כך זינקו הוצאות משקי הבית על מוצרי החלב ב-25% בתוך 3.5 שנים
מ־2022 המחלבות האיצו את העלאת מחירי מוצרי החלב ברצף חריג, כשהמפוקחים התייקרו ב־18% ואלה שאינם - בשיעור חד יותר. אף שהציבור צמצם רכישות, בשלוש וחצי השנים האחרונות נוספה הוצאה של 2.3 מיליארד שקל שנבעה מההתייקרויות
מחיר מוצרי החלב לא עוצר. הבוקר יעלו מחירי מוצרי החלב המצויים תחת צו הפיקוח על המחירים בכ־1.2% ומוצרי חלב נוספים שאינם תחת פיקוח בעד 4.8%. המוצר שיתייקר בשיעור החד ביותר הוא החמאה של תנובה.
הבחירה של תנובה לרכז את העלאת המחיר בחמאה אינה מקרית. מאז הוסר הפיקוח על מחיר החמאה ב־2021, הפסיקה טרה לייצר חמאה והותירה את תנובה כיצרנית יחידה בקטגוריה שהוצפה חמאה מיובאת במחיר גבוה. המצב שנוצר הגדיל את הביקוש לחמאת תנובה בחדות, מ־47.7% ב־2023, ל־61.3% ב־2024 ול־64.5% בשנה החולפת. כיוון שגם אחרי העלאת מחירה בשיעור גבוה פי ארבעה משיעור עדכון מחירי המוצרים שבפיקוח, תיוותר החמאה של תנובה כאלטרנטיבה הזולה בקטגוריה, תוכל החברה להמשיך וליהנות מהיעדר תחרות ומהמשך עלייה בביקוש למוצר.
שטראוס, שכמעט ואינה פעילה בקטגוריות המוצרים המפוקחים, ניצלה את ההזדמנות שבה עודכן צו הפיקוח על המחירים ותקפיץ אחרי שבועות בשיעור דומה לזה שבצו הפיקוח את מחירי מרבית מוצרי החלב שלה ובהם מילקי, שוקו וחלב יטבתה, יוגורט דנונה, קוטג' ועוד. על העלאת המחיר הרוחבית הודיעה החברה יממה בלבד אחרי שמנכ"ל החברה שי באב"ד הצהיר בכנס מכון אהרן שעסק בפתרונות ליוקר המחיה כי העלאת מחירים הינה מוצא אחרון, "קודם נתייעל ונפטר עובדים לפני שנגיע למוצא הזה".
מחלבת טרה שבבעלות החברה המרכזית, שיצאה מחלק ניכר מקטגוריות מפוקחות כמו חלב בשקית ואשל, תעלה אחרי שבועות את מחירי מוצריה כמו יוגורט מולר ומשקאות חלב בעד כ־3% ואילו מחלבות גד, שהפכה ציבורית בקיץ האחרון ושואפת לעקוף את טרה ולהפוך למחלבה השלישית בגודלה, תעלה אחרי שבועות את מחירי מוצרי הפרימיום שלה בשיעור ממוצע כפול מזה של התייקרות המוצרים המפוקחים ובהם חלב, גבינה צהובה במעדניה, גבינה לבנה 5%, שמנת חמוצה ומתוקה, אשל וגיל.
המחלבות בחרו לנקוט העלאות מחירים חריגות אף שעדכון מחירי המוצרים שבפיקוח נרשם בעיקר בשל התחשבנות עבר של המדינה עם המחלבות, בעוד הרכיב השוטף בנוסחת חישוב מחיר החלב הגולמי ירד, כך שנראה שמחיר החלב הגולמי מתחיל לרדת.
ההתייקרות הנוכחית מתווספת לרצף התייקרויות חריג של כ־22.9% במחירי מוצרי החלב המפוקחים שהחל בספטמבר 2022, לצידם זינקו מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח בשיעור חד הרבה יותר. רק הקוטג', שמחירו עלה במתינות בכ־60 אגורות לגביע, נותר כעדות יחידה למחאה החברתית של קיץ 2011 שהקפיאה את המחירים בשוק המזון לעשור.
