סגור
שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן שר החקלאות עודד פורר
שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן שר החקלאות עודד פורר ( )

ישראל משקיעה בפיתוח תחליפי חלבון: תחלק מענקים בשווי 4 מיליון שקל

במסגרת שיתוף פעולה של משרדי המדע והחקלאות, יינתנו מענקים של עד 300 אלף שקל ל-14 פרויקטים לתקופה של שנתיים, ליצירת חלבון כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים

המירוץ אחר תחליפי החלבון תופס תאוצה. משרד המדע בשיתוף עם משרד החקלאות וארגון The Good Food Institute Israel (GFI) ישקיעו כ-4 מיליון שקל במחקרים ישראליים ליצירת חלבון כתחליף לבשר, דגים, חלב וביצים.
בהמשך להסכם האסטרטגי שנחתם לאחרונה בין המשרדים, להטמעת טכנולוגיה בענף החקלאות בישראל, פורסמה תוכנית מענקי מחקר בתחום החלבון החלופי, במסגרתה יינתנו מענקים של עד 300 אלף שקל ל-14 פרויקטים לתקופה של שנתיים. מהלך זה נועד לתרום ליכולת התחרותיות של מדינת ישראל כמובילת הידע והמחקר העולמי בתחום.
ההשקעה בחיפוש תחליפי חלבון נשענת על הצורך בשינוי מערכת המזון העולמית, שמתבססת בעיקר על מזון מהחי. בעיקר נוכח משבר האקלים, לצד הגידול באוכלוסיית העולם. לתחום גם היתכנות כלכלית: על פי התחזיות של קבוצת Barclays, עד שנת 2030 צפוי שווי השוק העולמי של תחליפי הבשר בלבד לעמוד על 140 מיליארד דולר ולחלוש על 10% מכלל שוק הבשר העולמי.
התכנית נוערה לקדם את פעילות מחקר ופיתוח בתחום חלבון חלופי באמצעות מימון מחקרים פורצי דרך בעלי היתכנות לקידום התחום בישראל. במטרה לעודד את תעשיית ייצור ופיתוח החלבון החלופי ולהגיע לביטחון מזון בתנאים משתנים.
המחקרים אשר ימומנו במסגרת התוכנית יהיו כאלו שיציגו פתרונות מדעיים וטכנולוגיים בתחום הבשר המתורבת, הפרמנטציה והתחליפים מן הצומח. הצעות המחקר יכולו להיות ממוקדות בשיפור המוצר הסופי: תחליפים של בשר, דגים, חלב וביצים או לחילופין בשיפור תהליך הייצור. בנוסף, מחקרים בהם יהיה דגש על סביבה וקיימות ורווחת בעלי החיים יזכו לתעדוף.
המחקרים שיתמודדו על תקציבי המימון ייבחנו לפי פוטנציאל היישום שלהם. בנוסף יילקחו בחשבון האיכות המדעית, מידת חדשנותם, המתודולוגיה ויכולת הביצוע של החוקר וקבוצת המחקר.
לדברי ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI Israel: "ישראל נחשבת למובילה עולמית ביזמות תחליפי בשר, מחלבון צמחי או בשר מתורבת, הרבה בזכות מסחור מחקר אקדמי. סטארט-אפים ישראלים בתחום שיצאו מהאקדמיה גייסו את מרבית המימון. אבל כדי שנצליח להישאר בחזית, חשוב מאוד להזין את המחקר האקדמי, שמשווע למקורות מימון. בעשור הקרוב משבר המזון העולמי ילך ויגבר, לצד משבר האקלים ואתגרים נוספים. ישראל צריכה ויכולה להוביל את טכנולוגיות המזון של העתיד".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן מסרה: "הטמעת חדשנות וטכנולוגיה תצעיד את תעשיית החקלאות בישראל, להיות מדויקת יותר ותחרותית יותר. התכנית האסטרטגית בין משרדי למשרד החקלאות שזהו הצעד הראשון שלה, תיטיב עם החקלאות ועם תעשיית ההייטק הישראלית".
שר החקלאות, עודד פורר: "הביקוש ההולך וגובר למזון מן החי מחייב אותנו לפעול באחריות, מחד לספק את הביקוש, ומאידך לפעול ולחפש פתרונות שטרם פותחו למענה אלטרנטיבי, בר קיימא, ששומר על כדור הארץ למען הדורות הבאים".