בדיקה
אם אפשר לשלוט בעגורן מרחוק, למה לסכן חיי עובדים תחת טילים?
המערכה מול איראן חושפת את הפספוס הגדול של מינהל הבטיחות. עד כה סירב משרד העבודה לאשר אפילו פיילוט לטכנולוגיה שפותחה לפני חמש שנים ומאפשרת לשלוט מהקרקע במנופים, במקום לסכן את המפעילים שלהם בשגרה ובוודאי בעת מלחמה. במקום, הוא מקדם כעת בבהילות אישור לשלט רחוק, שנחשב לפרימיטיבי
שליטה מרחוק בעגורני צריח? יש דבר כזה. פיתוח של שתי חברות ישראליות מאפשר שליטה מרחוק בעגורני צריח באתרי הבנייה באמצעות סט של מצלמות מתקדמות, תוכנה, חיישנים ומסכים - כלומר המפעיל יכול לשלוט על העגורן מהקרקע, במקום לשבת בתא בראש התורן בגובה של עשרות מטרים שאליו מגיעים עם סולם. לטכנולוגיה הזו יתרונות רבים בשגרה, ויתרון אחד חשוב מאוד בעת מלחמה - קרבה של המפעיל למרחב מוגן על הקרקע. אז מה הבעיה? מינהל הבטיחות במשרד העבודה מסרב לאשר שימוש, ואפילו פיילוט, בטכנולוגיה הזו, שפותחה כבר לפני חמש שנים.
חברת Ultrawis משתמשת בטכנולוגיה שפותחה באלביט מערכות עבור התעשייה הביטחונית, וחברת Skyline Cockpit פועלת באנגליה ותתחיל לעבוד החודש בהונג קונג באתר לבניית בית חולים ציבורי. למרות זאת עד כה מינהל הבטיחות לא אישר להפעיל עגורנים מרחוק, לא באמצעות הטכנולוגיה הישראלית ולא באמצעות שלטים פשוטים שכמה מיצרני המנופים מספקים. ב־2021 אסר ראש מינהל הבטיחות יחזקאל (חזי) שוורצמן את השימוש בשלטים האלה, אלא שהמערכה נגד איראן והצורך לקרב את מפעילי העגורנים למרחב מוגן הובילו לשינוי עמדתו, וכעת הוא פועל לאשר את השימוש בשלטים שנחשבים פרימיטיביים. לאחר דיונים והתכתבויות עם התאחדות הקבלנים, מינהל הבטיחות פרסם בשבוע שעבר להערות הציבור תזכיר של תקנות לשימוש בשלט רחוק להפעלת עגורן באתר בנייה.
אלא ששלט רחוק הוא טכנולוגיה מיושנת ולא מספקת בהשוואה ליכולות הניהול והתצפית שמציעות החברות הישראליות, ומפעילי העגורנים מתנגדים למהלך בטענה כי הוא מסכן חיים.
רועי ויינשטיין, יו"ר ועד המנופאים, מסביר כי עם שלט רחוק על פני הקרקע "אין לי טווח ראייה על כל ההנפה של המטען, דבר שיש לי אך ורק מלמעלה. זה יוצר אלפי מצבים מסכני חיים. אני אמור לקבל החלטות מסכנות חיים כשהולך לי פה העובד הסיני או ההודי והמלגזה שנוסעת אחורה".
ההבדל בין סוגי המערכות ניכר לעין גם למי שאינו מומחה. השלטים שבהם חברות הבנייה יוכלו כנראה להשתמש בקרוב מחייבים את המפעיל לעמוד בשטח ליד העגורן, ובמקרה הטוב יש בהם מסך קטן. זווית הראייה של המפעיל מוגבלת, במיוחד כאשר הפרויקט בגובה רם. כדי לשפר את הבטיחות ולמנוע תאונות, המנופאי עובד עם אתת שמסמן לו ועם אדם נוסף שמוגדר כמשגיח מסלול ומדווח לו על מצב המטען ומיקומו. לעומת זאת, הפתרונות שמציעות החברות הישראליות כוללים מסכים ומצלמות שמספקים תמונה מלאה 360 מעלות של הנעשה באתר, וכן חיישנים שמספקים אומדן מרחק, כיוון רוח ועוד.
