בדיקת כלכליסט
פני התעסוקה משתנים: עובדים זרים הובאו גם לרשתות השיווק והמזון
מאות עובדים מתאילנד, הודו וסרי־לנקה כבר מועסקים ברשתות המזון, האופנה והמזון המהיר בשל תוצאות המלחמה ומחסור חמור בעובדים ישראלים. קרפור שלחה נציגים לתאילנד לגייס עובדים בעצמה, רמי לוי ויוחננוף מגייסים דרך חברות מתווכות, והמעסיקים מתלוננים על עלויות העסקה כבדות במיוחד
המחסור בכוח אדם שהתעצם מתחילת מלחמת חרבות ברזל, מוביל לשינוי פניהן של רשתות השיווק ומפעלי המזון בישראל. בביקור ברשתות המזון הגדולות ובהן שופרסל, רמי לוי, חצי חינם ועוד, ניתן לראות עובדים מתאילנד, סרי לנקה והודו, מסדרים מוצרים על המדפים, מציבים ירקות ופירות על הדוכנים במחלקה ואף נותנים שירות בקצביות. זאת, בעקבות חלוקת מכסות להבאה עצמאית של עובדים זרים למסחר ולתעשייה.
מבדיקת כלכליסט עולה כי בשנה החולפת קיבל מגזר התעשייה, הכולל בין היתר את תעשיית המזון, מכסה של כ־18 אלף עובדים זרים, ומגזר המסחר ושירותים הכולל בין היתר את רשתות המזון והאופנה, קיבל מכסה של למעלה מ־26 אלף עובדים, שחלקם כבר הגיעו לישראל והשתבצו בתפקידים שונים, וחלקם בתהליך גיוס, קליטה והגעה לארץ. הבאת עובדים זרים מתבצעת על פי רוב בהסכמים בילטרליים, אולם כיוון שאין לישראל הסכמים חתומים, נדרש אישור לגיוס עובדים בהבאה פרטית, על ידי החברות עצמן וללא חברות כח אדם.
השיטה של ההבאה העצמית מאפשרת לחברות להיעזר בחברות מתמחות שמאתרות להן עובדים מתאימים. אחת החברות שלא הסתפקה בכך היא קרפור, ששיגרה לתאילנד צוות ישראלי, לימי ראיונות אישיים לאלפי עובדים. לאחר בחירתם, הועברו העובדים למסלול הדרכה בסופרמרקט בו עברו הדרכות בקצביה על פירוק עופות, סידור מדפים ועוד. זאת במקביל ללימוד מאגר מילים בעברית, שיאפשר להם הבנה ראשונית עם הגעתם לארץ.
לדברי מיכאל לובושיץ, מנכ"ל קרפור, ההחלטה לבצע את הגיוס וההדרכה על ידי צוותים ישראלים התקבלה בהתאם לסטנדרט שמציבה קרפור העולמית. "אנחנו רוצים לפגוש את המועמד, לוודא שהוא מתאים לצרכים שלנו ויכול לתת מענה לסטנדרטים של קרפור בדגש על המחלקות הטריות. בהתאם, אנחנו מעבירים את העובדים הכשרה עוד בארץ המקור, כך שכשהעובדים מגיעים לישראל, הם יכולים להשתלב מיידית".
בין הראשונות לקבל מענה למחסור הכבד בעובדים היו משחטות העוף, המעסיקות בעיקר עובדים פלסטינאים ועובדים מהמגזר הערבי, שעם פרוץ המלחמה התקשו להגיע לעבודה באופן רציף או בכלל. לאלו הצטרפו יצרניות מזון המהוות ספקיות מוצרים חיוניים כמו תנובה, אסם, נטו, בלדי, מי עדן ועוד. תחום נוסף שלא זכה עד כה להקצאת עובדים זרים, היא תחום המסחר והשירותים, אליו משתייכות בין היתר רשתות השיווק ובהן שופרסל, רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי, קרפור, מחסני השוק ועוד. במגזר הזה המכסות לעובדים זרים לא חולקו רק לקמעונאי המזון, אלא גם לרשתות אופנה ופנאי ובהן פוקס שקיבלה 160 עובדים, רשתות הסטוק ג'מבו ומקס סטוק שקיבלו עשרות עובדים כל אחת ורשת האופנה H&M עם 100 עובדים.
"קיבלנו עובדים שבאמת באו לעבוד"
המעסיקים מתארים את השינוי, כהקלה עצומה: "קיבלנו עובדים שבאמת באו לעבוד. אין כל בוקר טלפונים ממנהלי סניפים שהתקשרו 5 קופאיות ואמרו שחולות ולא יגיעו לעבודה. העובדים ממוקדים במשימות שלהם, אין ריבים ואין ויכוחים. זה גורם לעלייה משמעותית בפריון". כך מתאר מנכ"ל רשת שיווק גדולה את המצב ברשת לאחר קליטת העובדים הזרים. מנכ"ל חברת מזון חיזק את הדברים והוסיף כי יש ירידה משמעותית בפחת שנגרם מחבלות ומגניבות. מנגד, מתארים המעסיקים קשיים הנובעים מהיעדר שליטה בשפה, המאלצים לשלב את העובדים בעבודות בסיסיות בלבד, מחשש לתאונות עבודה בהפעלה של ציוד.
