אף נשיא לא יעצור את מכונת הכסף של הסופרבול
החרם של דונלד טראמפ על הסופרבול רק ממחיש כמה ה־NFL חסינה כלכלית בפני לחצים פוליטיים. המשחק שיתקיים הלילה כבר מייצר הכנסות של מיליארדי דולרים לליגה בזכות מודלים כלכליים משולבים של כרטיסי פרימיום עם אירוח יוקרתי, פרסומות יקרות בטלוויזיה ואירועי צד
הלילה, כאשר הקוורטרבק של ניו אינגלנד פטריוטס, דרייק מיי, יפסע אל כר הדשא באצטדיון "לוי'ס" שבסנטה קלרה, הוא לא רק יישא על כתפיו את תקוותיה של שושלת בשיקום, אלא יצעד אל תוך זירה שחורגת מזמן מגבולות הספורט המוכרים. מיי ימצא את עצמו במרכזו של אירוע שהוא הפגנת ריבונות של הגוף הכלכלי החזק ביותר באמריקה - ליגה שלמדה להבהיר לממשל בוושינגטון שלפוטבול יש חוקים משלו, מטבע משלו, ובעיקר עצמאות ששום נשיא לא יכול לכופף.
הכלכלנים של עמק הסיליקון כבר מכתירים את סופרבול 60 כאקזיט הגדול של השנה, עם צפי להשפעה כלכלית ישירה של 630 מיליון דולר על אזור המפרץ בלבד. המספרים הללו הם תוצאה של מכונה משומנת שמתעלמת מרעשי הרקע הפוליטיים ומתמקדת באופטימיזציה של רווחים, כאשר מחירי הלינה באזור זינקו ב־37% ותפוסת המלונות נושקת ל־100%עם מחירים התחלתיים של 1,500 דולר עבור חדר בסיסי ללילה.
העצמאות הכלכלית הזו היא בדיוק מה שמאפשר לליגת ה־NFL לצאת לקרב חזיתי וחסר תקדים מול דונלד טראמפ, בעימות שהופך את המשחק הקרוב לפוליטי ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב. הנשיא טראמפ, שנוכחותו ביציע בשנה שעברה בלאס וגאס נתפסה כהפגנת כוח שלטונית, בחר הפעם בטקטיקה של חרם גלוי. בהצהרה שפרסם ברשת Truth Social, הסביר טראמפ את היעדרותו בבוטות האופיינית לו: "אני לא אהיה שם השנה. קליפורניה היא מקום נורא, וסן פרנסיסקו נהרסה על ידי השמאל הקיצוני. חוץ מזה, זה פשוט רחוק מדי בשביל לראות מופע של שנאה".
אך המרחק הגיאוגרפי הוא רק תירוץ למלחמה תרבותית עמוקה הרבה יותר. טראמפ תקף בחריפות את הבחירות האמנותיות של הליגה, ובעיקר את הלהקה שתפתח את האירוע, גרין דיי, ואת כוכב מופע המחצית, באד באני. "גרין דיי הם בדיחה גמורה, הם שרו נגדי ונגד האנשים הנהדרים של המדינה הזו. ובאד באני? מעולם לא שמעתי עליו, אבל אמרו לי שהוא מייצג את כל מה שרע במדיניות הגבולות הפרוצה שלנו. ה־NFL הפכה ל־Woke, וזה יעלה להם ביוקר", הצהיר הנשיא בריאיון לפוקס ניוז שבועות ספורים לפני המשחק.
העימות החריף במיוחד סביב באד באני הוביל לכך ששרת ביטחון המולדת, קריסטי נועם, הטילה פצצה לוגיסטית כשצייצה: "סוכני ICE יהיו נוכחים בכל פינה באצטדיון לוי'ס כדי להבטיח שכל מי שנמצא שם, נמצא שם כחוק". איום זה נתפס בציבור כניסיון להטיל מצור על אירוע בידור פרטי בשל מחלוקת אידיאולוגית עם הליגה.
