הממשלה מודה בכישלונה ומעבירה את שיקום הצפון למינהלת תקומה בעוטף
מיזוג המינהלות מקודם בעקבות כישלון הממשלה לטפל בשיקום הצפון, שעד עתה לא אושרו לו תוכניות עבודה ותקציב מפורט. לגוף החדש יוקצו עוד עשרות תקנים אך יעברו חודשים עד שתושלם הבירוקרטיה ויאושרו התקציבים. לפי הערכה, שיקום הצפון יימשך עד סוף שנת 2029
חלפו שנתיים מפרוץ המלחמה ו־11 חודשים מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש עם חזבאללה, ורק עתה מתגבש, אולי, מתווה משמעותי לשיקום הצפון. השר זאב אלקין, שאחראי על שיקום חבל תקומה והצפון, חשף אתמול במסיבת עיתונאים כי הגיע להסכמות עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה על מיזוג המינהלת הקטנה שאחראית על הצפון במינהלת תקומה, שפועלת בעוטף עזה.
בפועל, תקומה, שלה כיום כ־70 עובדים, תבלע את מינהלת תנופה ועשרת העובדים שבה. לכלכליסט נודע כי המינהלת המוגדלת החדשה תקבל תקציב של 12 מיליארד שקל לפעילות השיקום בצפון, וזאת בנוסף ל־17.5 מיליארד השקל שבתוכנית החומש לשיקום עוטף עזה. החלטת הממשלה לשיקום הצפון קבעה סכום של 15 מיליארד שקל, אך 3 מיליארד שקל מתוכו יושקעו ביישובים שמעבר לקו העימות (רחוקים מ־9 ק"מ מהגבול). סכום זה אינו באחריות אלקין אלא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
אלקין סיפר כי העדיף שתי מינהלות ואף דרש שבמינהלת שפועלת בצפון יהיו 100 תקנים, כי זה משקף את הפער היחסי בגודל השטח ובמספר התושבים של חבל הארץ הזה לעומת עוטף עזה. אולם משרד האוצר והנציבות ביקשו לייעל תהליכים ולחסוך תקנים כפולים, ולכן התעקשו על מיזוג. תפקידים שונים יבוצעו במשותף על ידי הגוף החדש, אך יוקצו לו עוד עשרות תקנים שיתמקדו בפעילות בצפון, בהם גם סגן לראש מינהלת תקומה שיהיה אחראי על האזור. על פי אלקין, את הגוף הממוזג ינהל אביעד פרידמן, ראש מינהלת תקומה.
מינהלת תקומה היתה אמורה לסיים את משימתה ב־31.12.2028, ובמועד זה פרידמן אמור היה לפרוש ולחזור לפעילותו העסקית. אלא ששיקום הצפון יימשך עד סוף שנת 2029, ובהתאם פרידמן צריך להסכים להאריך את כהונתו.
הקמת מינהלת צולעת בצפון
תושבי הצפון יצטרכו לחכות לפחות עוד חצי שנה עד שמשהו יקרה, משום שזה, על פי הערכות, פרק הזמן שיחלוף עד שתושלם הבירוקרטיה הנחוצה למיזוג שתי המינהלות, אישור התקציב, אישור תוכנית העבודה וחקיקה מתאימה. יכול מאוד להיות שגם הערכה זו אופטימית מדי, כי יש סיכוי סביר שתקציב המדינה ל־2026 כלל לא יאושר. הממשלה מתנדנדת, ובחירות באופק, ומעניין לראות בתקופה כזו את ראש הממשלה או שר האוצר מקבלים החלטה, שפירושה העברת סכומי כסף לרשות אחת ולא לאחרת — בלי לבדוק לאיזו מפלגה התפקד ראש המועצה.
