קמעונאים: "נגמר לנו החמצן. אין מאיפה לשלם משכורות לעובדים"
אחרי שהקניונים נפתחו בסוף השבוע שעבר, הם נסגרו היום מחדש בעקבות עדכון הוראות פיקוד העורף, ושוב הקמעונאים מצאו עצמם עם עסקים סגורים ובמצב של אי ודאות. הפדיונות בחנויות ירדו בסוף השבוע ב-38%
ביום שישי קהל רב הגיע לקניונים להתאוורר ולעשות קניות של מוצרים הכרחיים. בתי הקפה בקניונים היו עמוסים ולמרות זאת, על פי נתוני ריס, ביום שישי (20.6), הפדיונות ב-2000 חנויות שעבדו בקניונים ירדו ב-27% לעומת יום שישי ה-6.6 לפני שהחלה המלחמה עם איראן. בימים חמישי עד מוצ"ש (19-21 ביוני) ירדו הפדיונות ב-38% ביחס לחמישי עד מוצ"ש בתאריכים 5-7 ביוני.
הבוקר, שוב נסגרו העסקים. "המדינה חייבת לפרסם מתווה פיצויים ומתווה חל"ת", אומר בשיחה לכלכליסט שחר תורג'מן נשיא איגוד לשכות המסחר. "המדינה מתמהמת. הגיע הזמן שהמנגנונים האזרחיים יתפקדו באותה יעילות כמו מערכת הבטחון. יש פער אדיר בין המערכות האזרחיות לבטחוניות, והגיע זמן לצמצם את הפער הזה. הדבר הראשון במעלה היה לפרסם כבר בשבוע שעבר מתווה פיצויים, מתווה חל"ת ומענקים, ומנגנון הלוואות. זו לא הוצאה, אלא השקעה שמחזירה את עצמה, וככל שאנחנו מהמדינה מתמהמהת הנזק המצטבר לעסקים גובר. התזרים מזומנים הולך ואוזל. לעסקים נגמר החמצן. שאין תזרים ממכירות, אין מאיפה לשלם לעובדים ולשלם שכר דירה לקניונים".
תורג'מן הוסיף: "השכר של מאות אלפי עובדים שמקבלים שכר שעתי יפגע קשות אם הממשלה לא תתעשת בדחיפות. בינתיים עוד לא הוצאנו עובדים לחל"ת אבל הרשתות נערכות. ב-9 ביולי משלמים משכורות ועד אז קמעונאים מחכים לראות מתווה מהמדינה. אם הממשלה לא תפרסם מנגנוני פיצויים וחל"ת עד 9 ביולי, כל העובדים השעתיים שעובדים בחנויות ייפגעו קשות כי הם לא עבדו ולא יקבלו שכר. שני שליש מעובדי מגזר המסחר והשירותים הם עובדים שמקבלים שכר שעתי. זה סדר גודל של מעל 60 אלף עובדים".
מרבית הרשתות עדיין לא קיבלו החלטה בנוגע לעובדים, אבל קבוצת גולף, שמעסיקה 1,600 עובדים בחנויות ועוד 230 עובדי מטה ולוגיסטיקה, כבר מסרה הודעות לעובדים בשבוע שעבר, כי היא תנקה מימי החופש שלהם את מספר הימים בהם החנויות היו סגורות.
המכירות בחנויות אופנה ירדו ב-70%
נתוני חברת שבא, מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מוכיחים אף הם את הפגיעה בפדיונות. בשבוע הראשון למבצע, בין ה-13 ביוני ל- 19 ביוני נרשמה ירידה של 26.9% בהוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שקדם לו בין ה-6 ל-12 ביוני 2025. בשבוע הראשון של המבצע הצבאי מול איראן, שאופיין במגבלות חמורות על המשק, הציבור הוציא בכרטיסי אשראי כ-7 מיליארד שקל, לעומת סכום של כ-10 מיליארד שקל בשבוע שלפניו. הענפים היחידים שנהנו השבוע מעליה במכירות היו רשתות השיווק והמעדניות וחנויות המזון. היקף הרכישות ברשתות המזון עלה ב-21% והגיע לסכום של 1.6 מיליארד שקל, לעומת 1.3 מיליארד שקל בשבוע שלפני המבצע. במעדניות נרשמה עליה של 7% בקניות של הציבור שהסתכמו ב- 395 מיליון שקל. זאת, בזמן שענף ההלבשה וההנעלה ספג ירידות של 70% בפדיונות בשבוע האחרון והציבור הוציא בחנויות האופנה 183 מיליון שקל בלבד לעומת 594 מיליון שקל בשבוע שקדם למלחמה.