חצי מיליארד שקל בשנה
המאבק של התאחדות הקבלנים על אישור הפעלה מרחוק ישפר אולי את בטיחות מפעילי העגורן, אך הוא קודם כל מאבק על הרבה מאוד כסף. ההנחיות של פיקוד העורף מחייבות את העובדים להימצא בקביעות במרחק דקה וחצי ממרחב מוגן. מגובה עשרות מטרים שאליהם עולים ויורדים בסולם מפעיל העגורן לא יכול לעמוד בלוח הזמנים הזה. לכן ברוב אתרי הבנייה אסור להפעיל את העגורנים. יש לכך משמעות כספית כבדה, כי ללא המנוף אי אפשר לבצע את רוב עבודות הבנייה. הנזק הישיר לחברות הבנייה הוא של מאות אלפי שקלים בחודש: 30 אלף שקל העלות החודשית של עגורן אחד ללא שכר המפעיל, ובאתרים גדולים יש שניים ושלושה עגורנים. אבל השבתה של המנוף משביתה גם את מרבית העובדים, ולמעשה מובילה להפסקת העבודה או לצמצום חד בה. יום עבודה באתר בנייה למגורים עולה לקבלן 10,000 שקל, רובם נזרקים לפח ללא המנוף. לכן אפשר בימים אלה לראות מנופים פועלים בחלק מאתרי הבנייה, לכאורה תוך הפרה של ההנחיות. אישור ההפעלה מרחוק שווה כמובן גם הרבה מאוד כסף לחברות החלוצות בתחום. זה שוק שמגלגל, על פי הערכות, כ־500 מיליון שקל בשנה, ובו פועלים כאלף מנופים. כמו כן, אישור ההפעלה בישראל עשוי לפתוח שער לפעילות נוספת באתרי הבנייה באירופה ובארה"ב.
הטענה של הקבלנים היא כי אישור ההפעלה מרחוק אינו רק אינטרס פרטי שלהם, אלא היא חשובה גם למשק. יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "בערך כל עשרה ימים שבהם אתרי הבנייה לא עובדים המשק מאבד תוצר של קצת יותר מ־2 מיליארד שקל. לכן הענף הזה חיוני לכלכלה ולמשק הישראלי ברמה הלאומית".
החברות הישראליות שפיתחו את התחום החלו לפעול ב־2020, ואף שיתפו פעולה בתחילת הדרך, אך מאז לא הצליחו לשנות את עמדת הרגולטור. Ultrawis נוסדה על ידי ליאור אביטן, שמשמש גם מנכ"ל. לפני כן עבד באלביט מערכות, ומשם הגיעו גם הטכנולוגיה וחלק מהרעיונות. אינקוביט, חברה־בת של אלביט, מחזיקה ב־20% ממניות החברה. איש העסקים ניסים ברבי מחזיק ב־21% מהמניות באמצעות החברה שלו דנס מנופים וגם באופן פרטי. חברת הבנייה עץ השקד מחזיקה בכ־13% מהמניות. לאביטן עצמו כ־36% מהמניות.
בתחילת הדרך אביטן כיוון להפעלת המנופים מרחוק, אך כאשר הבין כי הרגולציה בארץ לא מאפשרת ליישם את הרעיון, וגם במערב הוא עדיין בחיתוליו, החליט לשנות כיוון. כיום הוא מציע מערכת שליטה מתוחכמת שפועלת מהתא המסורתי במרומי הצריח. בין היתר המערכת מונעת התנגשויות בין מנופים, מספקת למנופאי ולמנהל אתר הבנייה נתונים רבים, ומאפשרת להם לצפות באתר הבנייה מזוויות שונות. זו מערכת שהחלה לפעול בישראל ופועלת באוסטרליה ובבריטניה. כשהרגולציה תאפשר זאת, ישתמשו בה באותו האופן גם על פני הקרקע.
