות, למי שזה מנחם אותו. thegeorgetelaviv.com
חיליק גורפינקל
