בלעדי
הציבור לא ממהר לקניונים: צניחה של 60% בפדיון הממוצע בחנויות
הקניונים אומנם נפתחו לציבור ביום חמישי, אך הפעילות רחוקה משגרה. הקושי להחזיר עובדים והצפי לתנועה דלילה השאיר חנויות רבות סגורות, אנשים רכשו בעיקר מוצרים חיוניים, ונרשמה ירידה של 40% בקניות. בקניונים האזוריים מספר המבקרים צנח ב־60%
הממשלה אישרה ביום חמישי לפתוח את החנויות בקניונים וברחובות, אך נראה כי לא המוכרים ולא הקונים ממהרים לחזור לשגרת מסחר. על פי הפעילות בימים חמישי ושישי, הציבור רכש בעיקר בחנויות שמספקות מוצרים חיוניים כגון סופרמרקטים, פארמים, חנויות DIY (עשה זאת בעצמך), מעדניות ובתי קפה וחנויות לאופנת בייסיק. מלבד זאת, ביום חמישי התקשו הקמעונאים לפתוח את כל החנויות שכן ההודעה על הפתיחה ניתנה ביום רביעי בשעות הערב המאוחרות, ולא כל העובדים הסכימו לחזור לעבודה תחת מטחי הטילים, ולא כולם יכלו לחזור, בעיקר הורים שנדרשו לשמור על ילדיהם בעת שמסגרות החינוך מושבתות.
מנתוני ריס, שהגיעו לידי כלכליסט, עולה כי ביום חמישי נפתחו שני שלישים בלבד מחנויות האופנה, והפדיון הממוצע בחנויות שנפתחו היה נמוך ב־60% בהשוואה לממוצע של 2025. על פי חברת שבא, ביום חמישי נרשמה ירידה של 40% בקניות שביצע הציבור בכרטיסי אשראי, בהשוואה ליום חמישי בשבוע שקדם לו (26.2.26). מבחינת פילוח הקניות, עלייה של כ־2.3% נרשמה בקניות בכרטיס אשראי ברשתות המזון, בענף ההלבשה וההנעלה היקף הקניות באשראי ירד ב־48%, והסתכם ב־45.5 מיליון שקל. זאת בהשוואה ל־87 מיליון שקל בחמישי שקדם למלחמה. חנויות החשמל חוו ביום חמישי ירידה של 17% במכירות, שהסתכמו ב־92 מיליון שקל, ובענף הפארם המכירות היו נמוכות ב־7% והסתכמו ב־42 מיליון שקל. ביום חמישי הציבור עדיין חשש לצאת מאזורי המרחב המוגן ולשבת בבתי קפה, אך בשישי בבוקר המגמה התהפכה ובתי הקפה היו הומים. על פי שבא, ביום חמישי האחרון הקניות באשראי במסעדות, במזון מהיר ובבתי הקפה ירדו ב־40% בהשוואה לחמישי לפני המלחמה והסתכמו ב־81 מיליון שקל.
הרשתות צפו תנועה דלילה
רשתות הקמעונאות גייסו ביום חמישי ושישי עובדים על פי הצפי שלהם לתנועת קונים בחנויות, על פי היכולת והרצון של המוכרים להגיע לעבודה, ודבר נוסף שהשפיע הוא חוסר הוודאות של הקמעונאים בנוגע למתווה חל"ת ופיצויים לעסקים. מאחר שהמדינה טרם פרסמה מתווה סיוע, ולאור שעות העבודה המצומצמות בקניונים, הרשתות משאירות חלק מהעובדים בבית כדי שיצברו 14 ימים ברציפות ויהיו זכאים לחל"ת על חשבון המדינה. קמעונאי בכיר באחת מרשתות האופנה אמר לכלכליסט כי רק 35% מהעובדים חזרו לעבודה בחמישי ושישי, וכי הרשת זקוקה ל־50% מכוח האדם שלה. ברשתות אופנה ואקססוריז קטנות כגון אלמביקה, רעומה, Laster ואחרות לא פתחו כלל את החנויות ביום חמישי.
גורם בענף הקניונים: "אנשים רצו בעיקר לצאת להתאוורר בבתי הקפה ולקנות דברים הכרחיים. אני מעריך שזה ישתפר, וגם לשוכרי האופנה יש אינטרס לפתוח את הסניפים כדי להעיף סחורה"
על פי השוכרים, בקניונים האזוריים והגדולים תנועת הקונים והפדיונות היו חלשים יותר, בעוד בקניונים השכונתיים שקרובים לבתי המגורים התנועה היתה ערה גם ביום חמישי ועוד יותר חזקה ביום שישי. מעבר לכך שהקניונים ומרכזי המסחר השכונתיים קרובים לבית ואפשר להגיע אליהם בהליכה קצרה יחסית, גם תמהיל החנויות בהם הוא כזה שהציבור מחפש בימי מלחמה, למשל סופרמרקט, קונדיטוריה, בית קפה, קצבייה, ירקן, ולעיתים גם בנק וקופות חולים.
