המבקר ממליץ: לבחון הגדלת הפטור ממס בקניות אונליין בעקבות הכשל הממשלתי בהפחתת יוקר המחיה
המבקר מותח ביקורת חריפה על משרדי הכלכלה, האוצר והבריאות על כישלון ביישום רפורמות היבוא, וממליץ לבחון הרחבה של הפטור ממס על קניות אונליין - בעיקר בתחומים הנשלטים על ידי יבואנים בלעדיים. ההמלצה משרתת את סמוטריץ' שרוצה לקדם מהלך דומה ונעצר ע"י הפקידות באוצר ורשות המסים
אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה הגואה בישראל היא פתיחה של השוק המקומי לתחרות על ידי הגדלת היבוא. בישראל יש ריכוזיות גבוהה בתחומי המזון ומוצרי הצריכה ולכן פתיחת השוק ליבוא, היא בעלת השפעה ישירה על הצרכן.
בשנת 2023 יובאו לישראל מוצרי צריכה בהיקף 22 מיליארד דולר, מתוכם ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים (20%), מזון ומשקאות (17%), כלי תחבורה (16%) והלבשה והנעלה (13%).
אחת ההמלצות המשמעותית של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעולה מהדוח השנתי שפורסם בנושא כלכלה, היא כי משרדי הכלכלה והאוצר ביחד עם רשות התחרות, יבחנו הגדלת פטור ממס בהזמנות באונליין, עבור מוצרים וקטגוריות שיש בהם כשל שוק או ניצול וגביית מחירים מופרזים של מונופולים ויבואנים בלעדיים. "זאת מתוך איזון עם הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי ולמנוע הסטת פעילות כלכלית לחו"ל".
כיום הפטור ממע"מ על יבוא אישי באונליין עומד על 75 דולר להזמנה. היבואנים טוענים כי הפטור הזה מפלה אותם לרעה ופוגע להם בהכנסות, אך מבקר המדינה מצא כי למרות זינוק של פי 3 בהזמנות מחו"ל - מ-16 מיליון חבילות פטורות ממע"מ בשנת 2020 לכ-52 מיליון חבילות בשנת 2024, בתחום מוצרי הצריכה היבואנים הרשמיים לא הורידו מחירים לצרכן, ובפרט בתחומים בהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק גדול.
מדינת ישראל קבעה רפורמות יבוא להורדת חסמי יבוא במטרה להקל על היבוא המקביל ולהגביר את התחרות, אך המבקר קבע בדוח הבדיקה, כי משרדי הכלכלה והבריאות לא פועלים מספיק ליישום הרפורמות ולאכיפה שלהן. בחודשים אוגוסט 2024 עד אפריל 2025 נערכה בדיקה על פעולות הממשלה להסרת החסמים ביבוא וביבוא מקביל, נבדקו יישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב שאירופה טוב לישראל", בתחום התקינה, מוצרי הצריכה ובתחום המזון ונמצאו כשלים ואי אכיפה בכל אחת מהן.
רפורמת התקינה נכנסה לתוקף בשנת 2022 וכללה תיקון לחוק התקנים במסגרתו הוסרה הדרישה לבצע בדיקות מעבדה ל-80% ממוצרי הצריכה המיובאים. מהביקורת עולה כי מסלולי היבוא הרבים שקבע משרד הכלכלה ליישום הרפורמה גרמו לבלבול של סוכני המכס והיבואנים, ובמבחן התוצאה הרפורמה לא הובילה לחסכון בעלות היבוא ולא הפחיתה את יוקר המחיה. היה קושי ליישם את מסלול הצהרת היבואן במוצרי תינוקות וילדים, באופניים ובמוצרי פארם, בגלל דרישות ייחודיות לישראל וחוסר היכולת של היבואנים להשיג אסמכתאות לטובת שימוש במסלול הצהרה. כך לדוגמה הרפורמה לא חסכה בעלויות יבוא של נוזלי כלים, בשל דרישות ייחודיות לישראל. היא גם לא קידמה את התחרות מצד היבוא המקביל כיוון שהחסמים נותרו כפי שהיו – היבואנים מתקשים להציג אסמכתאות מהיצרן בחו"ל, וכך לא יכולים לייבא במסלול הצהרה על התאמה לתקן.
