בדיקה
המחלבות מעלימות את החלב המפוקח לטובת חלב יקר ורווחי יותר
בחודשים האחרונים שוב חסר בחנויות חלב רגיל במחיר מפוקח; מבדיקת כלכליסט עולה כי מאז 2021 נרשמה ירידה של יותר מ־10% בכמות החלב במקררים, בעיקר בשל החלטת טרה לצמצם משמעותית את החלב המפוקח; הסיבה היא הרווחיות הנמוכה למחלבות ממכירת חלב רגיל; במקומו הן מעדיפות למכור סוגי חלב מיוחדים שמחירם גבוה בעד 50%
המחסור בחלב שהחל כאירוע נקודתי, שמתרחש בעיקר בשבועות שאחרי חגים שבהם הפעילות של המחלבות נעצרת, הפך לשגרה מטרידה. במהלך השנה החולפת, בדגש על החודשים האחרונים, נרשם מחסור קבוע בחלב בחנויות. המחסור לא נרשם בכל סוגי החלב, אלא רק בחלב המצוי תחת צו הפיקוח על המחירים, וככזה הרווחיות של המחלבות והקמעונאים ממכירתו מוגבלת, ונמוכה מזו שמניבה להן מכירת חלב שאינו מפוקח.
כך נוצר מצב שבו בעוד מדפי החלב המפוקח במקררי רשתות השיווק ריקים, מלאים המדפים שלצידם במגוון רחב של חלב מועשר, חלב להקצפה לקפה, חלב בטעמים ועוד, שמחירם גבוה בעד 50% מזה של המפוקח. כיוון שלא תמיד קל להבחין שמדובר במוצר שאינו מפוקח, לעתים מגלים זאת רק בעת התשלום בקופה, כשהחיוב עומד על כ־12-9 שקלים לליטר, במקום כ־7 שקלים מחירו של החלב בפיקוח. המחסור פוגע בעיקר באוכלוסיות חלשות כלכלית, כשצרכנים שלא מוצאים את המפוקח, נאלצים לקנות חלב מיוחד, או לוותר על מוצר היסוד החיוני. מנתוני סטורנקסט שהגיעו לכלכליסט עולה כי מכירות החלב הניגר ב־2024 עלו ב־5.5% ביחס ל־2023, ל־1.68 מיליארד שקל, בעוד כמות החלב שנמכרה ירדה בכ־0.75%.
אלא שבעוד שכעת מדובר במחסור קל יחסית, החשש הוא ממחסור כבד הצפוי בוודאות במהלך חגי תשרי ולאחריהם. זאת, בשל מופע החגים השנה, אשר יחולו באמצע השבוע ויגרעו כ־9 ימי עבודה, שבהם פעילות המחלבות תיעצר. ראש השנה יחול בימים שני, שלישי ורביעי, יום כיפור ברביעי וחמישי, סוכות בשני ושלישי ושמחת תורה בימים שני ושלישי. במשרד האוצר החלו לבחון שוב את פתיחת השוק ליבוא, שלא הוכיחה את עצמה בעבר, ובמשרד החקלאות מנסים למצוא פתרונות להגברת הייצור לפני החג, כשגם האפשרות לבקש אישור חריג מהרבנות לייצור במהלך החג עלתה על הפרק.
מבדיקת כלכליסט עולה כי המחסור בחלב אינו בגדר תחושה בלבד של הצרכנים. על פי נתוני סטורנקסט נרשמה בשנה החולפת ירידה של 16 מיליון ליטר חלב, ביחס לכמות שנמכרה ב־2021. הירידה נבעה מירידה של 21 מיליון ליטר חלב מפוקח, שקוזזה בעלייה של 5 מיליון ליטר חלב מיוחד. מדובר בירידה של 10.6% בכמות החלב, שיכולה להסביר את המחסור.
כמות החלב המפוקח שנמכרה ב־12 החודשים האחרונים ירדה ב־1.2% לעומת הכמות שנמכרה ב־2024 כולה, שבמהלכה נמכרו 179 מיליון ליטר חלב מפוקח. בשקלול הגידול הטבעי באוכלוסייה, מדובר בנתון שמסביר את המחסור. זאת, בעוד לא נרשמה ירידה כמותית בקטגוריית החלב המיוחד ביחס לשנת 2024.