חברת Skyline Cockpit, חברה־בת של סקיי ליין, חברת המנופים מהגדולות בישראל, שבבעלות ברוך פרנס וכרמל אביב, התחילה את פעילותה באותה נקודת זמן של Ultrawis, אך נשארה עם אותו מודל עסקי והפכה לפנים ולמנוע שדחוף את השליטה מרחוק. החברה קיבלה גם מענק מרשות החדשנות. החברה פיתחה קרון שבו אמצעים לשליטה מרחוק, ובהם מושב, מערכת היגוי ומסכים המספקים תצפית 360 מעלות על האתר, כולל מצלמה מנקודת ההרמה של העגורן. התמונה מתקבלת באמצעות כעשר מצלמות, ותוכנה של מציאות רבודה מאפשרת למפעיל לקבל עוד נתונים על המסך, למשל אפשר לראות כמו בכוונת לייזר את הנקודה שבה אמור לנחות המטען. את המערכת הזו היא מחברת למנוף באמצעות סיב אופטי תעשייתי שמאפשר לקבל את הנתונים בזמן אמת.
במאבק שלה במינהל הבטיחות לקבלת אישור הפעלה היא הגיעה עד בג"ץ, אך באפריל 2024 משכה את העתירה לאחר שסוכם כי ועדה שפועלת במינהל הבטיחות תבחן את הטכנולוגיה שלה. הוועדה התכנסה, אך מהפרוטוקולים שהגיעו לכלכליסט עולה כי הנושא כלל לא נדון בה. גם מרבית מדינות המערב עדיין לא אימצו את הטכנולוגיה, אך ברור שכך ייראה העתיד של אתרי הבנייה. סקיי ליין קוקפיט עובדת באנגליה ובפינלנד, וקיבלה גם את אישור הרגולטור בהונג קונג.
בדרך לעגורנים אוטונומיים
המודל של סקיי ליין קוקפיט, וגם זה שאליו מכוונת בעתיד Ultrawis, הוא לחבר את מערכת ההפעלה לכל מנוף ישן כחדש. כפי שאת מערכות הראייה של מוביליי אפשר להתקין בכל רכב. שוורצמן מסביר כי מערכת כזו של שליטה מרחוק "מהווה שינוי של מערכת ההפעלה של העגורן. כל שינוי בהפעלה או במבנה מחייב רישום מחדש. יש פה שינוי של ההפעלה, ולכן אנחנו צריכים אישור היצרן שאפשר להשתמש בקוקפיט, ואישור של מעבדה מוסמכת כמו מכון התקנים. זה לא בסמכות משרד העבודה אלו פשוט דרישות החוק. אנחנו לא בירוקרטיים, כל התקנות האלה נכתבו בדם".
צחי פלאטו, מנכ"ל סקיי ליין קוקפיט, אמר: "קיבלנו אישור מיצרן המנוף, וקיבלנו מפרטים טכניים מלאים ואישור מעבדות תקינה מורשות ומוכרות".
אביטן אמר כי החששות של הרגולטורים טבעיים, ו"צריכה להיות איזושהי ועדת תקינה שתקבע איך צריך ללכת במתווה הזה". לדבריו, ההפעלה מרחוק היא רק הצעד הראשון בדרך למהפכה בענף הבנייה: "מנופאים לא ישבו בתא המנוף. העגורנים יהפכו לסמי־אוטונומיים או אוטונומיים מלאים. הייתה צריכה להיות פה עבודה משולבת של הרגולציה והחברות הטכנולוגיות".
