העסקים הגדולים בחוץ, הקטנים משלמים
חוק הרווחים הכלואים מטיל מס על חברות שהשקיעו את רווחיהן בנכסים מניבים, בעוד חברות גדולות וחלק מהחברות התעשייתיות נהנות מהחרגות. ברשות המסים כבר מדברים על בחינה מחדש של הרפורמה – וכדאי לתקן את העיוות בהקדם
יש לברך על הכוונה ברשות המסים לבחון מחדש את חוק הרווחים הלא מחולקים. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2025 אושר החוק המטיל מס על רווחים לא מחולקים. מדובר בחוק שנוי במחלוקת, המטיל מס נוסף על "רווחים כלואים" לכאורה של חברות, שכבר שולם בגינם מס חברות. בהתאם לכך, חברות מעטים שבמשך השנים רכשו נכסי נדל"ן מרווחים שנצברו והחליטו להשכיר אותם בשוק החופשי, נדרשות כעת מדי שנה לחלק חלק מהרווחים הצבורים שלהן – ובהם גם רווחים שהושקעו בנכסי נדל"ן מושכרים – ולשלם עליהם מס דיבידנד, או לחלופין "מס קנס" בגובה 2%.
עם זאת, הוראות הסעיף אינן חלות על קבלנים שבונים ומוכרים נכסים כחלק מהמלאי העסקי בפעילותם השוטפת, וכן על חברות שהמחזור השנתי שלהן עולה על 30 מיליון שקל, בדרך כלל חברות גדולות ובורסאיות. ומי נשאר לשלם?
מדובר בעיוות המפלה בין בעלי עסקים קטנים ובינוניים, שנפגעים באופן משמעותי מתיקון החקיקה, לבין בעלי עסקים גדולים, שאינם נכללים בתחולת הסעיף. זוהי פגיעה במגזר רחב המהווה מנוע צמיחה של המשק. יתרה מכך, הוראת החוק אינה מתייחסת רק לרווחי חברות מכאן ואילך, אלא מחילה את מנגנון המס החדש גם על רווחים שנוצרו בעבר. למעשה, כללי המשחק השתנו תוך כדי תנועה.
העיוות מתחדד בהשוואה בין נכסים שנועדו ל"שימוש עצמי" לבין נכסים מניבים. חברה שרכשה נכס ומשתמשת בו לצרכיה מקבלת הגנה בגין הנכס, בעוד חברה שמשכירה את הנכס לצד שלישי נדרשת לשאת מדי שנה בתשלום המס על מרכיב הרווחים שמימנו את הנכס. בכך נוצר תמריץ מיותר לרכישת נכסים לשימוש עצמי במקום לשכירתם.
החוק פוטר רווחים של חברות בעלות מפעל תעשייתי, שמקורם בהכנסות מפעילות ייצורית. כך נוצר מצב שבו חברה בעלת מפעל תעשייתי ופעילות ייצורית ששוכרת נכס מחברה אחרת תהיה פטורה ממס בהיותה חברה תעשייתית, בעוד החברה המשכירה תשלם מס בגין רכיב "הרווחים הכלואים" שמימנו את הנכס.
לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות מתוך רשות המסים שלפיהם יש לבחון מחדש את חוק הרווחים הכלואים. מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', ציין לאחרונה כי יש לבחון את רפורמת הרווחים הכלואים ולבדוק אם אין לה השפעה שלילית על המשק. ראוי שהתיקון ייעשה במהרה.
הבחינה המחודשת של הוראות החוק היא צעד הכרחי שיש לבצע בהקדם, כדי לספק ודאות לציבור הנישומים והמייצגים. עד שיבוצע תיקון בחקיקה, בעלי עסקים קטנים ובינוניים נאלצים לפנות לתכנוני מס ולבחון אפשרויות להימנע מתחולת הסעיף. תכנוני המס עלולים לייצר בעתיד מחלוקות מול פקידי השומה, וגם מסיבה זו עדיף תיקון מהיר שיבטל את העיוותים בחקיקה.
הכותבים הם עו"ד (רו"ח) אהוד ברזלי ועו"ד לירון בן מאיור
