קבלני כוח אדם לבג"ץ: "כשלים במערך העסקת עובדים זרים בענף הבנייה"
עמותת "דף חדש" תובעת מהמדינה להפחית תשלומים שהגיעו ל-23 אלף שקל לעובד, ולהגדיל את האכיפה נגד "בריחת עובדים". בג"ץ קבע כי המדינה תמסור את תגובתה עד סוף אוקטובר
בג"ץ קיבל השבוע עתירה של עמותת "דף חדש", המאגדת קבלני כח אדם להעסקת עובדים זרים בענף הבניין, המבקשת משרי הפנים, הבינוי והשיכון, האוצר והעבודה, כמו גם ממנכ"ל רשות האוכלוסין, לתקן "שורת כשלים במערך הבאתם והעסקתם של עובדים זרים בענף הבנייה בישראל, הפוגעים פגיעה קשה בזכויותיהם ובאיתנותם הכלכלית של התאגידים, וכן ביכולתה של המדינה להתמודד עם משבר הדיור החמור". בג"ץ קבע כי המדינה תיתן תגובה מקדמית עד סוף חודש אוקטובר.
בבסיס העתירה, שהוגשה ע"י עו"ד רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד, נדים עבוד ומאיה שכנאי-צינצדזה ממשרד פירון, הטענה כי "העותרת פנתה למשיבים בדרישה לתקן את הליקויים, אך לא זכתה לכל מענה ענייני".
ברקע הדברים: תאגידי קבלני כח האדם בישראל אחראים על תשלום שכרם של העובדים הזרים ועל שמירת זכויותיהם, לרבות ביטוח רפואי, תשלום התשלומים הסוציאליים ואספקת מגורים. התאגידים מספקים את העובדים לקבלני בניין רשומים בלבד, אשר משלמים לתאגידים עבור שירותי העובדים הזרים. נכון לשנת 2023 ולפני מלחמת חרבות ברזל, פעלו בישראל 49 תאגידים. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אפשרה רשות האוכלוסין הגשת בקשות רישום לתאגידים חדשים ובעקבות זאת הוגשו 284 בקשות. נכון להיום ישנם 198 תאגידים רשומים.
לטענת העותרים, המדינה מודעת ורוצה לתת פיתרון מהיר ויעיל למצוקת כח האדם בענף הבנייה, אך בו זמנית, פועלת באופן שמערים קשיים על הבאתם של עובדים זרים ועל אפשרות התאגידים להעסיקם. הקושי העיקרי, כך עולה מהעתירה, הוא גובה התשלומים המושת על התאגידים. מדובר באגרת בקשה ( 1,040 שקל לכל עובד), אגרה שנתית (8,290 לכל עובד), ודמי היתר (14,100 שקל לכל עובד). יש לציין כי הוראת שעה מחודש אפריל מבטלת דמי היתר עד סוף 2025. מעבר לתשלומים המפורטים, מחוייבים התאגידים בערבות של כ-10,000 שקל עבור כל עובד בנפרד.
לטענת העותרים, "הסכומים המצטברים של אגרת הבקשה, האגרה השנתית ודמי ההיטל, בצירוף הערבויות, מטילים נטל כלכלי כבד ביותר על התאגידים, וכל זאת עוד מבלי שפורטו התנאים וההגבלות הנוגעים לשכר העובדים ולתנאי העבודה והמחייה".
העתירה חושפת תופעה של בריחת עובדים זרים. מתוך העתירה: "תופעת הבריחה של עובדים זרים מהתאגידים טומנת בחובה השלכות רוחב שליליות רבות. בראש ובראשונה, היא פוגעת ביציבות שוק העבודה בענף הבניין ומערערת את היכולת של התאגידים והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם לפרויקטים, דבר אשר מוביל לעיכובים, לייקור עלויות ולפגיעה בצמיחה הכלכלית. נוסף על כך, התופעה מחלישה את האפקטיביות של מנגנוני הפיקוח והאכיפה, מייצרת תמריץ לפעילות לא חוקית, ומעמידה את העובדים הזרים עצמם בסיכון לניצול ולפגיעות, בהיעדר הגנה מוסדרת. בנוסף, עובדים שבורחים ממסגרות ההעסקה המפוקחות משתלבים לעיתים קרובות בעבודות "שחורות", תוך התחמקות מדיווחים על התשלום, דבר אשר פוגע ישירות במשק, מצמצם את הכנסות המדינה, מעוות את התחרות הכלכלית ויוצר נטל כלכלי נוסף על הציבור". עמותת דף חדש דורשת הגברת האכיפה ע"י רשות האוכלוסין, ושהמדינה תקבע סנקציות אפקטיביות כלפי העובדים הנוטשים את התאגידים , וכלפי תאגידים הפועלים בניגוד להוראות הדין והנוהל.
עניין נוסף שמציק לתאגידי כח האדם הוא גובה הסכום שאותו ניתן לקזז משכר העובד בגין מגורים. לטענתם, הסכום המרבי שנקבע בתקנות לקיזוז – סכום אחיד שאינו תלוי בסוג הנכס או תנודות השוק – רחוק מלהיות ריאלי ואינו משקף את העלות האמיתית שמשלמים התאגידים בפועל עבור השכרת דירות, תחזוקתן, תשלום ארנונה, מים, חשמל, גז, ריהוט ושירותים נלווים. העותרים מבקשים איפוא לעדכן את הסכום המירבי שאותו ניתן לקזז.