לצד היתרונות, מלינים המעסיקים על עלויות ההעסקה הגבוהות. "מאז שנאסרה כניסת עובדים פלסטינאים, הוחמר המחסור בעובדים, כך שאין לנו אלא לגייס עובדים זרים. במצב כזה, אין מקום לכך שהמדינה מכניסה יד לכיס של החברות, מחייבת אותן לשלם שכר מינימום לעובד, בעוד בדובאי משלמים שליש מזה, ואף מערימה אגרות ותשלומים שמקפיצים את ההוצאות על עובדים", טוען מנכ"ל חברה גדולה.
תהליך גיוס העובדים הזרים מתחיל באגרת רישום חד־פעמית בגובה 360 שקל לעובד, וכן ערבות בנקאית בגובה 8,500 שקל לעובד. כשבכל שנה נדרש לחדש את הויזה בתמורה ל־8,500 שקל לעובד. על סכומים אלו מוסיפות החברות עמלת שירותי קרקע, לחברות המטפלות בצרכי העובדים, מפתיחת חשבון בנק ועד שכירת דירה, בגובה של כ־2,000 שקל לעובד בחודש. מהשכר הזהה לזה של עובד ישראלי, רשאים המעסיקים לנכות 560-305 שקל על הדיור, בהתאם לאזור המגורים, 107 שקלים על עלויות חשמל, מים וארנונה, ו־77 שקל על ביטוח רפואי בעלות של 234 שקל בחודש.
עלויות העסקה חריגות לעובדים זרים
למרות שהמעסיקים מתארים את גיוס העובדים כאתגר מורכב, ארוך ויקר, הביקוש לעובדים זרים גבוה. "קלטנו מאה עובדים זרים מתוך מכסה של 300 שקיבלנו, ואם היה אפשר לקבל מכסה של עוד 2,000 עובדים זרים, עכשיו הייתי חותם על ההסכם. אין חלופה אחרת, כי הישראלים לא מעוניינים לעבוד בסופר". מתאר קמעונאי את המחסור הכבד בעובדים עימו הוא מתמודד. לדברי מעסיקים גדולים, יש מחסור משמעותי בנהגי משאיות, אך לכך נדרש אישור ממשרד התחבורה.
ברקע הדברים, המחסור ההולך וגדל בעובדים, הוביל לכך שביולי 2024 אישור ועדת המנכ"לים מכסה עקרונית לענף המסחר והשירותים, שנכנסה לתוקף חודשיים לאחר מכן. בנובמבר 2024 פרסם משרד הכלכלה קריאה למעסיקים מענפי המסחר והשירותים להגיש בקשות להמלצות להקצאת היתרים לעובדים זרים. תחום המסחר והשירותים כולל חברות דוגמת קמעונאים, מוסכים, חברות ניקיון, חברות שירותי בניין ואולמות ארועים. לקריאה זו נענו כ־700 עסקים המעסיקים כ־115 אלף עובדים ישראלים, שהציגו ביקוש לכ־32 אלף עובדים זרים. מכסה של 6,400 עובדים זרים חולקה כך שבעלי מוסכים קיבלו מכסה של 950 עובדים, חברות נקיון קיבלו 450 עובדים והשאר קיבלו מכסות בהיקף של עד 300 עובדים לכל עסק מתחומי מסחר ושירותים. החברות השתמשו ב־5,400 מכסות ונשארה יתרה 1,000. לאחר חלוקת המכסות הראשונות שבוצעה בינואר, ומתן ההיתרים בחודש מרץ האחרון הגיעו לארץ כ־2,000 עובדים זרים ועוד כ־ 2,000 בשלבי הגעה מתקדמים.
נוכח הביקוש, פעל מנכ"ל משרד הכלכלה מוטי גמיש להגדלת המכסה בענף המסחר והשירותים, והוועדה אישרה מכסה של של 19,800 עובדים, בתוספת יתרת העובדים מהמנה הראשונה.
הכמות חולקה כך ש־13,500 בהבאה פרטית והשאר בהסכמים בילטרליים שטרם נחתמו. הפעם קיבל ענף המסחר והשירותים 9,800 עובדים בהבאה פרטית, ו־3,350 בהסכמים בילטרליים שיחתמו בעתיד. ענף הניקיון קיבל 3,000 עובדים, אולמות האירועים 2,000 עובדים ושירותי בניין 900 עובדים, כשבכל אחד מהתחומים כמחצית בהבאה פרטית, והיתר בהסכמים בילטרליים.
מנכ"ל משרד הכלכלה מוטי גמיש מסר כי “משרד הכלכלה רואה חשיבות עליונה בהבאת עובדים זרים לענפי התעשייה, המסחר, השירותים והמסעדנות, מתוך הבנה שמדובר בצורך חיוני לשמירה על הצמיחה והפריון של המשק הישראלי. בשנה האחרונה עשינו מאמץ גדול להגדיל את המכסות ולהביא לישראל אלפי עובדים נוספים, אך לצד זאת, קיים עדיין מחסור משמעותי בעובדים בכל הענפים הללו. אנו פועלים באופן שוטף להקלת תהליכי ההבאה של עובדים זרים לארץ, לשיפור השירות למעסיקים, ולהגדלת המכסות גם בשנים הקרובות. במקביל, אני פועל לקדם צעדים נוספים, ובהם בחינה מחודשת של גובה האגרות ותהליכי הרישוי, כדי להקל על בעלי עסקים ועל היזמים במשק, כשהמטרה ברורה - להבטיח כוח אדם יציב ואיכותי שיאפשר לעסקים בישראל להמשיך לצמוח, לייצר ולהתחרות בעולם”.
