אווירת בחירות? הממשלה אישרה תקציבים לצפון
שמונה חודשים אחרי הפסקת האש ולאחר אינספור השהיות ועיכובים אישרה הממשלה שתי תוכניות בהיקף של 1.6 מיליארד שקל לשיקום הצפון, דרך סבסוד קרקעות ותעשייה. אחת המטרות המרכזיות – הגדלת שיעור החוזרים ליישובים
כשמונה חודשים מהפסקת האש בין ישראל לחזבאללה וכשבאוויר נישאים ניחוחות של מערכת בחירות, הממשלה אישרה אתמול שתי תוכניות בהיקף כולל של 1.6 מיליארד שקל, שאמורות לשקם את היישובים הסמוכים לגבול לבנון ולהרחיבם, וכן לתמרץ מעבר של תעשייה וחברות סטארט־אפ לצפון. התוכנית הראשונה פונה ל־28 יישובים צמודי גדר שנמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מלבנון. במסגרת התוכנית המדינה תקצה יותר ממיליארד שקל עד 2029 לסבסוד פיתוח של קרקעות למבני קבע חדשים שיוקמו בכ־1,000 מגרשים, שיוקצו במחיר אטרקטיבי של 100 אלף שקל למגרש. משרת מילואים פעיל ישלם 50 אלף שקל על מגרש, בתנאי שעלות פיתוחו לא תהיה מעל 550 אלף שקל.
יותר מחצי מהיקפה הכספי של התוכנית יוקצה כבר השנה, סכום של כ־520 מיליון שקל. עוד כ־320 מיליון שקל יוקצו לה ב־2026 והשאר, כמה עשרות מיליוני שקלים בכל שנה, עד 2029. התוכנית כוללת הקמת "שכונות צמיחה" באותם היישובים, שישמשו לשיכונם הזמני של תושביהם החדשים עד השלמת בנייתם של בתי הקבע שלהם. שכונות אלה יתבססו על כ־15 קראווילות שיוצבו בכל אחד מהיישובים ועל מבנים קיימים שפנויים לאכלוס וראויים למגורים.
5 צפייה בגלריה
רס חורבות נזק ל מבנים מבנה בקיבוץ מנרה כתוצאה מירי של חיזבאללה מלחמת
(צילום: אפי שריר)
סבסוד המגרשים ייעשה בידי משרדי השיכון וההתיישבות, ואמור לאפשר את הרחבת היישובים צמודי הגדר, שהתקשו מאוד להתפתח גם במהלך השנים שקדמו למלחמה בצפון. הצמיחה הדמוגרפית ברבים מהם היתה כמעט סטטית ובחלקם שלילית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קצב הצמיחה השנתי הממוצע באותם יישובים עמד על 0.97% לעומת קצב צמיחה של 3.78% ביישובים שנמצאים במרחק של 3.5-2 ק"מ מהגבול עם לבנון. המדד הסוציו־אקונומי הממוצע של היישובים צמודי הגדר הוא 5.7, לעומת 7 ביישובים שנמצאים במרחק שבין 2 ק"מ ל־3.5 ק"מ מהגבול.
5 צפייה בגלריה
הרס חורבות נזק ל מבנים מבנה בישוב אביבים כתוצאה מירי של חיזבאללה מלחמת חרבות ברזל
(צילום: אפי שריר)
בין היישובים הרבים, שתושביהם פונו בתחילת המלחמה, נכללים גם כאלה שמרוחקים כ־3.5 ק"מ מגדר הגבול. כולם ספגו פגיעות כבדות מאש חזבאללה, שכללה ירי רקטות, טילי נ"ט וכטב"מי נפץ – אך אלה שנמצאים בטווח של עד 2 ק"מ מהגבול ניזוקו הרבה יותר. לפי נתוני מינהלת השיקום לצפון ("תנופה לצפון"), מתחילת מרץ האחרון, המועד שבו צה"ל הסיר את המניעה הביטחונית לחזרה ליישובים והמדינה החילה את התוכנית להחזרת התושבים אליהם, שבו אל היישובים צמודי הגדר 62% מהתושבים בעוד החזרה לאלה שמרוחקים 3.5-2 ק"מ מהגבול גבוהה ב־5%.
הריסות רבות
החסמים המרכזיים שמקשים על חזרה נרחבת יותר של תושבים לבתיהם ביישובים אלה הם חוסר הוודאות ביחס לחידוש הלחימה עם חזבאללה והתרסקות תחושת הביטחון שלהם, בייחוד ברקע הזיכרונות המבעיתים מטבח 7 באוקטובר ביישובי עוטף עזה וההבנה כי חזבאללה נערך לפלישה דומה, ואף רחבה הרבה יותר, גם ליישובי הצפון. פרט לתחושת הביטחון הרופפת שעדיין מדירה שינה מרבים מתושביהם, היישובים צמודי הגדר ספגו את עיקר הפגיעות מאש חזבאללה ורובן טרם תוקנו. לפגיעות אלה מתווספים גם מקרי נזק רבים שנגרמו בשל שהיית חיילי צה"ל באותם מבנים בזמן הלחימה, כמו גם מתנועה של כלים הנדסיים כבדים שהופעלו בידי הצבא. ביישובים צמודי הגדר מספר הפגיעות במבנים עומד על כמעט 1,500 לעומת כ־300 פגיעות ביישובים שבקו של 2 עד 3.5 ק"מ מהגבול.