תנובה מגבירה את קצב הייצור
הנתונים מלמדים על השינוי שעברו המחלבות בשנים האחרונות, בחיפוש אחר שיפור הרווחיות. כך, לדוגמה, נתח השוק של מחלבת טרה בחלב המפוקח צנח מ־23.1% ב־2021 ל־14.3% ב־2024 ול־13.4% ב־12 החודשים האחרונים. זאת, בין היתר, בעקבות הפסקת ייצור חלב בשקית, המהווה את החלופה הזולה ביותר בקטגוריה. עם הפסקת ייצור השקיות, העבירה טרה את אספקת כל קרטוני 1 ליטר חלב מפוקח ללקוחותיה המוסדיים, ובהם צה"ל, שב"ס, בתי מלון, בתי קפה ועוד, מה שהותיר לשוק הקמעונאי והצרכנים בבית רק קרטוני חלב של 2 ליטר, המחייבים רכישת כמות גדולה, שאינה בהכרח נוחה לשימוש.
במקביל, האיצה החברה את פיתוח החלב המועשר והמיוחד, כך שביחס לירידה בנתח השוק בחלב המפוקח, זינק נתח השוק של טרה בקטגוריית החלב המיוחד והיקר ל־24.1% ב־12 החודשים האחרונים לעומת 7.2% בלבד בשנת 2021. תנובה, שכמובילת השוק נאלצת להתמודד עם הטענות למחסור, הגבירה את ייצור החלב המפוקח, בין היתר בהשקעה של 40 מיליון שקל ברכישת קו ייצור שביעי של חלב שנכנס בשנה שעברה לפעילות, והגדיל את נתח השוק שלה ל־75.4% לעומת 71% ב־2021.
שוק החלב המספק את מוצרי הבסיס כמו חלב, גבינה ויוגורט, מצוי תחת תכנון ופיקוח של המדינה, החל ממחיר החלב הגולמי שמשולם לרפתן על ידי המחלבות, עובר במחיר שמשלמים הקמעונאים למחלבות וכלה במחיר לצרכן של המוצרים שתחת צו הפיקוח. מכירות מוצרי החלב בשוק הקמעונאי צמחו בשנת 2024 ב־5.3% ל־10.8 מיליארד שקל, שהתחלקו בעיקר בין תנובה (48.6%), שטראוס (27.3%) וטרה (9.6%), כשלצידן שחקניות קטנות יותר כמו גד (5.1%), וילי פוד (1.5%) המייבאת מוצרי חלב תחת מותג יורו, זנלכל שמחזיקה במחלבות רמת הגולן, ועוד. כיוון ששטראוס וגד פועלות בקטגוריות הפרימיום בשוק החלב, האחריות למוצרים המפוקחים מצויה בידי תנובה, טרה ורמת הגולן בלבד.
הקריסה של מחלבות רמת הגולן
כשל השוק שבא לידי ביטוי בשנים האחרונות במחסור במוצרים המפוקחים, החל כתוצאה מהתנהלות פופוליסטית של שר האוצר לשעבר משה כחלון, שסירב לאמץ את ההמלצה של ועדת המחירים במרץ 2018 להעלות את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־3.4%, בעקבות עליית מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי). כחלון עמד בסירובו עד שכעבור שנה נאלץ לחתום על צו עדכון המחירים בעקבות החלטת בג"ץ בעתירה שהגישה תנובה נגד עמדתו.
אלא שהמחלבות לא המתינו לאישור של כחלון להעלאת מחירי המפוקחים, וכבר באוגוסט 2018 העלתה תנובה, ובעקבותיה שאר המחלבות, את מחירי מוצרי החלב שאינם תחת פיקוח. במקביל, החל להירשם בשוק מחסור בחמאה, שבאותם ימים היתה תחת צו הפיקוח על המחירים. תנובה טענה אז שלא צמצמה ייצור, בעוד בטרה הבהירו כי אם מחיר המטרה ימשיך לעלות, מבלי שיאושר למחלבות להעלות במקביל את המחיר לצרכן, תיאלץ המחלבה לצמצם את ייצור המוצרים המפוקחים שגורמים לה הפסדים ומסכנים את יציבותה הכלכלית. ככל שחלף הזמן, העמיק המחסור בחמאה, וכחלון פתח את השוק ליבוא חמאה ללא מכס, ובהמשך הוצא המוצר מרשימת המוצרים המפוקחים, מה שהקפיץ את המחיר לצרכן.
לאחר שכחלון חתם על עדכון המחירים, העלו המחלבות ביוני 2019 את מחירי המוצרים שתחת פיקוח ובהם חלב, גבינה לבנה, גבינה צהובה, שמנת מתוקה וחמוצה, אשל, גיל וחמאה, שבאותם ימים היתה תחת צו הפיקוח. בספטמבר 2022 עלו שוב מחירי מוצרי החלב שתחת צו הפיקוח, ומאז התייקרו בחדות עוד ארבע פעמים.
