ביהמ"ש אישר הסדר נושים חריג לחברות קבלן ללא רוב נדרש
ביהמ"ש כפה הסדר נושים לשתי חברות קבלן, 'עומר ב.ר.' וחברת 'אלימאם', שבנו פרויקטים במודיעין ובבית שמש למרות סירוב של חלק מהנושים; השופטת העריכה כי בדרך זו יצליחו למקסם את התמורה ולהשיב חלק מהחובות שהגיעו ל-165 מיליון שקל
פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים אישר הסדר נושים חריג לשתי חברות קבלן, 'עומר ב.ר.' וחברת 'אלימאם', למרות שלא היה הסדר רוב (לפחות 75%) בקרב הנושים, ומתוך הערכה כי יש לממש את מה שניתן מהחברות, ואי מימוש ההסכם יגרום לאיבוד המעט שנותר מהן. החברות שנקלעו לחובות הכבדים, פעלו לאורך שנים כחברות קבלניות מבצעות ונמצאות תחת אותן בעלים, בני משפחה – אב ובנו שפעלו לעיתים במקביל ולעיתים יחד, והחזיקו סיווגים קבלניים בדרגות גבוהות של ג'5.
שתי החברות בנו מספר פרויקטים ונקלעו למשבר תזרימי בין היתר בשל עיכובים ואי־תשלומים בפרויקטים שבהם היו מעורבות, מצב שהוביל לשיתוק כמעט מוחלט של פעילותן ולחוסר יכולת להמשיך בעבודה השוטפת באתרי הבנייה. החובות נגד החברות הגיעו לכ־165 מיליון שקל ושני הנושים הבולטים של החברות היו החברות היזמיות - 'באמונה' שטענה לחוב כ־59.6 מיליון שקל, וחברת 'טעמן נדל"ן' שטענה לחוב על סך של כ־37 מיליון שקל. החברות הקבלניות התקשרו עמן להקמת פרויקטים למגורים בבית שמש ובמודיעין. לצד זאת היו לחברה גם נושים מובטחים, גופי מימון מהן הן נטלו הלוואות.
בעקבות בקשה להסדר נושים שהתקבלה כבר במהלך 2024 מונה מנהל הסדר לשתי החברות, ונוהל מו"מ ארוך לגיבוש הסכמה רחבה עם כלל הנושים אל מול עוה"ד גיל אפרתי, המייצג את שתי החברות ואת בעלי השליטה. מספר הצעות להסדר נושים נדחו על ידי הנושים, ואלה שיפרו את הצעתם עד לאישור ההסדר על ידי ביהמ"ש כעת. ההסדר שאושר כלל מכירת רכבי החברות, מימוש הסיווגים הקבלניים – שנחשבים כנכס המשמעותי של החברות כל עוד הם פעילים, ותרומה כוללת של כ־2.5 מיליון שקל מצד בעלי המניות, בפריסה למספר שנים. על פי המתווה שאושר, החברות אינן אמורות לשוב ולפעול תחת בעליהן הנוכחיים, אלא להישמר לפרק זמן מוגבל כישויות פעילות, עד שמנהל ההסדר יוכל לממש את נכסיהן. מימוש הסיווגים הקבלניים לגורם חיצוני, הוא אחד הנושאים החשובים שנדונו בהסדר מאחר שהם בעלי ערך כל עוד הם פעילים, והם מאפשרים למי שירכוש אותם כניסה מיידית למכרזים ולפרויקטים רחבי היקף. על פי ההערכות שהוצגו לבית המשפט, מכירת הסיווגים והרכבים תזרים לקופת הנושים כ־6 מיליון שקל.
על פי הדין, אישור הסדר נושים מחייב את הסכמת רוב הנושים המשתתפים בהצבעה, ובלבד שאותם נושים מחזיקים בלפחות 75% מהיקף החוב המיוצג באסיפה. במקרה זה זכה ההסדר לתמיכה של כ־68% מן הנושים, המחזיקים בכ־66% מהחוב הכולל, כלומר שיעור התמיכה לא הגיע לרף המינימלי שנקבע בחוק ובית המשפט הפעיל סמכות חריגה כשאישר את ההסדר חרף התנגדותו של נושה מרכזי – חברת טעמן.
לדברי עו"ד אפרתי, ההסדר במתכונת זו מציג גישה פרגמטית ומאפשר "להציל" את החברות מפירוק מיידי, ולהעמידן על המדף כחברות קבלניות פעילות, כך שחברות נדל"ן וחברות קבלניות יוכלו לרכוש את פעילותן ואת הסיווגים הקבלניים שברשותן, שהיו מאבדים ערך כמעט לחלוטין במסלול של פירוק. כמו כן, ההסדר גם מוציא את בעלי השליטה מהליכי חדלות פירעון אישיים. השופטת שושנה ליבוביץ' ציינה בהחלטתה, כי אחד הנימוקים המרכזיים לאישור ההסדר נעוץ בכך שהסכום ההתחלתי שיתקבל במסגרתו עשוי לשמש מקור למימון הגשת תביעות בשם החברות על ידי מנהל ההסדר, במטרה לגבות כספים שנטען כי מגיעים להן בגין פרויקטים שבהם היו מעורבות. לדבריה, בהיעדר מקור כספי כזה בקופת הנשייה, עלול להתעורר קושי ממשי במימון הגשת תביעות נגד חייבים ובניהולן. עוד נכתב בהחלטה, כי על אף שההסדר לא זכה לאישור פורמלי של כל הנושים, הוא משרת את טובת כלל הנושים טוב יותר מכל חלופה אחרת.