אלא שה־NFL, תחת הנהגתו של הקומישינר רוג'ר גודל, מפגינה חוסן שמעט גופים עסקיים באמריקה יכולים להרשות לעצמם. במסיבת עיתונאים שנערכה בסן חוזה, גודל השיב בביטול יחסי לאיומים מהבית הלבן: "ה־NFL היא הפלטפורמה המאחדת הגדולה ביותר באמריקה. הבחירות האמנותיות שלנו משקפות את הגיוון של האוהדים שלנו, ואנחנו גאים לתת במה לאמנים מובילים בעולם. אנחנו מתמקדים בלספק את החוויה הטובה ביותר ל־120 מיליון צופים, ולא נתניע שינויים על בסיס לחצים חיצוניים".
העצמאות הזו לא מבוססת על אידיאולוגיה בלבד, אלא על מאזן כספי שחסין לכל ציוץ. רשת NBC כבר סגרה את מלאי הפרסומות שלה במחיר של 8 מיליון דולר ל־30 שניות, זינוק של 14% מהשנה שעברה. המפרסמים, שחוששים בדרך כלל ממחלוקות פוליטיות, הבינו שהסופרבול הוא המקום האחרון במדיה שבו ניתן להגיע לקהל חוצה מגזרים. גורם מרכזי בעוצמה הזו הוא אד הורן, מנהל התפעול הראשי של On Location, חברת האירוח והחוויות הרשמית של הליגה, שהפכה לזרוע המוניטיזציה החזקה ביותר של ה־NFL. הורן, לשעבר נשיא ה־NFL למיתוג ושיווק, תפר את המודל הכלכלי שבו הליגה שולטת ישירות ברוב מלאי הכרטיסים והסוויטות.
2 צפייה בגלריה
דרייק מיי, הקוורטרבק של ניו אינגלנד פטריוטס. ילד פלא עם זרוע אינסופית
(צילום: AP Photo/Charles Krupa)
במישור המקצועי, המשחק מספק דרמה שאינה נופלת מהתככים בוושינגטון. ניו אינגלנד פטריוטס, עם מאזן עונתי של 14 ניצחונות ושלושה הפסדים, מנסה להשלים את אחד הקאמבקים המהירים בהיסטוריה. המאמן מייק ורייבל הבהיר במסיבת עיתונאים רשמית של הליגה כי הוא אינו מתכוון לתת לרעשי הרקע לחדור לחדר ההלבשה: "התפקיד שלי הוא להכין 53 שחקנים לקרב של החיים שלהם. אנחנו שחקני פוטבול. אם מישהו בוושינגטון רוצה לדבר על הגנה, שיבוא לצפות בווידיאו של סיאטל. אנחנו כאן כדי לנצח משחק, וכל השאר הוא רעש לבן שלא עוזר לנו".
מולם תתייצב סיאטל סיהוקס, עם מאזן עונתי זהה לזה של הפטריוטס, בראשותו של הקוורטרבק סם דארנולד והגנה שזכתה לכינוי "הצד האפל" (Dark Side). הגנה זו, שמובילה את הליגה ביעילות, החזירה את האימה ליריבותיה עם סגנון משחק פיזי וחסר פשרות. מייק מקדונלד, המאמן הצעיר של סיאטל שהפך לאדריכל ההגנה הטובה בליגה, התייחס בריאיון ל־ESPN למתח האופף את האירוע: "יש הרבה דיבורים מסביב, אבל ביום ראשון כשהכדור באוויר, הכל נעלם. הקבוצה הזו נבנתה על חוסן מנטלי. אני אומר לשחקנים: 'אל תסתכלו על החדשות, תסתכלו על השחקן שמולכם'. אנחנו באים להציג את הפוטבול הכי אגרסיבי שיש, והעובדה שהנשיא צופה או לא צופה בנו לא משנה את הדרך שבה אנחנו מתקלים".
