מכירה כפולה של נדל"ן בירושלים? משקיעים תובעים הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית
לטענת המשקיעים, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית מכרה להם בעבר זכויות בחלקה בלב ירושלים; ואולם לאחרונה נודע להם כי מכרה את אותה החלקה פעם נוספת לחברה הרשומה באיי התעלה - תמורת 4.5 מיליון שקל
טענות חמורות למכירה כפולה של קרקע על ידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית הועלו לאחרונה במסגרת תביעה של משקיעים ישראלים נגד הפטריארכיה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה הם דורשים למנוע את מכירת הקרקע ולאכוף את ההסכם שנחתם עימם בעבר.
בלב התביעה עומדת קרקע ברחוב אמיל בוטה היוקרתי, בסמוך למלון קינג דייוויד ולשגרירות צרפת במערב העיר. הקרקע המדוברת משתרעת על פני כ-5 דונמים ונחשבת לעתודת נדל"ן מבוקשת ויקרה. על פי ההסכם שחתמו המשקיעים עם הפטריארכיה, הם היו אמורים לקבל תמורה של כ-1,000 מ"ר בנוי כאשר הפרויקט שתוכנן להיבנות על הקרקע יושלם, ושילמו על כך כמיליון דולר. על פי הערכה מדובר בתמורה של כ-10 דירות מגורים.
במהלך השנים חתמה הפטריארכיה על שני הסכמי קומבינציה עם יזמים על מנת לקדם את הפרויקט, אך שתי העסקאות - עם חברת אביטל נכסים ובהמשך עם חברת נוף צמרות - לא מומשו ובוטלו. העסקה בין הפטריארכיה לבין המשקיעים הישראלים נחתמה ב-1999, אך במהלך השנים המשקיעים לא השלימו את רישום הערות האזהרה על כלל החלקות מכיוון שלטענתם הן היו בהליך של איחוד וחלוקה (פרצלציה). רק לאחרונה, כשביקשו לסיים את הליך הרישום על החלקות הנותרות, נתקלו בסירוב. בעקבות מידע שקיבלו על מכירת הקרקע, הגישו המשקיעים באמצעות נציגם, עו"ד יהודה טלמון, בקשה לצו מניעה. הפטריארכיה הגישה תגובה לצו המניעה שממנה מסתמן כי הקרקע כבר נמכרה פעם נוספת, הפעם לחברה הרשומה באיי התעלה.
כפי שעולה מכתב התביעה של המשקיעים, הם ידעו על עסקה אחת שנחתמה בעבר, עם חברה באיי הבתולה, אך כאמור התגובה של הכנסייה לצו המניעה חושפת כי ההסכם שעליו גילו המשקיעים לאחרונה, בוטל בשנת 2021 ולאחריו חתמה הכנסייה על הסכם נוסף שבו מכרה את כל הקרקע, כולל את חלקם של המשקיעים.
בתגובה טוענת הכנסייה כי ההסכם עם המשקיעים הישראלים (הקבוצה שנציגה הוא עו"ד יהודה טלמון) הותנה בקיומם של הסכמי הקומבינציה עליהם חתמה הכנסייה עם חברת אביטל, ולאחר מכן עם נוף צמרות ירושלים. אביטל הייתה אמורה להביא לשינוי ייעוד הקרקע, אך לפי הכנסייה לא עשתה זאת בזמן שהוקצב לה, ועקב כך בוטלו גם הזכויות של המשקיעים בקרקע. לגבי ההסכם עם צמרות, המשקיעים סירבו לו, ולפי הכנסייה בשל כך בוטלו זכויותיהם. כמו כן טענה הכנסייה כי המשקיעים ידעו זאת במשך 10 שנים, ופעלו כעת בחוסר תום לב.
