ניתוח
רשות התחרות חושפת את השליטה המוחלטת של ספקי המזון במדפים
תנובה ושטראוס הן הספק הגדול ביותר ב־12 מתוך 20 תחומי מזון שבדקה רשות התחרות, אסם ויוניליוור ב־13 והחברה המרכזית ב־5. ברשות מזהירים שהחברות עלולות לנצל מוצרים מבוקשים כמנוף בשביל לחייב קמעונאים לרכוש מהן גם מוצרים אחרים, אך נמנעים ממסקנות ברורות
רגע לפני הבחירות ובמקביל להצהרות המועמדים לראשות הממשלה על כוונה לפרק מונופולים בשוק המזון, במטרה להוריד מחירים, משרטטת רשות התחרות את תמונת הריכוזיות, המאפשרת את המחיר הגבוה של סל המזון ומוצרי הצריכה בישראל ביחס לעולם.
מיפוי שערכה הרשות לפעילות ספקי המזון ומוצרי הצריכה בישראל העלה כי בקרב ספקי המזון הגדולים בישראל מתקיימים תנאים שעלולים ליצור תמריצים לאפקט סל. מדובר ביכולת למנף כוח שוק מקטגוריה אחת שבה פועל הספק, לקטגוריות אחרות שבהן הוא פעיל, באמצעות יישום פרקטיקות של קשירה. המשמעות בפועל היא התנהלות מסחרית אסורה בין ספקים לקמעונאים, שבה ספק גדול מתנה את המכירה של מוצר מבוקש ברכישה של מוצר אחר, שלרוב פחות מבוקש.
מהמיפוי המבוסס על נתוני סטורנקסט ל־2025 עולה כי כל אחת משש החברות הגדולות בענף מהווה הספק הראשון בגודלו בקטגוריות רבות. כך, לדוגמה, קונצרן תנובה, המוביל את שוק המזון, ושטראוס - חברת המזון השנייה בגודלה בארץ, מהוות כל אחת הספק הגדול ביותר ב־12 מתוך 20 קטגוריות שנבדקו. אסם - חברת המזון השלישית בגודלה, ויוניליוור ישראל מהוות כל אחת הספק הגדול ב־13 מתוך 20 קטגוריות שנבדקו. החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) מהווה את הספק הגדול ביותר בחמש קטגוריות, בדגש על מותג קוקה־קולה והתה הקר פיוז טי האחראים למעלה מ־90% מהמכירות, ואילו סנו מובילה את מכירות 8 קטגוריות בתחום מוצרי הניקוי והטואלטיקה.
לצד מיפוי החברות הגדולות, הרשות בחנה גם את כוחן של חברות גדולות נוספות ובהן חברת הבשר והעוף נטו, שבשליטת עדי עזרא ודוד מצסה, המובילה 5 קטגוריות, היבואנית דיפלומט, בשליטת משפחות וימן ומנדל, המובילה 9 קטגוריות, טמפו בבעלות ז'ק בר והייניקן העולמית, עם 6 קטגוריות, ויצרנית מוצרי הנייר קימברלי קלארק עם שליטה והובלה ב־4 קטגוריות.
במקביל למיפוי השליטה של הספקים בקטגוריות מרכזיות בענף, הציגה הרשות תיאוריות של מינוף כוח שוק משוק אחד לשוק אחר על ידי קשירה. הסקירה נפתחה באסכולת "ביקורת שיקגו", שממנה עולה כי לא מספיק שספק יפעל במספר שווקים ושבחלקם הוא דומיננטי בכדי לקבוע שהוא ימנף כוח שוק מהשוק בו הוא דומיננטי לשוק אחר שבו הוא איננו דומיננטי. זאת משום שמינוף שכזה אינו משתלם לו, ואין לו תמריץ כלכלי ליישם אותו. אלא שבבסיס ביקורת זו עומדות מספר הנחות שבהרבה מקרים אינן מתקיימות במציאות. לכן, במרוצת השנים מאז הוצגה לראשונה ביקורת שיקגו, התפתחו תיאוריות עדכניות למינוף וביצור כוח שוק הנובעים מאפקט סל שמפריכות את תחזיותיה ומראות כי זו נסמכת על הנחות מרחיקות לכת שבמקרים רבים מופרכות.