גם בענף המסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר, שחלק מהעסקים בו פועלים אך על משלוחים וטייק אווי בלבד, נרשמה ירידה של 38% בהוצאות של הציבור שהסתכמו ב- 490 מיליון שקל לעומת כ-800 מיליון שקל בשבוע שלפניו. גם בחנויות הפארם שנחשבות לחיוניות, הציבור הוציא הרבה פחות והיקף ההוצאות בכרטיסי אשראי בפארמים ירד ב-17% בשבוע האחרון. חנויות החשמל והאלקטרוניקה שגם הן חנויות חיוניות שפתוחות בזמן חירום, ספגו ירידה של 33% במכירות בשבוע האחרון והיקף ההוצאות של הציבור באשראי בחנויות אלו עמד על 419 מיליון שקל בלבד לעומת 623 מיליון שקל בשבוע שקדם למלחמה. אפילו באונליין הציבור ביצע הרבה פחות קניות ביחס לתקופה שקדמה למלחמה באיראן ובשבוע האחרון ירדו הקניות באונליין ב-26% והיקף הקניות באונליין עמד על 4 מיליארד שקל לעומת 5.5 מיליארד שקל בשבוע של לפני פרוץ המלחמה.
"היום זה מוות קליני"
"אנחנו מחכים לראות מה קורה", אמר קמעונאי בכיר בענף האופנה. "הייתי בטוח שהיום כל החנויות חוזרות לעבוד באופן רגיל ואמרתי שבמצב כזה אני אספוג את הימים שלא עבדנו בשבוע שעבר. אבל היום זה כבר היום השביעי שהחנויות סגורות ואם זה יימשך עד סוף החודש זה יהיה שבועיים שלמים בלי פדיונות. גם אם אני ארצה, אני לא אוכל לספוג את זה ולשלם לעובדים. בסוף שבוע שהחנויות נפתחו הפדיונות שלי היו 50% מהרגיל וביום שבת הפדיונות ירדו ב-70% בבילו סנטר וביג גלילות וחוצות המפרץ, שעובדים בשבת בבוקר. כל ההורים עם הילדים נשארו בבית. המצב הזה יכול להמשך שבועיים, ולהיות שגרת מלחמה כמו חרבות ברזל. צריך להבין שאף חברה לא יכולה לרוקן את הקופה שלה. אצלי 70% מהמטה זה נשים עם ילדים קטנים. מה אני עושה? אני לא יכול להכריח אותן לבוא לעבודה. עלות מעביד בחברות קמעונאות של אלף עובדים זה עשרות מיליוני שקלים בכל חודש".
קמעונאי נוסף שהחנויות שלו אינן נחשבות חיוניות, אומר כי "המדינה צריכה לעשות תוכנית שמי שנמצא במקום ממוגן עובד ומי שבאזור בלי מיגון לא עובד. שאישרו פתיחת קניונים בסופ"ש נתתי לעובדים את הבחירה האם לבוא לעבוד או לא. אני לא רוצה להכריח אמא עם ילדים לבוא לעבוד. גם להוריד ימי חופש לעובדים שלא באים לעבודה, זה בעייתי – ימי חופש זה כסף. למה העובד צריך לשלם מכיסו אם המדינה לא מאשרת לו לצאת לעבודה? על פי חוק אסור להוריד לעובד ימי חופש אם אין לו מספיק ימים ולכן זה לא פתרון. ביום שישי לא פתחתי את כל הסניפים כי לא כל העובדים רצו לחזור לעבודה. אז גם שמאשרים לפתוח, אנחנו מפסידים פדיונות בגלל הקושי לגייס את העובדים במצב הזה".
לדבריו, "היום זה כבר היום השביעי שאנחנו לא עובדים. אם יסגרו אותנו עד סוף החודש הרבה רשתות יהיו בבעיה. רשתות קטנות ובינוניות מפסידות בין מיליון ל-2 מיליון שקל פדיון ביום ועד סוף החודש זה יכול להגיע להפסד של 4 מיליון שקל וברשתות גדולות ההפסדים יכולים להגיע למאות מיליוני שקלים".
הקמעונאים מוטרדים גם משכר הדירה שהם אמורים לשלם לקניונים, שבינתיים סגורים. "שילמתי שכירות עבור יוני בתחילת החודש ובינתיים קיבלתי רק 13 ימי עבודה מהקניונים. האם אני צריך לשלם להם ב-1 ביולי שכר דירה עבור יולי? אני לא חושב. רק שכר הדירה זה הוצאה של 3 מיליון שקל בחודש, לפני תשלומים לארנונה וחשמל ושכר עבודה. יום כמו היום (א) זה אפס פדיונות ואף אחד לא פטר אותי מארנונה חשמל ושכירויות. יש בעלי רשתות קטנות שלא יוכלו לשלם את ההוצאות האלה. גם אם נחזור מחר לפתוח את החנויות, ברור שהפדיונות יהיו נמוכים מיום רגיל ויעמדו על רבע או חצי מהפדיונות שבשגרה", אומר בעלים של רשתות קמעונאות בינונית.
בקניונים אומרים כי בשבת המתחמים שהיו פתוחים עבדו חלש מאוד. "היום זה מוות קליני. גם בחנויות החיוניות בקניונים, יש מעט אנשים, וגם המסעדות שעושות משלוחים עובדות חלש", אמרו באחד הקניונים.
