סגור
משקאות ספרינג של יפאורה משקות קלים
משקאות יפאורה (צילום: עמית שעל)

בשל הפרות של חוק המזון: יפאורה תיקנס ב-12 מיליון שקל, ליימן שליסל ב-13 מיליון

רשות התחרות קנסה את החברות על התערבות בשטחי תצוגה, בהמלצות מחירי מוצרים לצרכן אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים. קנסות אלו מתווספים לקנסות שכבר הוטלו על 16 חברות נוספות בסכום של יותר מ-140 מיליון שקל על הפרות חוק המזון והפארם

הפרות חוק המזון מובילות לקנסות על חברות מזון נוספות. הממונה על התחרות תטיל עיצומים כספיים בסכום כולל של כ-25 מיליון שקל על החברות יפאורה-תבורי וליימן שליסל. קנסות אלו מתווספים לקנסות שכבר הוטלו על 16 חברות נוספות בסכום כולל של למעלה מ-140 מיליון שקל על הפרות חוק המזון והפארם.
יצרנית המשקאות יפאורה תשלם כ-12.1 מיליון שקל, ויבואנית הממתקים ליימן שליסל כ-12.9 מיליון שקל על התערבות בשטחי תצוגה, בהמלצות מחירי מוצרים לצרכן אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים. מדובר בפעם השנייה בשנתיים האחרונות, בה מוטל קנס על ליימן שליסל על הפרות חוק המזון. בפעם שעברה נקנסה החברה במאי 2023 ב-1.2 מיליון שקל על הפרות חוק המזון, וזאת במסגרת הסדר עם רשות התחרות. הקנס הנוכחי מחליף את הקנס הנמוך שהוטל על החברה בשלב הראשון.
כפי שנחשף בכלכליסט, ברשות צפויים להטיל בקרוב קנס בגובה של עשרות מיליוני שקלים גם על החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה ישראל) בשל הפרות מנהליות של חוק המזון. עם סיום הטיפול בהפרות מנהליות של חוק המזון במקטע הספקים, צפויה הרשות לעבור לטפל במקטע הקמעונאי, ולהטיל קנסות על הרשתות בהן נמצאו הפרות דומות.
הקנסות הם תוצר של בדיקה רוחבית בה פתחה הממונה על התחרות בתחילת 2022, של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים. הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון והפארם.
ממצאי הבדיקה העלו הפרות מנהליות בחברות המזון הגדולות והמוכרות, והובילו בשלב הראשון, במאי 2023, להסכמות בין הרשות לבין שבעה ספקי מזון גדולים: תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור, ליימן שליסל, שסטוביץ ואנג'ל, שנקנסו בסכום כולל של 23 מיליון שקל, מבלי להודות בהפרות.
במסגרת תהליך אכיפה זה נקנסה אסם ב-8.2 מיליון שקל, שסטוביץ נקנסה ב-6.6 מיליון שקל, יוניליוור ב-4.3 מיליון שקל, תנובה ב-1.7 מיליון שקל, ליימן שליסל ב-1.2 מיליון שקל, שטראוס נקנסה ב-785 אלף שקל ומאפיות אנג'ל ב-567 אלף שקל.
נטו, סנו, סוגת וחברות נוספות סירבו אז להסדר, הרשות המשיכה עימן בהליך מנהלי וקנסה אותן בסכומים גבוהים הרבה יותר. כך, נקנסה סנו באפריל 2024 ב-16.5 מיליון שקל על הפרות חוק המזון ובהן התערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים, בהמלצות מחיר לקמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים, בכסף ובשווה כסף, שלא כהנחות למוצרים אותם היא מוכרת להם. חברת נטו נקנסה בכ-24 מיליון שקל, שהופחת לאחר מכן ל-18.2 מיליון שקל, על כך שפעלה להגדלת שטחי המדף אצל קמעונאי גדול במגוון מוצריה. הסכום כלל קנס בגובה כ-4 מיליון שקל על אי מענה לרשות. סוגת נקנסה ב-18 מיליון שקל, דיפלומט ב-9 מיליון שקל, ויליפוד נקנסה ב-11.6 מיליון שקל, וטמפו ב-4 מיליון שקל. עוד נקנסה יצרנית וספקית מוצרי הניקיון וההיגיינה קימברלי קלארק ב-13.8 מיליון שקל, בין היתר בשל הפרות בהתערבות בשטחי תצוגה ובהמלצות מחירי מוצריה לצרכן אצל קמעונאים.