הדו־קרב בין מיי, ילד הפלא עם הזרוע האינסופית, למערכי ההגנה המתוחכמים של סיאטל, הוא המנוע שדוחף את מחירי הכרטיסים בשוק המשני לממוצע דמיוני של 6,354 דולר.
אסטרטגיה כלכלית נוספת שהליגה הטמיעה השנה היא "מבצע פשיטה" על לוח הזמנים השבועי דרך הוספת 88 כוכבי ה"פרו־בול" לעיר המארחת. בעבר, ה"פרו־בול" (משחק הכוכבים) נערך בעיר נפרדת או לאחר הסופרבול, מה שהוביל לכך שכוכבי ענק רבים נעדרו משבוע האירוח. השנה, ה־NFL העתיקה את כל קרקס הכוכבים לתוך סן פרנסיסקו. המשמעות היא ש־88 השחקנים הטובים ביותר בליגה, כולל אלו שלא העפילו לגמר, נמצאים בעיר כבר מיום שני. המהלך הזה יצר "מפץ נדל"ני" של חסויות: חברות טכנולוגיה ומשפיענים משלמים סכומי עתק עבור הופעות של כוכבי־על כמו פטריק מהומס או ג'סטין ג'פרסון באירועי צד, מה שהפך את ימי שני עד חמישי, שנחשבו בעבר לימים "מתים", למכרה זהב שמכניס לליגה ולשחקנים עשרות מיליוני דולרים נוספים.
הוספת 88 כוכבי ה"פרו־בול" לשבוע האירועים יצרה רצף של פעילות כלכלית שהתחילה כבר ביום שני, והפכה את המרחב שבין סן פרנסיסקו לסנטה קלרה למגרש משחקים תאגידי שבו נסגרים סבבי השקעה בין מסיבת קוקטייל אחת לשנייה.
הטירוף הזה אינו מוגבל רק ליציעים. תעשיית ההימורים החוקיים בארה"ב נערכת ליום ההימורים הגדול בתולדותיה עם צפי של 1.76 מיליארד דולר שיונחו על השולחן, מה שמוכיח שבעולם שבו הכל פוליטי, הכסף של המהמרים עדיין זורם למקום שבו הדרמה היא האמיתית ביותר.
החוסן של הליגה אל מול האיומים בחרם הוא עדות לכך שה־NFL הפכה ל"דת האזרחית" היחידה שנותרה באמריקה המפולגת, מוסד שמסוגל לאחד 120 מיליון צופים סביב המסך בזמן שהם מתעלמים מהנחיות הבית הלבן. כאשר בוחנים את היקף ההוצאה הלאומית סביב יום המשחק, המוערכת ב־20.2 מיליארד דולר על מזון, אלכוהול וציוד צפייה, מבינים שהעצמאות של הליגה אינה רק עניין של הצהרות אלא של כוח קנייה מסיבי. כל מבוגר אמריקאי צפוי להוציא בממוצע כ־95 דולר הקשורים למשחק, נתון ששום קמפיין פוליטי לא יכול להתחרות בו.
סופרבול 60 הוא הרגע שבו הכלכלה היצירתית של קליפורניה פוגשת את הכוח הגולמי של הספורט המקצועני, ויוצרת חומה שדרכה הפוליטיקה מתקשה לחדור. בסופו של דבר, הניצחון האמיתי שיירשם בדפי ההיסטוריה יהיה זה של ליגת ה־NFL. היא הוכיחה כי במאה ה־21, מגרש הפוטבול הוא המקום היחיד שבו הממשל האמריקאי הוא רק אורח, ולפעמים אפילו אורח לא רצוי. הליגה הימרה על הקהל הצעיר, על החדשנות ועל העצמאות הכלכלית שלה, ונראה שהיא מחזיקה בכל הקלפים, משאירה את הפוליטיקאים מחוץ לקווי המגרש, מתוסכלים מול רייטינג שאי אפשר לנצח.