1 צפייה בגלריה
חי גאליס, מנכ"ל ביג. הודיע לשוכרים כי לא יחויבו בדמי שכירות בסיסיים על הימים שהחנויות היו סגורות
(צילום: אוראל כהן)
בקניונים האזוריים נפתחו ביום חמישי כ־50% מהחנויות, והפדיונות היו נמוכים ב־60% בהשוואה לימים רגילים. בביג דיווחו בסוף השבוע על אחוזי פתיחה גבוהים של 80% עד 90% מהחנויות. המרכזים שבהם נפתחו כמעט כל החנויות היו בעיקר מרכזי ביג המסורתיים שמאוישים בחנויות שירות כמו DIY, חנויות למוצרי חשמל, פארמים, בתי מרקחת, מזון לכלבים וכדומה, שהציבור הגיע אליהן לקניות פונקציונליות. במרכזי ביג פאשן, שמרבית החנויות בהם הן חנויות אופנה, נפתחו גם כן מרבית החנויות, אך הפדיונות היו נמוכים יותר ותנועת הקונים הייתה דלילה.
"כבר יש קולקציית פסח"
בשבוע שעבר הוציא חי גאליס, מנכ"ל ביג, מכתב לשוכרים ובו מסר כי השוכרים לא יחויבו בדמי שכירות בסיסיים על הימים שהחנויות היו סגורות, ובתנאי שלא יבטלו את הוראת הקבע. ייתכן שזו הסיבה לכמות הגדולה של החנויות שנפתחו בביג. מליסרון וגזית גלוב הבטיחו לשוכרים כי ידחו להם את תשלום דמי השכירות של חודש מרץ, ובקבוצת עזריאלי שיגרו מכתב לשוכרים ללא כל התייחסות להקלות בשכר הדירה.
החנויות בקניונים עבדו ביום חמישי במשמרת אחת, ובכמה מהקניונים, כמו עזריאלי חולון והוד השרון, שבהם המרחב המוגן לא גדול דיו יחסית לכמות הקונים, לא נפתחו כלל. "ביום חמישי היו בממוצע 10,000 מבקרים בקניונים, שזה שליש מהכמות הרגילה", אומר בכיר בענף הקניונים. "המרכזים השכונתיים, שיש בהם חנויות סטוק וסופרמרקט, עבדו מצוין. בקניונים האזוריים הרשתות הקמעונאיות הצליחו להחזיק משמרת אחת והחזירו כ־30% מהעובדים. זה חוסך בהוצאות ותואם את מספר המבקרים והפדיונות שהיו חלשים בימים חמישי ושישי. המסעדות שעושות טייק אווי, הפארמים וחנויות שירות ובייסיק עבדו טוב".
בכיר בענף הקניונים: "בקניונים האזוריים הרשתות הקמעונאיות הצליחו להחזיק משמרת אחת והחזירו כ־30% מהעובדים. זה חוסך בהוצאות ותואם את מספר המבקרים והפדיונות שהיו חלשים"
גורם נוסף בענף הקניונים אמר כי ביום שישי תנועת הקונים במרכזים השכונתיים היתה זהה ליום שישי רגיל, ואילו בקניונים אזוריים כמות המבקרים היתה 60% בלבד בהשוואה ליום שישי רגיל. "מסתמן שלא היה נורא לפתוח את הקניונים. זה מתחיל להניע. עם זאת הציבור קנה פחות, ולא ראו אנשים עם שקיות של קניות. רצו בעיקר לצאת להתאוורר בבתי הקפה ולקנות דברים הכרחיים. אבל אני מעריך שזה ישתפר, וגם לשוכרי האופנה יש אינטרס לפתוח את הסניפים כדי להעיף סחורה. הם כבר הכניסו את קולקציית פסח למדפים בימים האחרונים".
נראה כי משקי הבית נערכו בעוד מועד למלחמה שנייה מול איראן, והצטיידו כנדרש לשהייה ארוכה בסמוך למרחבים מוגנים.
בקבוצת עמי גרופ דיווחו כי בשבוע הראשון של מבצע "שאגת הארי" נרשמה עלייה של 30% בחנויות החיוניות במרכזים השכונתיים ובעיקר במרכולים, חנויות הפארם, החשמל, מוצרים לבית ומאפיות.
על חשבון ימי החופש
בעלי העסקים עדיין ממתינים לתשובת משרד האוצר בנוגע למתווה הפיצויים והחל"ת. בשלב זה, כל זמן שהמדינה אינה מפרסמת מתווה מסודר, חלק מהרשתות שהחזירו את מרבית העובדים מתכוונות לנכות את ימי הסגר מהחופשה השנתית של העובד, וחלק מהעובדים שלא הושבו עדיין לעבודה ימשיכו להיות בחל"ת למשך שבועיים. המדינה תשלם להם 70% מהשכר של החל"ת, והמעסיק ישלם את היתרה.