אם ההחלטה על המיזוג היתה מתקבלת בשנת 2023 או בתחילת 2024, אפשר היה לקבל את ההסבר שהמהלך בוצע מטעמי התייעלות. אלא שהוחלט עליו לאחר שהוקמה מינהלת צולעת, ולאחר שלל מחלוקות פוליטיות על זהות העומד בראשה. ועד עתה לא אושרה תוכנית עבודה עם תקציב מפורט. כך שההחלטה על המיזוג היא עדות מובהקת לכך שהממשלה לא מצליחה לנהל אפילו משימות שאין מחלוקת על נחיצותן.
תקומה היא תמונת המראה של הממשלה הנוכחית. היא הצליחה רק משום שהמעורבות הפוליטית בה היתה דלה, והמנהלים בה מונו באופן נדיר לא בגלל הזיקה הפוליטית שלהם אלא בזכות הכישורים והניסיון. עם הקמתה כמעט כל הצמרת הניהולית שלה כללה אנשים שאיישו משרות בכירות בעבר בממשלת לפיד־בנט.
מינהלת תקומה נוסדה עשרה ימים לאחר הטבח, וחצי שנה אחר כך כבר אושר תקציב המינהלת לחמש השנים הבאות. לעומת זאת, רק ביוני 2024 — שמונה חודשים מפרוץ המלחמה — החלה הממשלה לעסוק בהקמת מינהלת לצפון. בתחילה ניסה נתניהו למנות את אבי סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות. במקביל נפוצו ידיעות כי אסנת מארק היא זו שתקבל את התפקיד החשוב. בסופו של דבר מונה האלוף במילואים אליעזר (צ'ייני) מרום — רק כדי להתפטר אחרי חמישה חודשים. רק בפברואר השנה מונתה לתפקיד עינב פרץ, שבמקביל ממשיכה למלא את תפקידה כמנהלת מחוז צפון במשרד הפנים. במהלך התקופה הזו לא אושרה תוכנית עבודה אמיתית, אלא רק מסגרת תקציב כללית ולא מפורטת — ובלי הפירוט הנדרש, ההחלטה הזו היא רק כותרת ללא תוכן.
שילוב עוגן כלכלי לצמיחה
במסיבת העיתונאים אתמול הדגימו אלקין ופרידמן איך צריך היה להיראות שיקום הצפון. ממועד הקמתה ועד אפריל 2025 תקומה הוציאה בפועל 8 מיליארד שקל. מטבע הדברים, כ־45% מהסכום הזה נותבו לשכונות הזמניות ולשיקום התשתיות והבתים. רק השנה המינהלת הוציאה 4 מיליארד שקל — כמעט חצי מהסכום על קולות קוראים, כלומר פרויקטים שגופים מתבקשים להגיש בקשות למימונם. באתר האינטרנט של מינהלת תקומה אפשר למצוא עשרות דוגמאות כאלה: מענקים ליזמים צעירים, מתקני ספורט תחרותי, מימון פעילות תרבות, פרויקטים מניבים, ועוד.
3 צפייה בגלריה
ראש מינהלת תקומה אביעד פרידמן והשר לשיקום הצפון והדרום זאב אלקין. "לא רוצים להחזיר שקל למשרד האוצר", אמר פרידמן
(צילומים: דנה קופל אלכס קולומויסקי)
פרידמן סיכם את מדיניות ההשקעה בחבל כך: "הורדה כמה שיותר מהירה של הכסף ליישובים ולמועצות היא חלק משמעותי בשיקום. אנחנו לא רוצים להחזיר שקל למשרד האוצר". הוא הסביר כי התוכנית האסטרטגית עודכנה: אם בשנתיים הראשונות מרב התקציב הושקע בשיקום, כעת מרביתו תנותב לצמיחה. המטרה היא להפוך את חבל תקומה למשגשג, ולהימנע ממצב שבו בעוד שנים כל המתקנים והתקנים שיתווספו לחבל יעמדו שוממים או ייסגרו. לכן מעודדים תעסוקה, הגדלה של היצע הדיור והקמה של עוגנים כלכליים — כלומר חברות גדולות ומבוססות — שיהוו מקור הכנסות לרשויות המקומיות ביום שבו תקומה תיסגר.
