בלעדי
חיסכון של 3 שקלים בשנה: המכס על הטונה בוטל, אבל לצרכנים זה לא עזר
מחקר שבחן עד כמה הפחתת חסמי היבוא בשנים 2023-2013 יעילה בהורדת יוקר המחיה מצא כי ככל שהתקופה התארכה, ההשפעה על המחיר הלכה ונחלשה. הרפורמה לא לוותה בניתוחים כלכליים ובניתוחים בדיעבד מצד הממשלה
הניסיון להוריד את מחירי שימורי הטונה באמצעות הסרת המכס ופתיחת השוק ליבוא הוביל להפחתה זעומה של 1.1% בלבד במחיר לצרכן. בהתאם לכמות ששווקה ב־2023, החיסכון לכלל משקי הבית נאמד ב־21.8 מיליון שקל, שהם 3.35 שקלים לנפש בשנה. כך עולה ממחקר שערכה הכלכלנית שלומית ארבל, מנהלת מחקרים בפורום ארלוזורוב־יסודות. עוד נמצא שמדד הריכוזיות בקטגוריה נותר ברמה גבוהה: שלושת הספקים המובילים שמרו על נתח שוק יציב של כ־75% ועל רמות מחיר גבוהות בהשוואה לספקים אחרים בשוק.
הסרת חסמי היבוא אומנם איפשרה כניסת יבואנים קטנים ביבוא מקביל, אך מודל הרכש שלהם, המבוסס על קניות "הזדמנות", הגביל את השפעתם על הריכוזיות ועל המגוון הזמין לצרכן, ורובם החזיקו בנתח שוק זניח של פחות מ־1% מהמכר השנתי.
לטענת ארבל, למרות ההמלצות הברורות של ה־OECD ללוות רפורמות סחר בניתוחים כלכליים מראש ובדיעבד, רפורמות שערכו ממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות לא לוו במחקר ובניתוח כלכלי מספקים, וקיים סימן שאלה לגבי יעילותן בהורדת המחיר לצרכן.
המכס שחל על שימורי טונה ערב כניסת הרפורמה לתוקף כלל שני רכיבים: רכיב שקלי בגובה של 3.51 שקלים לק"ג ורכיב יחסי של 12% ממחיר הסחורה המיובאת. הפחתת המכס בוצעה בצורה הדרגתית: בספטמבר 2013 נחתם צו להפחתה הדרגתית של הרכיב השקלי בארבע פעימות, מנובמבר 2013 עד ביטולו המלא בתחילת 2016. בנוסף, בפברואר 2022 נחתם צו להפחתת הרכיב היחסי בשתי פעימות: הורדה ל־6% בספטמבר 2022 וביטול מלא בתחילת 2024.
טונה בשמן צמחי, המוצר שבו עוסק המחקר, מהווה כ־65% מהמכירות לשוק הביתי, שבו פועלים יצרנים מקומיים ויבואנים. חומר הגלם מיובא לישראל, ועד 2014 פעלו בשוק חמישה יצרנים מקומיים, שהפשירו את נתחי הטונה שהגיעה קפואה ממפעלי הטונה בחו"ל, העבירו אותה תהליך טרמי, ארזו את התוצרת בקופסאות השימורים, וסיפקו 85% מהצריכה המקומית. במהלך 2013 עד 2023 חל שינוי מהותי במבנה השוק: הייצור המקומי הצטמצם לכ־20% מהשוק, וחלק מהיצרנים המקומיים הסבו את פעילותם ליבוא. כך, לדוגמה, דיפלומט סגרה ב־2019 את מפעל סטארקיסט בטירת כרמל, פיטרה את העובדים ועברה לייצר את שימורי הטונה בווייטנאם ובפיליפינים.
המחקר בחן את השינויים במחיר בשלוש תקופות: 2017-2013, בהתאם לתקופת ניתוח ההשפעה של הסרת המכס, שאותו ערכה בעבר רשות התחרות; 2019-2013, שבה עמדו לרשות החוקרת נתוני המחיר לצרכן בצרפת; ו־2023-2013, שמכסה את עשור הניתוח עבור כל המוצרים.
במחקר נמצא מתאם חיובי מובהק בין המחיר לצרכן ובין המכס השקלי ומחיר חומר הגלם העולמי בכל שלוש התקופות, אך ככל שתקופת הניתוח ארוכה יותר עוצמת הקשר בין הפחתת המכס למחיר לצרכן קטנה. בנוסף, השתמשה ארבל במחיר לצרכן בצרפת כמדד להשוואה לשוק שאינו מושפע מהרגולציה הישראלית, ונמצא מתאם בין המחיר בישראל למחיר בצרפת. הדבר מרמז לקיומו של גורם משפיע נוסף, שלא זוהה, ואינו מוסבר רק על ידי מחיר חומר הגלם ומדיניות המכס.
בניתוח לתקופה הקצרה נמצא שהמחיר לצרכן מתואם באופן חיובי ומובהק עם מחיר חומר הגלם ועם המכס השקלי, כלומר ירידה של 1 שקל במכס השקלי או במחיר חומר הגלם מתואמת עם ירידה של כ־1 שקל במחיר לצרכן בישראל. גם בניתוח לתקופה הבינונית נמצא אותו מתאם חיובי מובהק, ובנוסף נמצא מתאם מובהק למחיר בצרפת. בתקופה הארוכה נמצא מתאם חיובי מובהק בין המחיר לצרכן בישראל למחיר חומר הגלם ולרכיב השקלי של המכס, וירידה של 1 שקל במכס השקלי מתואמת עם ירידה של כ־72 אגורות במחיר לצרכן בישראל, אך לא נמצא מתאם בין הרכיב היחסי של המכס למחיר לצרכן, ונראה כי ההשפעה של המכס השקלי על המחיר לצרכן יורדת ככל שהזמן מתארך.
שימורי טונה נחשבים למוצר בסיסי בתזונה, שאף זכה להתייחסות ספציפית בדו"ח של ועדת קדמי, שהוקמה אחרי מחאת קיץ 2011 לצורך בדיקת התחרותיות בענף המזון. בדו"ח המסכם של הוועדה, שפורסם ביולי 2012, נכתב: "במוצרי מזון תעשייתי מעובד ממליץ הצוות על הפחתות מכסים משמעותיות, לרבות במוצרים שבהם המכס גבוה במיוחד: שימורי טונה, רכזים למיצי פירות ונקניקים ומוצרי בשר". בפרק הדן בהפחתת המכס על מזון תעשייתי נכתב: ״שימורי טונה — שיעור המכס כיום עומד על כ־30%. הצוות המליץ להפחית את המכס לשיעור של 12%, במתווה של ארבע שנים״. בהודעת האוצר על פרסום הצו להפחתת המכס הובהר כי "הפחתת המכס על שימורי טונה נועדה לחולל הפחתת מחירים אפקטיבית לצרכן הסופי ולהגביר את התחרות בשווקים המקומיים".