חודשיים אחרי שהמדינה אישרה העלאת מחירי מוצרי החלב בפיקוח ב־4.9%, העלו המחלבות בנובמבר 2022 את מחירי כלל מוצרי החלב בשיעור דומה. חצי שנה לאחר מכן, הזניקו שוב את מחירי כלל המוצרים בכ־9.5%. בחלוף שנה, העלו שוב את המחירים ב־4.5%. העלאת המע״מ ל־18% בתחילת 2025 הובילה להתייקרות נוספת, שחמישה חודשים לאחריה שוב הוקפצו המחירים בעד 4.5%.
צרכנו פחות, שילמנו יותר
מנתוני סטורנקסט שהגיעו לכלכליסט עולה כי מאז 2022, שבמהלכה החל רצף העלאות המחירים שלא נבלם, ועד תום 2025, זינקו הוצאות הציבור על מוצרי חלב ותחליפיו ב־25.3% ל־11.7 מיליארד שקל. מדובר בתוספת הוצאה של 2.3 מיליארד שקל, שנבעה רובה ככולה מהעלאות המחירים, שכן המכר הכמותי של המוצרים צמח באותה תקופה ב־3.4% בלבד. המשמעות היא שהציבור צמצם את קניות מוצרי החלב, ולמרות זאת שילם הרבה יותר מאשר בתקופה שקדמה להתייקרויות החריגות. התנהלות המחלבות בשלוש השנים האחרונות הפכה את קטגוריית מוצרי החלב, המהווה כ־14% מסל הקניות, לקטר של העלאות המחירים. כך, בעוד מכירות שוק המזון צמחו ב־2025 ב־19% ביחס ל־2022, מכירות שוק החלב קפצו באותה תקופה ב־24.4% ל־11.7 מיליארד שקל. זאת בעוד הצמיחה הכמותית בקטגוריה הסתכמה ב־3.4% בלבד.
מתחילת השנה, לפני עדכון המחירים הנוכחי, צמחו מכירות מוצרי החלב ב־13.2% ביחס לתקופה המקבילה ב־2025, שבמהלכה מחיר המוצרים שתחת פיקוח עלה במתינות (1.41%), אך מחירי שאר מוצרי החלב עלו בשיעור גבוה יותר. הצמיחה מתחילת השנה הושפעה, ככל הנראה, מהמלחמה שבמהלכה הציבור שהה במשך חודש וחצי בבית, והגדיל את צריכת המזון, שכן הצמיחה הכמותית בקטגוריה הסתכמה ב־10.4%. המחסור בחלב הבסיסי שניכר לאורך כל השנה, אף שמחירו עלה מאז סוף 2022 ב־2 שקלים ליחידה, זוכה לאימות בנתוני סטורנקסט: כמות החלב שנמכרה ב־2025 ירדה ב־0.25%. בשילוב עם הגידול הטבעי באוכלוסייה, משתקף המחסור בצורה בולטת יותר.
תנובה ממשיכה להתכווץ
ניתוח נתוני שוק החלב ב־2025 מצביע על המשך ירידה בנתח השוק של תנובה בענף, ל־46.9% מהמכירות ב־2025, לעומת 47.9% ב־2024. מגמת הירידה בנתח השוק של החברה החלה ב־2017, כשאחרי שנים שהחברה נאבקה לשמור על נתח השוק שעמד בתקופת מחאת הקוטג' על למעלה מ־57%, היא שינתה אסטרטגיה ועברה להתמקד ברווחיות, גם על חשבון אובדן נתח שוק. המכירות שאיבדה התחלקו בין שטראוס שעלתה בשנה החולפת ל־25%, טרה שעלתה ל־9.4%, גד שעלתה ל־6% וויליפוד שהגיעה ל־2% מהמכירות.
בחינת התוצאות של תתי־הקטגוריות בענף החלב מעלה תמונה של יציבות יחסית בנתחי השוק של המחלבות בכל קטגוריה. תמונה זו מתכתבת היטב עם התנהלות המחלבות, שצמצמו בשנים האחרונות את העיסוק בחדשנות ובמהלכים שיווקיים. ניתן להעריך כי הדבר מתאפשר נוכח הביקושים הגבוהים במילא, כיוון שהציבור נמצא הרבה יותר בישראל מאז המלחמה בעזה.