רפורמת לא עוצרים בנמל של משרד הכלכלה, משנת 2024 – מטרתה הסרת חסמים על יבוא מוצרים עם תקן רשמי כדי להפחית עלויות ליבואן. משרד הכלכלה העריך את העלויות הללו ב-9% מעלות הייבוא, והן היו עשויות להתגלגל להוזלת המחיר לצרכן. הרפורמה נועדה לאפשר יבוא חופשי ללא עיכובים בנמלים ובמעבדות בדיקה, ובלי אישורים של אלפי מוצרים כדוגמת בקבוקים לתינוקות, צעצועים לילדים מגיל שלוש, ריהוט, מוצרי חשמל ביתיים ועוד.
אלא שבפועל זה לא קרה. המבקר מצא כי היבואנים וסוכני המכס נתקלים בקשיים לקיים את הרפורמה עקב מחסור במידע על הרפורמה, אי שקיפות מצד הממונה על התקינה, וחוסר בהנגשת אישורים. בנוסף, במהלך הביקורת של מבקר המדינה לא היה מוקד זמין ומקצועי של הממונה על התקינה שיכול היה לתת מענה לשאלות ולפניות הציבור.
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בתוקף מינואר 2025 - רפורמת הדגל של שר הכלכלה ניר ברקת ומהווה את השלב השני ברפורמת היבוא הכוללת שהחלה ביולי 2024. מטרתה לאפשר יבוא של מוצרים שנמכרים באירופה בלי בדיקה במכוני בדיקה או במעבדות, והסתפקות בהצהרת היבואן על בטיחות המוצר. השר ברקת טען בהשקת הרפורמה כי היא תחסוך 8% - 16% בעלות היבוא, ותוזיל את מחירי המוצרים בכ-6,000 שקל בשנה, לכל משפחה. בפועל זה לא קרה. המבקר הוכיח שהיבואנים לא מכירים את תהליכי היבוא, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך שמפרט את מדיניות האכיפה שלו, ואי הוודאות מפחיתה את מספר היבואנים ואת היקף היבוא במסגרת הרפורמה. בנוסף, עלתה ביקורת על כך שמשרד הכלכלה אמור להעביר דיווח לועדת הכלכלה על השפעת החוקים על עלויות הייבוא, אבל נדרש לבדיקה מדגמית בלבד בנוגע להשפעה על רמת המחירים והתחרות.
משרד הכלכלה לא אוכף מספיק את הרפורמות שהוא עצמו קבע ומחצית מהתקנים של בקרה על יבוא ושל פיקוח בשווקים אינם מאוישים. מתוך 424 מוצרים שנבדקו 57% לא עמדו בתקן ו-39% מתיקי המוצר שנבדקו לא עמדו בדרישות הרפורמה. ב-36% מבדיקות המשלוחים בשערי הנמל נמצאו ליקויים בהתאמה לתקן.
ב-2024 הממונה על התקינה פתח 618 תיקים על עבירות, אבל הוטלו קנסות ונשלחו התראות מינהליות רק ב-47 תיקי אכיפה (שחלקם נפתחו עוד לפני 2024). לא רק שהקנסות היו בהיקף נמוך של 4.2 מיליון שקל, אלא משרד הכלכלה גבה רק 92 אלף שקל מתוכם.