ההתנהלות של כחלון ודחיית מועד עדכון מחירי המפוקחים, שנמשכה גם בתקופה שבה היה אביגדור ליברמן שר האוצר וגם בתחילת כהונתו של השר הנוכחי בצלאל סמוטריץ', גרמו למחלבות לשקול את צעדיהן ולהפסיק או לכל הפחות לצמצם ייצור של מוצרים שאינם מספיק רווחיים עבורן, ובראשם המוצרים שתחת צו הפיקוח על המחירים.
ביוני 2022, רגע לפני פיזור הכנסת, היה זה שר האוצר אביגדור ליברמן שחתם על העלאת מחירים לצרכן בשיעור של 4.9%, אף שהמלצת ועדת המחירים שממנה התעלם במשך שלושה חודשים, היתה להעלות את מחירי המפוקחים ב־6.5%. זאת אחרי שכבר הוכח שכשאין התאמה בין עליית מחיר המטרה לבין העלאת המחיר לצרכן, המחלבות יוצרות מחסור במוצרים חיוניים. כשמדובר במחלבה קטנה שאין לה גב כלכלי איתן, כמו מחלבות רמת הגולן, המשמעות של העלאת מחיר החלב הגולמי, מבלי להתאים את המחיר לצרכן - היתה קריסה כלכלית. בנובמבר 2022 נקלעה להקפאת הליכים המחלבה הקטנה שייצרה חלב מפוקח בעיקר עבור המותג הפרטי של שופרסל. רק אחרי חצי שנה נרכשה המחלבה על ידי חברת זנלכל הציבורית, שהחזירה אותה לפעילות רציפה בשנה שעברה.
מנגנון אוטומטי למחירי המפוקחים
המקרה של מחלבות רמת הגולן היה קיצוני, אך גם מחלבות בעלות גב כלכלי כמו טרה, לא יכלו או רצו להמשיך ולספוג הפסדים ובפברואר 2021 נחשף בכלכליסט כי מחלבת טרה שבבעלות החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל) החלה לפעול לצמצום פעילות עם רווחיות נמוכה, כשהצעד הראשון שנקטה היה הפסקת ייצור אשל, אחד המוצרים הבסיסיים בשוק החלב, שמחירו נמצא תחת פיקוח. ההחלטה לא עוררה ביקורת, כיוון שמדובר בקטגוריה שמכירותיה בירידה בשנים האחרונות, בין היתר בשל היותה נישתית הפונה לקהל מבוגר, אלא שהיתה זו סנונית ראשונה להפסקת ייצור של מוצר במחיר נמוך שעמד אז על כ־1.5 שקלים לגביע של 200 מ"ל, שנתן מענה לאוכלוסיות חלשות.
כעבור חצי שנה נחשף בכלכליסט כי החברה המרכזית העמיקה את המהלך והפסיקה לייצר שקיות חלב. מדובר במוצר הזול ביותר בקטגוריה, שמחירו נמוך בכ־15% ממחיר החלב שבקרטון, והוא נחשבות למניב רווחיות נמוכה, כך שבתקופות שבהן מחיר החלב הגולמי מזנק הוא הופך הפסדי למחלבות. בטרה נימקו את הצעד בהתיישנות מכונת ייצור שקיות חלב וההשקעה הגבוהה הנדרשת להחלפתה.
הדחיות של עדכון המחירים לצרכן, ובמקביל העלייה החדה במחיר המטרה, הובילו לפני שנתיים לכך שמחיר מוצרי החלב המפוקחים אמורים היו לעלות בשיעור חריג וקיצוני של 16%. שר האוצר סמוטריץ' הגיע להבנות עם המחלבות שיפצלו את ההתייקרות לשתי פעימות, ובתמורה הוא יקדם את התחייבות קודמו בתפקיד להעביר את הפיקוח על המחירים לצרכן למנגנון אוטומטי, שבמסגרתו המחירים מתעדכנים אוטומטית, ללא צורך באישור השר. הדבר העניק למחלבות ודאות כלכלית עתידית, אולם הדבר נעשה מאוחר מכדי שיוכל לתקן את הנזקים שנוצרו בענף בשנים האחרונות.
כך, לצד הפסקת ייצור חלב מפוקח בשקיות על ידי טרה, צמצמה המחלבה גם את ייצור מוצרי הניגרת (אשל, גיל ושמנת חמוצה), והשמנת המתוקה 38% שתחת פיקוח, ונתח השוק של תנובה הגיע לכ־92% מהמכירות. זאת במקביל לעלייה בנתחי השוק של המחלבות המתחרות במוצרי שמנת מתוקה שאינם מפוקחים, ונמכרים במחיר גבוה, אף שהם מכילים פחות אחוזי שומן, וככאלה עלות הייצור שלהם נמוכה יותר. מטרה נמסר: "מייצרים כרגיל".