כאמור, מתגובת הפטריארכיה עולה כי ב-2013 חתמה הכנסייה על הסכם נוסף עם חברה בשם בונא שרשומה באיי הבתולה, אך הוא בוטל ב-2021 בשל מחלוקות בנוגע למצב התכנוני של הקרקע. ארבעה חודשים לאחר מכן כבר חתמה הפטריארכיה על עסקת מכר חדשה, הפעם עם חברה בשם פיירו ריל אסטייט הולדינגס לימיטד, הרשומה כאמור באיי התעלה, ובתמורה ל-4.5 מיליון שקל, סכום הנחשב לנמוך במיוחד בשל מיקום הקרקע האטרקטיבי. לצד זאת, עלו טענות מצד הכנסייה ולפיהן הקרקע אינה מאפשרת בנייה, מאחר שהיא מסומנת כשטח ירוק בתוכנית המתאר. לפי הפטריארכיה, המשקיעים הישראלים היו מודעים גם להסכם החדש, והמהלך הנוכחי של תביעה נועד לפגוע בעסקה במודע.
איי התעלה משמשים כמקלט מס לחברות, וזהות המחזיקים בחברות הרשומות בה אינה חשופות לציבור. עם זאת, יצוין כי בהסכם המכירה לפיירו, מייצגת את החברה הזרה עו"ד כלנית עקריש-סלטון, המייצגת גם את הכנסייה בכמה תיקי מקרקעין.
לפטריארכיה היוונית היקף קרקעות עצום בישראל ובפרט בירושלים, כאשר על פי פרסומי עבר, היא מחזיקה בקרוב ל-40% מהקרקעות במזרח ירושלים. ההיסטוריה מראה כי מהלכי הרכישה של הכנסייה בוצעו ברובם במהלך המאה ה-19 ועם הקמת המדינה, כ-10% מהקרקעות במערב ירושלים נשלטו על ידי הכנסייה היוונית־אורתודוקסית ועל חלק גדול מהקרקעות נחתמו הסכמי חכירה עם קק"ל, דוגמת העסקה המפורסמת על קרקעות רחביה וטלביה בעיר.
בשני העשורים האחרונים המגמה של הפטריארכיה לגבי הקרקעות שבבעלותה הייתה ברורה: היא החלה במהלכים של מכירה ועסקאות קומבינציה שונות, שמטרתן להעשיר את קופת הכנסייה, וחלקן לוו במעטפת של שמועות וחשדות להתנהלות בלתי תקינה, כולל כתבות בכלי תקשורת ביוון. כך למשל, בעבר חתמה הכנסייה על עסקת קומבינציה למכירת קרקעות בבעלותה בעיר יפו שעל שטחן הוקמה בהמשך שכונת גבעת אנדרומדה. במסגרת העסקה קיבלה הכנסייה כ-30 דירות, כולל דירת פנטהאוז יוקרתית שנטען כי בהמשך נמכרה במחיר רצפה שאינו משקף את מחיר השוק. בעקבות כך עלו חשדות לגבי בכירי הכנסייה, שאף הובילו להתפטרות של הפטריארך.
אך את עיקר הסערה, לפחות בישראל, יצרו קרקעות רחביה וטלביה - לאחר שבעשור האחרון עלה חשש גדול כי תושבים ישראלים בשכונות הללו ייאלצו לפנות את בתיהם. במקרה זה, החזיקה הכנסייה כ־570 דונם בלב השכונות הללו, והתושבים התגוררו בבתיהם בכפוף להסכמי חכירה עם קק"ל שתוקף חלקם עמד לפוג. על קרקעות אלה נבנו בעבר כ-900 דירות וכן שלושה מלונות יוקרה - ענבל, פרימה רויאל ודן פנורמה. במגרשים האלה שוכנים גם מוסדות ציבור חשובים, ובהם תיאטרון החאן, בית הכנסת הגדול, מרכז מורשת בגין, חלק ממוזיאון ישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון שכטר, וגן הפעמון. בשנת 2022 חתמה הכנסייה על עסקה עם היזם האמריקאי גארי ברנט, ועלה חשש כי אם הסכם החכירה לא יתחדש, ניתן יהיה לפנות את הדיירים מבתיהם. כיום הנושא עדיין נמצא במגעים בין החוכרים לחברה שהציעה להם כמה אפשרויות שיאפשרו את הישארותם בבתים.