העדכון של התוכנית האסטרטגית כלל גם קיצוץ הכרחי. במקור תקציב תקומה לחמש שנים היה 19 מיליארד שקל, אך מיליארד שקל הועברו ליישובים כאופקים ונתיבות, שספגו במלחמה אבדות ופגיעות רבות אך לא שייכים לחבל תקומה. 300 מיליון שקל נחתכו כדי לממן הטבות שהיו באזור ערב המלחמה, והיה חשש שבעקבות קיצוצי התקציב הן ייעלמו. 200 מיליון שקל נוספים הוקצו לסיוע לנפגעי 7 באוקטובר.
הפרויקט המשמעותי ביותר שעליו הוחלט לוותר הוא הקמה של שלוחה חדשה למכון וינגייט בעלות של 400 מיליון שקל. פרידמן הסביר כי הוחלט לוותר על הפרויקט משום שייקח עשור להשלימו ובשל העלות הגבוהה שלו. התחליף הוא הקמה של עשרות מתקני ספורט קטנים ביישובים, בהשקעה של 140 מיליון שקל. לשם השוואה, משרד הספורט השקיע השנה ברחבי הארץ 150 מיליון שקל בלבד להקמת מתקני ספורט. תקציב החומש בתחום החינוך הוא 1.9 מיליארד שקל, מתוכו הושקעו עד עתה 480 מיליון שקל, בין היתר בתוכניות העצמה, בתוכניות בלתי פורמליות ובתוספת מבנים למערכת החינוך. כמו כן, יש מיקוד בחיזוק לימודי אנגלית ולימודי STEM, ובמצוינות בלימודים. יושקעו גם 250 מיליון שקל במכללת ספיר, ובין היתר תיפתח בה פקולטה ללימודי AI. עד עתה ניצלה המינהלת כבר 55 מיליון שקל מהסכום.
חשש מקיצוץ רוחבי בתקציב המדינה
בתחום הבריאות יושקעו, על פי תוכנית החומש, 721 מיליון שקל, שמתוכם נוצלו כבר 357 מיליון שקל, בין היתר לפרויקטים של הנגשה ועיבוי שירותי הרפואה בחבל תקומה, חיזוק כל רמות הטיפול הרפואי, שיקום ובריאות הנפש, וקידום חדשנות דיגיטלית. בעתיד יוקמו גם שני מרכזים רפואיים חדשים. 536 מיליון שקל יושקעו במטרה להגדיל את הפדיון של העסקים הקטנים. עד עתה נוצלו 15 מיליון שקל בפרויקטים שנועדו להרחיב עסקים קיימים, לעודד חדשנות ולמשוך עסקים חדשים באמצעות תמריצים, הכשרות, הטבות והלוואות.
יש גם תקציב של 676 מיליון שקל להגדלת רמת ההכנסה בחבל, שמתוכו נוצלו עד עתה 36 מיליון שקל. פרויקטים בתחום הזה כוללים הקמה של חממה טכנולוגית, פארק הייטק אזורי, מכון מחקר יישומי ומרכז חדשנות בשער הנגב, לצד תמריצים והכשרות.
735 מיליון שקל — שמתוכם נוצלו עד עתה 100 מיליון שקל — מיועדים לחיזוק החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות, כלומר ליצירת מקורות הכנסה שיאפשרו להן לעמוד על הרגליים גם בעוד חמש שנים. זאת, באמצעות הקמת אזורי תעשייה מניבי הכנסה, מרכזי מסחר ושירות במרחב הכפרי, ומיזמים בתחומי האנרגיה.
על חלקים נכבדים בתוכנית הזו עלול להעיב קיצוץ רוחבי שהממשלה תיאלץ להטיל אם לא יאושר תקציב המדינה לשנת 2026. במקרה כזה פועלים במתכונת אוטומטית על פי תקציב 2025. פרידמן אמר על כך כי הוא מקווה שלא יתייחסו לתקומה כאחד המשרדים: "לכולם ברור שתקציב תקומה לא דומה לאף תקציב ממשלתי אחר".