מיפוי השליטה של הספקים בשוק, בשילוב תובנות תיאורטיות מהספרות המקצועית, העלה כי בקרב ספקי המזון הגדולים בישראל אכן מתקיימים תנאים העלולים ליצור תמריצים לאפקט סל.
פיקוח מחירים כתמריץ לניצול כוח
כך, למשל, פיקוח מחירים מהווה גורם חיכוך שמקשה על החברות המפוקחות, דוגמת תנובה, מלמצות את מלוא פוטנציאל הרווח מהמוצרים המפוקחים ולכן עלול ליצור תמריץ לחברות המפוקחות לנקוט פרקטיקות שתוצאתן מינוף כוח מהשווקים שבהם מוחל פיקוח לשווקים אחרים, על מנת לגשר על הקושי במיצוי הרווחים מהמוצרים המפוקחים. בנוסף, עצם קיומם של מוצרי חובה, שבלעדיהם הקמעונאים בעמדה תחרותית נחותה, ונטייה של צרכנים לרכוש סל מוצרים במקום אחד, עלול לתמרץ את הספקים המשווקים את מוצרי החובה לנצלם כמנוף מול הקמעונאים, כדי לחזק את הדומיננטיות שלהם בשוקי מוצר אחרים שבהם הם אינם דומיננטיים.
בהקשר זה קבעה הרשות כי ניתן לראות בבירור את הדומיננטיות של תנובה בקטגוריות מוצר רבות שבהן היא פועלת ובפרט של מוצרי חלב, שבחלק ניכר מהן קיים פיקוח מחירים – כמו חלב ניגר, גבינות צהובות במשקל, גבינות לבנות, שמנת מתוקה, אשל, לבן ושמנת חמוצה.
מחקרים שבוצעו בישראל על פיקוח מחירים במוצרי חלב הראו שהפיקוח אפקטיבי במובן זה שבלעדיו מתקבלים מחירים יותר גבוהים, וגם ששיעורי הרווח על מוצרי חלב מפוקחים נמוכים משיעורי הרווח על מוצרים לא מפוקחים הדומים במאפיינים שלהם.
קוקה־קולה כמוצר חובה
ביחס לשימוש במוצרי חובה כמנוף לחיזוק כוחה, הציגה הרשות את החברה המרכזית למשקאות. כמשווקת הבלעדית בישראל של מותג קוקה־קולה, המהווה מוצר חובה עבור הקמעונאי – החיוני על מנת להתחרות באופן אפקטיבי מול קמעונאים אחרים ולהימנע מזליגת לקוחות לקמעונאים אחרים שמוכרים את המותג, משום שבדרך כלל צרכנים הרוכשים סל של מוצרים מבצעים את הקנייה שלהם במקום אחד.
על פי התיאוריה הכלכלית, ספק מוצר חובה יכול, באמצעות קשירתו למוצר אחר, לגרום לקמעונאים להסכים לשלם לחברה מחיר גבוה מזה של ספקים אחרים למוצר האחר ולהגדיל את הרווח משני המוצרים, שגבוה מהרווח שלו ממוצר החובה. כלומר, ספק מוצר חובה יכול לנצלו בשילוב קשירה עם מוצרים אחרים כמנוף מול הקמעונאים כדי לחזק את הדומיננטיות שלו בשווקי מוצר אחרים בהם איננו דומיננטי.
החברה המרכזית, באמצעות החברה הבת טרה, היא גם שחקנית משמעותית בחלק מקטגוריות מוצרי חלב מפוקחים. כמו תנובה, גם טרה מושפעת מהפיקוח וגם במקרה של המחלבה השלישית בגודלה עלול להיווצר תמריץ לחברה המרכזית לנקוט דרך טרה פרקטיקות שתוצאתן מינוף כוח מהשווקים בהם מוחל פיקוח מחירים לשווקים אחרים.
למרות הריכוזיות העזה וקיומם של תנאים העלולים ליצור תמריצים לניצול כוח עודף של ספקים, ברשות התחרות בחרו להותיר את הפרשנות לממשלה הבאה והסתפקו בהצגת השפעות חיוביות ושליליות אפשריות למצב.
