סגור
חיפוש

בלעדי לכלכליסט
מפרקי הוניגמן: ספרי החברה נופחו שיטתית

מפרקי רשת האופנה, שקרסה ב־2018 עם חובות של כרבע מיליארד שקל, מצאו שמלאי החברה נופח בהיקף של 63 מיליון שקל. האחים הוניגמן: "נוהלה באחריות"

לקרוא ולא להאמין: מפרקי רשת האופנה הוניגמן, בעבר מהרשתות המובילות בישראל עד קריסתה ב־2018, טוענים בדו"ח שהגישו אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי מלאי החברה נופח בהדרגה, לאורך השנים על ידי בעלי החברה, האחים מיכה ויעקב הוניגמן, ונושאי משרה בחברה.

לדברי המפרקים, מחקירה שביצעו עלה שמבין נכסיה של חברת הוניגמן, היווה המלאי נכס עיקרי במאזן (כ־77% מנכסיה השוטפים של החברה), אולם "מלאי החברה כפי שהוצג בדו"חותיה הכספיים היה גבוה בכ־63 מיליון שקל לעומת המלאי שהיה קיים בפועל. ניפוח זה בוצע בהדרגה לאורך השנים שקדמו לקריסת החברה על ידי בעליה, מנהליה ונושאי תפקידים בה, תוך ששומרי הסף של החברה התעלמו מתמרורי אזהרה בסיסיים שהיו אמורים לעורר ספקות לגבי אמיתות הנתונים... הליך זה הניב ממצאים חמורים, שרק לעתים נדירות ניתן לראות במסגרת הליכי פירוק".
המפרקים הוסיפו כי "על בסיס נתונים פיקטיביים אלה, נחתמו, בין היתר, דו”חותיה הכספיים של החברה שאף הוגשו לנושים פיננסיים, כדוגמת בנקים, לצורך קבלת אשראי ומימון, ולמשכירי נכסים, לצורך הצגת איתנות פיננסית".
בשורה התחתונה, קובעים מפרקי הוניגמן — רו"ח בועז גזית, עו"ד קרן רייכבך סגל ועו"ד פיני יניב — כי הממצאים בדו"ח "מדגימים התנהלות מרמתית מצד גורמים בחברה, לצד עצימת עיניים או רשלנות חמורה תוך התעלמות מכל ‘נורות האזהרה’ הבוהקות, מצד מי שהיו אמונים בחברה ומחוצה לה על בקרה, פיקוח, והתנהלות פיננסית".
73% מהמלאי — פיקטיבי
רשת הוניגמן נוסדה ב־1947 ובשנת 2018 נקלעה לחובות של כ־235 מיליון שקל, והגישה בקשה להקפאת הליכים. החברה הפעילה בשיאה 140 סניפים והעסיקה כ־1,100 עובדים והיתה מרשתות האופנה המובילות בישראל לאופנת נשים וילדים. 38 מהסניפים, שפעלו עם המותג הוניגמן קידס, נמכרו לרשת בגדי הילדים קיווי והיא לא קשורה לחברת הוניגמן המדוברת.
בדו”ח החמור מפרטים המפרקים את ממצאי החקירה המקיפה שהם ביצעו לאחר קריסת החברה. הממצא העיקרי בדו”ח כאמור נוגע, על פי הנטען, ל”ניפוח” פיקטיבי של מלאי החברה. המפרקים מצאו ראיות לכך שלמעלה ממחצית ממלאי החברה, שסכומו בדו”חות הכספיים שלה היה כ־120 מיליון שקל, הוא למעשה מלאי פיקטיבי שמעולם לא ייוצר ולא יובא על ידי החברה. לפי הראיות, “ניפוח” המלאי נעשה בהיקפים של כ־63 מיליון שקל.

2 צפייה בגלריה
מימין יעקב הוניגמן ו מיכה הוניגמן
מימין יעקב הוניגמן ו מיכה הוניגמן
מימין יעקב ומיכה הוניגמן
(צילומים: אוראל כהן)

