פטור ממע"מ על קניות מעלי אקספרס או על לחם? סמוטריץ' צריך להחליט
לאחרונה התבשרנו על כוונתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להעלות את סכום הפטור ממס על קניות מחו"ל ביבוא אישי מ-75 דולר ל-200 דולר. הודעה זו מגיעה בעיתוי מעניין - בדיוק בזמן שמשפחות ישראליות נאבקות ביוקר המחיה שגבר בעקבות, בין השאר, העלאת המע"מ שיזם אותו שר האוצר.
הפער בין שתי המדיניות הללו מעלה שאלה בסיסית: מדוע המדינה מוכנה לוותר על הכנסות ממיסים כדי לאפשר לאזרחים לקנות מוצרים זולים יותר מאתרים מחו"ל, בעוד באותו זמן היא משאירה מע"מ מלא על מוצרי יסוד בסיסיים שמשפחות במצוקה נאבקות לרכוש? הרי אף אחד לא מייבא אוכל או תרופות מאמזון או עלי אקספרס. ברוב המחולט של המקרים המוצרים שמייבאים הם גאדג'טים שאין צורך מדיניותי בסבסוד שלהם.
הטענה שפטור ממע"מ על יבוא אישי יגביר תחרות בעייתית. פלטפורמות קניות זרות כבר השתלטו על הרבה תחומים בישראל, ולתת להם עוד יתרון על פני יצרנים מקומיים זה לא "שוק חופשי" אלא עיוות. כשהם מקבלים סבסוד ממשלתי ויצרנים ישראליים משלמים מע"מ מלא - זו לא תחרות הוגנת.
במקום להרחיב פטורים על קניות מחו"ל, על הממשלה לטפל בשורש הבעיה - יוקר המחיה בישראל. הפטור ממע"מ על פירות וירקות הוא כיוון נכון, אבל לא מספיק. נדרשת מדיניות רחבה יותר: פיקוח על מחירים, פירוק הריכוזיות ברשתות המזון, ותמיכה נכונה בחקלאות. והצעד הנכון בעיני - להרחיב את הפטור ממע"מ לסל מזון בסיסי מלא שיכלול: דגנים מלאים ולחם מלא, מוצרי חלבון כמו ביצים ועוף, מוצרי חלב בסיסיים, שמנים בריאים כמו שמן קנולה ושמן זית-. זה הסל שכל משפחה בישראל צריכה להיות יכולה לרכוש בכבוד, במחיר בר השגה.
אבל מה לגבי הטענה שבמקום לתת פטור ממע"מ לכולם, עדיף לגבות מיסים מכולם ואז להעביר את הכסף ישירות לנזקקים? זו גישה בעייתית מכמה סיבות. ראשית, הטבות שמיועדות רק לעניים מחייבות מערכת בירוקרטית כבדה שבודקת מי זכאי ומי לא - מי מספיק עני, איך בודקים את ההכנסות, מה הקריטריונים. זה בזבוז משאבים ופגיעה בכבוד האדם. שנית, הן מבודדות את העניים ויוצרות "שירותים לעניים" - כשרק העניים זוכים לשירות מסוים, הוא הופך להיות גרוע מטבעו כי אף אחד לא דואג לאיכות שלו. אם רק עניים יקבלו סל מזון בסיסי, מישהו יחליט שמגיע להם רק שני סוגי ירקות ושני סוגי פירות. לעומת זאת, כשמזון בסיסי נגיש לכולם, האיכות נשמרת והמדינה לא יכולה פתאום להחליט לקצץ בזה.
העיתוי של ההודעה על הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי מדאיג במיוחד. זה קורה בדיוק כשמשפחות רבות כבר נאלצות לוותר על מוצרי יסוד בסיסיים בעקבות הגזירות הכלכליות החדשות - העלאת המע"מ, הארנונה והחשמל. במקום להקל על הנטל הכלכלי של המשפחות דרך הורדת מחירי המזון הבסיסי, הממשלה בוחרת להעמיק את התלות ביבוא ולעודד קניות מחו"ל.
זה גם שולח מסר כלכלי בעייתי: במקום לחזק את התעשייה המקומית ולטפל בגורמים שמייקרים את המחיה בישראל, הפתרון המוצע הוא לעזוב את השוק הישראלי. זו מדיניות של הכרזת כניעה במקום פתרון אמיתי לבעיות המבניות של הכלכלה.
השאלה פשוטה: האם המדינה מעדיפה לסבסד את הקניות בעלי אקספרס או את הלחם על השולחן הישראלי?
עו"ד בקי כהן-קשת היא מקדמת מדיניות בפורום למאבק בעוני