גם במשרד הבריאות לא מיישמים ולא אוכפים מספיק את רפורמת מה שטוב לאירופה בתחום המזון והתמרוקים שבתחומם. ביולי 2024 תוקן החוק ואומצו 44 תקנים אירופאים לטובת הקלת יבוא מזון. הרפורמה בתוקף מינואר 2025, אלא ששירות המזון במשרד הבריאות לא פרסם לציבור 40 אסדרות אירופיות מתוך 44 שאומצו כנדרש ממנו על פי החוק, מה שעלול להקשות על היבואנים להבין את הדרישות של יבוא מזון רגיש. נכון לינואר, משרד הבריאות עדיין לא ערך מדריכים לתעשייה בתחומי הרפורמה, לא סיים להקים מערכי אכיפה ומערכת ממוחשבת ליישומה, ולא החל לאכוף בפועל את הרפורמה, והמבקר קבע כי ללא אכיפה מוצרי המזון והתמרוקים שמשווקים בשווקים עלולים לפגוע בבריאות הציבור.
הרפורמות גם לא סייעו להגדלת התחרות באמצעות יבוא מקביל, וקיימים פערים של עד 224% שיכולים להגיע למאות שקלים, במחירי מוצרים שמיובאים על ידי יבואן רשמי לעומת יבוא מקביל. ביוני 2023 נעשה תיקון בחוק התחרות כדי למנוע חסימת יבוא מקביל, אך בין 2022 ל-2024 רק 13 יבואנים מקבילים פנו לרשות התחרות בתלונות על חסימת יבוא מצד יבואנים רשמיים, זאת על אף שהמבקר מצא כי התופעה של חסימת יבואנים מקבילים רחבה ונפוצה. היבואנים המקבילים לא מודעים מספיק לשינויים בחוק ולזכות שלהם להתלונן בפני רשות התחרות על חסימת יבוא מקביל. בהקשר זה המבקר ציין לרעה את מבנה הריכוזיות בענף החשמל והאלקטרוניקה בו היבואנים הם גם בעלי רשתות קמעונאיות – מבנה שפוגע בפוטנציאל שקיים ביישום הרפורמות, על היבוא המקביל.
המלצה שתואמת לרצונו של סמוטריץ'
המלצתו של מבקר המדינה, לבחון את הגדלת הפטור ממע"מ, שעומד כיום על 75 דולר, עשויה לשרת את שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. השר, בניגוד להמלצת בכירי הדרג המקצועי במשרד האוצר, אמר לאחרונה כי הוא שוקל להגדיל את הפטור על יבוא אישי מחו"ל ל-200 דולר.
המלצה כזו מצד המבקר גם עשויה להתפרש כחריגה מתפקידו, שכן למבקר המדינה אין את הכלים המקצועיים לתת המלצות שהן בגדר מדיניות מסים. עם זאת, המבקר בחר להתנסח בזהירות והציע כי משרדי הכלכלה והאוצר ביחד עם רשות התחרות, יבחנו את הרחבת הפטור בסקטורים מסוימים שבהם פעולות הממשלה להורדת יוקר המחיה לא צלחו. המבקר אמנם לא נותן המלצה אקטיביסטית, אלא מציע כי משרדי הממשלה יבחנו את המלצתו, אך הדברים הללו עשויים להתפרש כהתערבות במדיניות של הממשלה בענייני מסים.
בצד של מבקר המדינה דוחים את הטענה ואומרים כי אין בהמלצת המבקר התערבות במדיניות ושאין המלצה קונקרטית להגדיל את הפטור לסכום מסוים, אלא המבקר בדבריו אומר כי יש כשלי שוק וממליץ לממשלה לשקול הגדלת פטור במוצרים שבהם יש יבואנים מונופוליסטים ששולטים במותגים ויש רמת מחירים גבוהה וניצול לרעה של הסיטואציה. "המבקר אומר שיש כלי נוסף וההמלצה היא לשקול שימוש בו. זו המלצה שהיא מאוזנת ובאה על רקע העובדה שהממשלה לא הצליחה לפתור את בעיית יוקר המחיה בכלים אחרים".