המפרקים איתרו לפחות שלוש דוגמאות שונות לניפוח מלאי על ידי רישום מלאי פיקטיבי במחסן העודפים של הרשת. "הכמויות בהן מדובר הן כה פנטסטיות בהיקפן, עד כדי כך שפריטים אלה היוו (נכון לדצמבר 2017) כ־73% מכלל הפריטים במחסן העודפים... כ-73% מסך פריטי מלאי העודפים של החברה הוא מלאי פיקטיבי, שלא היה קיים מעולם, והוא הוכנס לספרי החברה באמצעות מניפולציות בתוכנת המלאי, מתוך מטרה לנפח את שווי המלאי בספרי החברה", נטען בדו"ח.
אחת הדוגמאות המדהימות שהם מביאים קשורה לשמלת ג'רסי ציפורים מודפסת. לפי הנתונים במערכת ניהול המלאי, יוצרו 1,019 יחידות בלבד משמלה זו ונמכרו 564 יחידות. כלומר, היו אמורות להישאר 455 שמלות בלבד במלאי. אולם, בדו"ח נכתב כי “היו רשומות במחסן העודפים 302,481 שמלות מדגם ג'רסי ציפורים. המשמעות הכספית: מחיר העלות כפי שרשום במערכת ניהול המלאי של שמלת ג'רסי ציפורים הינו 31.20 שקל, והרישום של מלאי זה הסתכם בכ־9 מיליון שקל”.
במקרה אחר, נטען בדו"ח, יובאו 1,617 יחידות משמלת סריג גולף ונמכרו 804 יחידות. למרות זאת, נכון לדצמבר 2017 היו רשומות במחסן העודפים 175,144 שמלות סריג גולף. "בדיקות המפרקים העלו כי ביום 31.8.2015 נכנסו למלאי 175,000 יחידות של שמלת סריג גולף על בסיס תעודות כניסה מהספק הפיקטיבי. יחידות אלה הועברו (ברישום) ביום 9.6.2016 למחסן העודפים. המשמעות הכספית היא כי הרישום של המלאי הפיקטיבי של פריט זה מסתכם בשווי של כ־5.9 מיליון שקל".
כך, החברה על פי הנטען בדו”ח, הזינה ברישום למחסני העודפים מעל 700 אלף יחידות של פריטים אשר מעולם לא יוצרו ומעולם לא יובאו. רישום זה הגדיל את המלאי הרשום במערכת הניהול של החברה, באופן שעל פי חישוב המפרקים ניפח פי שניים את שווי מלאי העודפים, בהיקף של כ־23 מיליון שקל. עוד נטען בדו”ח כי החברה הזינה באופן ידני, ולא דרך מערכת המלאי, כמויות עצומות של בדים שלא נרכשו על ידי החברה מעולם, בהיקף של 22 מיליון שקל.
ניסו לעכב את הקריסה
לפי המפרקים, רוב הפעולות הפקיטיביות שאותרו במלאי נעשו רק לגבי מלאי רשת הנשים הוניגמן. ככל הנראה, הדבר מתקשר לכך שבעלי החברה עשו ניסיונות למכור את הרשתות הוניגמן קידס ו־TNT, ולכן שמרו על רישומים ‘נאותים’ בקשר אליהן.
עוד ציינו המפרקים בדו”ח, באמצעות משרד עוה”ד איתן מהולל שדות ומשרד מיתר, כי ההון העצמי של הוניגמן בדו”חות 2016 עמד על כ־23 מיליון שקל. הפחתה של האלמנטים ה”מנופחים” ברכיבי המלאי היתה מביאה את החברה להון עצמי שלילי בהיקף של כ־40 מיליון שקל. ממצאים נוספים שמצאו המפרקים מעמיקים את הבור בעשרות מיליוני שקלים, ומצביעים ככל הנראה כי הקריסה צריכה היתה להגיע שנים קודם.
2 צפייה בגלריה
חנות הוניגמן
חנות הוניגמן
חנות הוניגמן
(צילום: אריאל בשור)
מהדו”ח ניתן להסיק כי הנפגעים העיקריים מההתנהלות המצטיירת בדו”ח הם הבנקים שסיפקו אשראי לרשת על בסיס דו”חות שלא שיקפו את המציאות, ומשכירי נכסים כמו קניונים שהסתמכו על הדו”חות שהוצגו להם כדי להשכיר לרשת סניפים.
הדו”ח הוגש אתמול לקראת דיון בבית משפט בתיק פשיטת הרגל של האחים הוניגמן, המבקשים לפטור אותם מחובותיהם לאחר שנכסיהם מומשו על ידי הנאמן שמונה להם, עו"ד נדב לב.
עו”ד שאול קוטלר, בא כוח האחים הוניגמן, מסר: “טרם נמסר לנו הדו”ח ומפליא שהוא כבר בעיתון. האחים הוניגמן ניהלו במשך כמה עשורים עסק לתפארת שהעסיק אלפי עובדים. למרבה הצער מפעל חייהם קרס והותירם בחוסר כל. הם שיתפו פעולה באורח מלא ואחראי עם מפרקי החברה ועם הנאמן, ושיתפו פעולה באורח מלא, בשלב ההפעלה של החברות כעסק חי, בחקירות, עם הבנקים ועם הנאמן.
“האחים הוניגמן יילחמו על שמם הטוב ולא ירשו לאיש להכתים אותם בטענות סרק. החברה נוהלה באחריות במשך שנים רבות ע”י מנכ”ל עצמאי חיצוני, סמנכ”לי כספים, עובדים בכירים ועוד, ובפרט משרד רו”ח מכובד שערך גם ספירות מלאי. ככל שכשל מי מהאמורים לעיל הרי שהוא פגע גם בחברה וגם בבעלי מניותיה. מרשיי סמוכים ובטוחים כי בעלי התפקיד יעשו מלאכתם נאמנה והצדק ייצא”.
מהנאמן, עו’’ד נדב לב, נמסר: “מאחר והנאמן עשוי להיות הגורם שיכריע בטענות המפרקים כנגד האחים הוניגמן,, הוא מנוע מלהתייחס לנושא בעיתון”.