רשתות המסחר בערפל: "אין לנו מושג מי ישלם לעובדים, אף אחד לא מדבר איתנו"
בעלי רשתות גדולות מתלבטים אם לפתוח את החנויות בקניונים או להוציא עובדים לחל"ת, בהיעדר הנחיות ברורות מהמדינה. כל עוד החנויות סגורות, הרשתות יילחמו לא לשלם שכר דירה לקניונים וידרשו פיצוי מהמדינה. "אני מפסיד מיליון שקל ביום בשתי הרשתות", אומר רוני אינסאז, הבעלים של סקופ ומיני גוד
שלשום (ב') ניהלו איגודי המעסיקים הגדולים במשק דיון עם שרי הממשלה וראשי מערכת הביטחון בניסיון לשכנע אותם שניתן לפתוח את הקניונים, בטענה כי פיקוד העורף כבר אישר שהחניונים שלהם יכולים לשמש כמרחב מוגן. לכן, הם דורשים לפתוח את החנויות בהם מ-09:00 עד 18:00. אלא שהבקשה שלהם לא אושרה עד כה, והבוקר שנפתח אתמול עם ירי טילים בליסטיים מאיראן, לצד השינוי במדיניות ההתרעות של פיקוד העורף באופן שמקצר את זמן ההיערכות לכניסה למרחב מוגן - מרחיקים עוד יותר את הסיכוי שהדרישה שלהם תיענה.
הרשתות הגדולות מתלבטות אם נכון להן לפתוח את החנויות. הפעלת חנויות כרוכה בהוצאות הפעלה גבוהות, כולל משכורות לעובדים ותשלום לקניונים. מאידך, לא בטוח עד כמה הפדיונות יצדיקו את הפתיחה ומה תהיה כמות המבקרים בשעות הפתיחה החלקיות. כל עוד החנויות סגורות, הרשתות יילחמו לא לשלם שכר דירה לקניונים, יוציאו את העובדים לחל"ת וידרשו פיצוי מהמדינה גם על החל"ת וגם על הפסד הפדיונות.
"יהיו פה ויכוחים על שכר דירה, הוצאה המונית לחל"ת - ואחרי זה יהיה קשה להחזיר את העובדים", אומר בכיר בענף. "עובד שיצא לחל"ת מרגיש בחופש. הוצאה לחל"ת מבחינתו זו תעודת ביטוח שהוא מקבל תשלום בלי לעבוד, למרות שבטווח הרחוק זה לרעתו כי זה פוגע לו בפנסיה. אבל מישהו באמת חושב שמעסיק כמו קבוצת פוקס, שמעסיקה 12 אלף עובדים, תשלם שכר בלי פדיונות ותרוקן את הקופה שלה?".
בהיעדר החלטות והנחיות ברורות מהמדינה, ובהתחשב בכך שההגדרה של חנויות חיוניות מעורפלת ולא חד משמעית, כל אחד לוקח לעצמו את ההחלטה כיצד לנהוג. בדיזינגוף סנטר לא מעט חנויות היו פתוחות בימים האחרונים. "הסנטר פתוח", ציין הקניון, ופירסם את רשימת החנויות הפתוחות בו, ביניהן חנויות חיוניות כמו קרפור ובנק מזרחי טפחות, לצד חנויות שאינן חיוניות כמו חנויות מתנות או חנות למוצרי סקס. בסנטר אף ענו לשאלת לקוחות והודיעו כי גם המתנפחים לילדים פועלים, ובמקלט של המתחם סידרו לטובת הלקוחות מכונת שתייה וממתקים, משחקי קופסה ואפילו WIFI. הכל - רק כדי שהלקוחות יגיעו, יעשו קניות וימנעו את העימות העתידי על שכר הדירה.
כך או כך, ברשתות שלא נכנסות תחת ההגדרה המעורפלת של חנויות חיוניות, כמו אופנה, חדרי כושר וספרים, מתרעמים על כך שכל המסחר פועל ברחובות הערים בלא פיקוח, בזמן שהחנויות בקניונים שמשלמות שכר דירה סגורות לפעילות. לטענתן, הרחוב זה המקום הכי לא ממוגן, ובהיעדר הנחיות ברורות של המדינה, התוצאה היא הפוך על הפוך – המסחר במקומות הממוגנים סגור, ובמקומות בהן אין מרחב מוגן עובדים כרגיל.
אבי שומר, המנכ"ל והבעלים של רשת צומת ספרים, מעסיק 700 עובדים שרובם לא עובדים מאז תחילת המלחמה, למעט 30 עובדים שמפעילים את אתר האונליין של הרשת. "החנויות שלנו סגורות", הוא מתאר. "בחלק מהחנויות עובדים רק על משלוחים, אבל בהוראת פיקוד העורף לא פותחים לקהל הרחב. יש לי 700 עובדים ורובם בבית. אין לנו מושג מי משלם לעובדים. עד 9 בחודש הבא, שאז מעבירים משכורות לעובדים, אני מקווה שכבר המדינה תיתן לנו תשובות מי משלם לעובדים על החודש הזה שהחנויות סגורות בו. אם ישאירו אותנו סגורים עד סוף החודש - לא נוכל להתמודד עם שכר לעובדים, כי זה ייצור לנו חור בתזרים המזומנים. אף אחד לא מדבר איתנו, אבל פיקוד העורף החליט שאנחנו נשאיר את החנויות סגורות. כולנו מחכים לראות אם יש הסדר על מנת שלא נוציא לחל"ת את העובדים. חלקנו עדיין מחכים לתשובות על פיצוי מ-7 באוקטובר, אז יש לנו סבלנות".
