פרסום ראשון
מסתמן: קנס של עשרות מיליוני שקלים על קוקה קולה ישראל וליימן שליסל
רשות התחרות צפויה להטיל את הקנס על רקע הפרות חוק המזון, ובהן התערבות בסידור מדפים ובמחירים. זאת, לאחר שבחודש יוני 2023 נקנסה קוקה קולה ישראל בלמעלה מ-30 מיליון שקל על ניצול כוחה המונופוליסטי
רשות התחרות צפויה להטיל קנס מנהלי של עד עשרות מיליוני שקלים בודדים על החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) ועל יבואנית המזון ליימן שלייסל בגין הפרות של חוק המזון. כך נודע ל"כלכליסט". מקוקה קולה ישראל ומליימן שליסל לא נמסרה תגובה.
נזכיר כי ביוני 2023 נקנסה קוקה קולה ישראל בלמעלה מ-30 מיליון שקל, לאחר שבית הדין לתחרות קיבל את קביעת הרשות לפיה החברה ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי. בנוסף, מדובר בפעם השניה בשנתיים האחרונות, בה מוטל קנס על ליימן שליסל על הפרות חוק המזון. בפעם שעברה נקנסה החברה במאי 2023 ב- 1.2 מיליון שקל על הפרות חוק המזון, וזאת במסגרת הסדר עם רשות התחרות.
הפעם הקנסות הם בגין הפרות חוק המזון, שאינן ברף הפלילי לשיטת הרשות, כגון התערבות של ספקי מזון בסידור מדפים, התערבות במחיר הסופי, העברת תשלומים ובונוסים שאינם במסגרת החוק ועוד. בשלב זה לא ידוע מהן ההפרות הנטענות שמיוחסות לקוקה קולה ישראל ולליימן שלייסל, שבגינן צפויה הרשות להטיל את הקנסות.
לאחרונה, במסגרת הליכי אכיפה מינהליים, הטילה הרשות קנס בגין הפרות של חוק המזון על יצרנית וספקית מוצרי הניקיון וההיגיינה, קימברלי קלארק, בגובה של 13.8 מיליון שקל. בין היתר בשל הפרות בהתערבות בשטחי תצוגה, ובהמלצות מחירי מוצריה לצרכן אצל קמעונאים.
הליכים נוספים להטלת קנס מינהלי, בגובה של עד 25 מיליון שקל, נפתחו נגד יצרנית המשקאות יפאורה תבורי.
הקנסות הצפויים להיות מוטלים על החברה המרכזית וליימן שליסל, מתווספים לרצף קנסות שהוטלו בשנתיים האחרונות על 16 חברות נוספות, והן תוצר של בדיקה רוחבית בה פתחה הממונה על התחרות בראשית 2022, של כלל ההסכמות הקיימות בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאי המזון הגדולים.
הבדיקה התמקדה בהתנהגות הספקים ובחנה את היחסים המסחריים שבין כל אחד מהספקים הגדולים לבין כל אחד מהקמעונאים הגדולים ואת עמידתם בהוראות חוק המזון.
ממצאי הבדיקה העלו הפרות מנהליות רבות, והובילו במאי 2023 להסכמות בין הרשות לבין שבעה ספקי מזון גדולים: תנובה, שטראוס, אסם, יוניליוור, ליימן שליסל, שסטוביץ ואנג'ל, שנקנסו בסכום כולל של 23 מיליון שקל, מבלי להודות בהפרות.
במסגרת תהליך אכיפה זה נקנסה אסם ב-8.2 מיליון שקל, שסטוביץ נקנסה ב-6.6 מיליון שקל, יוניליוור ב-4.3 מיליון שקל, תנובה ב-1.7 מיליון שקל, ליימן שליסל ב-1.2 מיליון שקל, שטראוס נקנסה ב-785 אלף שקל ומאפיות אנגל ב-567 אלף שקל.
נטו, סנו, סוגת וחברות נוספות סירבו אז להסדר, הרשות המשיכה עימן בהליך מנהלי וקנסה אותן בסכומים גבוהים הרבה יותר. כך נקנסה סנו באפריל 2024 ב-16 מיליון שקל, על הפרות חוק המזון ובהן התערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים, בהמלצות מחיר לקמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים, בכסף ובשווה כסף, שלא כהנחות למוצרים אותם היא מוכרת להם. חברת נטו נקנסה בכ-24 מיליון שקל, שהופחת לאחר מכן ל-18.2 מיליון שקל, על כך שפעלה להגדלת שטחי המדף אצל קמעונאי גדול במגוון מוצריה.
הסכום כלל קנס בגובה כ-4 מיליון שקל על אי מענה לרשות. סוגת נקנסה ב-18 מיליון שקל, דיפלומט ב-9 מיליון שקל, וטמפו ב-4 מיליון שקל.