לדבריו, "הקניונים סגורים אבל מאפשרים לחנויות חיוניות לעבוד, אז מסתבר שלחצי מהמדינה מותר לעבוד. חצי מהחנויות בקניון פתוחות, אז למה לנו אסור? אנחנו לא מבינים מה ההיגיון. קרביץ פתוח כי הוא מוכר מוצרי סלולר, אופטיקה פתוח, פארמים פתוחים, חשמל, סופר ותקשורת פתוחים, אז מה נשאר? אופנה וספרים? גם ככה אנשים יוצאים מהבית לקניון כדי ללכת לסופרמרקט ולחנות סלולר ולאופטיקה, אז אין היגיון שלא יבואו לחנות ספרים.
"אתמול הייתי באחת מרשתות המזון והיו שם מאות אנשים בתוך החנות, אז זו לא התקהלות? ההתקהלות היא בסופרמרקטים, לא בחנות ספרים. בסופרמרקט יש מאות אנשים, אצלי יש מספר בודד של אנשים. אנחנו יודעים להתנהל מאז הקורונה עם התקהלויות, אבל במדינת ישראל אף אחד לא רוצה ולא מסוגל לקחת אחריות, והכי בטוח ופשוט זה לסגור הכל בלי להבין את המצוקה של החברות והרשתות".
רוני אינסאז, הבעלים של רשת הנעליים סקופ ושל רשת האקססוריז מיני גוד, מפעיל ברחובות את חנויות מיני גוד שלטענתו הן "סוג של חיוניות". מדובר בחנויות שמוכרות מגוון דברים לבית ולשימוש אישי, החל מתיקים ועד לכלי מטבח. "יש חנויות רחוב שהחלטנו לפתוח אותן שזה סוג של חיוני", אומר אינסאז. "אחרי האזעקות שהיו אתמול בבוקר, העבודה ירדה לגמרי. סגירת הקניונים מחייבת טיפול באופן מהיר. שליש מהקניון פתוח וזה נזק אדיר לרשתות שסגורות. אני מפסיד בכל יום פדיון של מיליון שקל בשתי הרשתות. אנחנו לא רוצים עזרה של הקניונים או המדינה, אלא שיתנו לנו לפתוח. יש חניון בקניון, וזה המקום הכי מוגן שיש".
אינסאז לא בטוח כיצד לפעול בכל הנוגע לעובדים. "נחכה לסוף החודש כדי לקבל החלטה לגבי שכר לעובדים. אני מקווה שיצא מתווה הגון לעובדים כי הם צריכים את המשכורות שלהם. אם לא תהיה ברירה, אני מאמין שרשתות שייאלצו לשלם שכר לעובדים יפחיתו את זה מימי החופש שלהם. אבל להוריד להם שבועיים ימי חופש זה לא פשוט. עוד לא קיבלנו החלטה מה נעשה, אבל נעשה הכל לטובת העובדים כי זו הפרנסה שלהם ואנחנו לא רוצים לפגוע בה. בנוסף, באמת אין היום עובדים טובים ולכן אנחנו מנסים לשמור עליהם".
בעלים של אחת מרשתות האופנה מציין כי באתרי האונליין של הקבוצה יש עלייה של 20% במכירות. "החנויות כולן סגורות ואנחנו עם אפס הכנסות כי אנחנו לא נחשבים חיוניים. אבל אני מסתובב עכשיו בעיר מגוריי וכל החנויות פתוחות. הקניון של עזריאלי בעיר סגור, אבל הרחוב פתוח כולו, מחנויות מזון לכלבים ועד חנות דלתא, כלי בית, כלים חד פעמיים. הכל פתוח.
"שילמנו שכר דירה לקניונים ב-1 ביוני עבור כל החודש. מה יקרה עכשיו? יחזירו לי על הימים שהקניון היה סגור? בקורונה היה הודעת שעה, היה פיצוי, ידעת מה קורה - ועכשיו אין כלום. גם במלחמה היה פיצוי לפי צבעים ואזורים והמדינה היתה הוגנת, ישר הוציאה צו. ועכשיו קמנו למלחמה ביום שישי וימי העבודה זה שלושה-ארבעה ימים, ולכן אני לא רואה אף אחד חוזר לעבודה ביום חמישי".
ברשת חדרי הכושר ומועדוני הקאנטרי הולמס פלייס שיגרו אתמול מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, עליו חתומה מנכ"לית הרשת קרן שתוי. במכתב מציינת שתוי כי ברשת מתקבלות אלפי פניות מצד לקוחות לפתוח את חדרי הכושר להתאווררות של הגוף והנפש. "בשונה מתקופת הקורונה, בימים אלו לא ניתן לקיים פעילות גופנית בחוץ, ולכן החלופה של פעילות גופנית במקום סגור וממוגן היא קריטית לבריאות הפיזית והנפשית של הציבור – במיוחד לאור הצפי כי המערכה תהיה ממושכת ועשויה להימשך מספר שבועות ואף למעלה מכך". שתוי מציינת במכתב כי זמן ההתרעה של פיקוד העורף מאפשר פינוי למרחב המוגן ושמירה על בטחון המתאמנים.