התוכנית לחיזוק והרחבת היישובים צמודי הגדר מתבססת על הנחת העבודה של מינהלת תנופה לצפון, שלפיה יישובים אלה הם "אבן הראשה" של שיקום האזור וכי ללא שיקומם הפיזי והקהילתי הם ידעכו, באופן שיקרין על שאר יישובי האזור ויתבטא בהגירה שלילית מהם. השר במשרד האוצר שאמון על מינהלות השיקום בדרום ובצפון, זאב אלקין, אמר אתמול כי הקצאת המגרשים באותם יישובים מתקנת עיוות היסטורי, שכן "בשל תנאים טופוגרפיים פיתוחם של מגרשים ביישובים שמספקים נוף לחזבאללה היה יקר יותר מיישובים מישוריים יותר, שנמצאים רחוק מהגבול", כדבריו.
תוכנית הממשלה אמורה לממן גם את שיקום ענף ההטלה, המספק מקור פרנסה ליותר מ־1,900 בתי אב בצפון ומהם כ־750 ביישובים צמודי הגדר. במהלך המלחמה נפגעו כ־40 לולים ביישובים אלה ובמינהלת השיקום רואים צורך דחוף לשקמם ולשדרגם, תוך העמדת מענקי מדינה בגובה של עד 80% מההשקעה. התוכנית כוללת גם הכנסת מגדלים חדשים לענף ההטלה באמצעות כ־70 מכסות ביצים חדשות שיספק משרד החקלאות.
פרט לאלה, משרדי הממשלה יקצו ליישובים העירוניים בצפון, כמו קריית שמונה, שלומי ומטולה כ־150 מיליון שקל לשדרוג המרחב העירוני, הקמת מבני ציבור ותכנון מואץ של אלפי יחידות דיור חדשות בבנייה רווייה. קריית שמונה אמורה לקבל לשם כך 66 מיליון שקל, שלומי תקבל 34 מיליון שקל ולמטולה יוקצו כ־20 מיליון שקל. בניסיון לשקם את תחושת הביטחון של התושבים יוקמו ביישובים אלה יחידות אבטחה טקטיות, בהשקעה של יותר מ־55 מיליון שקל, ובדומה למודל שהחיל המשרד לביטחון לאומי בשדרות.
סבסוד עובדים וקמפוסים לסטארט־אפים
תוכנית שנייה שאישרה הממשלה ביחס לצפון והיקפה כ־580 מיליון שקל כוללת רכיבים שאמורים להאיץ את פיתוחו הכלכלי, תוך הרחבת היצע התעסוקה במפעלי תעשייה חדשים שיעודדו לעבור אליו. התוכנית כוללת הקמת שני קמפוסים, בגליל המערבי ובגליל המזרחי, שיכללו מבנים להשכרה לחברות טכנולוגיה וסטארט־אפים. תוכנית זו תתוקצב בכ־20 מיליון שקל בשנה הבאה בידי רשות ההשקעות של משרד הכלכלה. היא כוללת השתתפות של המדינה בסבסוד שכר גבוה למעסיקים שיגייסו לפחות שלושה עובדים ברמות שכר של 13.6–30 אלף שקל. כ־37 מיליון שקל יממנו הכשרות מקצועיות של עובדים, המדינה תשתתף בתוכניות פיתוח של קרקעות לתעשייה והחשב הכללי במשרד האוצר יעמיד קרן הלוואות בערבות מדינה בסך כולל של מיליארד שקל לעסקים הקטנים והבינוניים. המהלכים כוללים גם שדרוג של בתי אריזה חקלאיים באמצעות אוטומציה מתקדמת; הטמעה של מערכות ייצור חדשניות שתעלה את הפריון במפעלים; תמיכה ישירה בעסקים קטנים ששבו לפעול לאחר פינוי היישובים וזאת כדי להאיץ את התאוששותם; תמיכה בהמשך הפעילות המחקרית של מכון מיגל שעתיד להצטרף למכללת תל חי בדרך להפיכתם לאוניברסיטה ועוד.
לפי אלקין, ביישובים הסמוכים לגבול עם לבנון תתאפשר הפעלת כיתות וגני ילדים מתחת לתקן התלמידים, וזאת במימון המדינה ובמטרה לאפשר שגרת פעילות שתאפשר משפחות חדשות להגיע אליהם. לדבריו, אישורן של שתי התוכניות אתמול בממשלה התאפשר לאחר שמשרדי הממשלה הצליחו ליישב את המחלוקת שהיתה ביניהם באשר להגדרת קו העימות בצפון. הגדרתו החדשה של אזור זה כוללת כעת גם יישובים שלא נכללו בו לפני המלחמה, אך היו במהלכה תחת הנחיות מחמירות של פיקוד צפון וניזוקו בשל כך, מה שהוביל להכללתם בהגדרתו העדכנית של קו העימות. לפי אלקין אלמלא המחלוקות בנושא זה ניתן היה להעביר חלק מאותן החלטות כבר לפני מספר חודשים.
בשיחה עם כתבים הוא הוסיף כי התוכניות מקרבות את מינהלת תנופה לצפון למיצוי התקציב שנקבע לה ל־2025, סכום של 4 מיליארד שקל. זאת, כשמוקדם יותר השנה תקציבי המינהלת מימנו את מענקי החזרה שהוצעו לתושבי הצפון לקראת שובם לבתיהם ואתם מענקי עזובה שקיבל כל בית אב כדי לתקן נזקים קטנים שנגרמו בשל נטישת בתיהם לתקופה ארוכה.
הכסף מגיע לאט מדי
תוכניות שיקום ליישובי הגליל אושרו בממשלה גם במהלך השנה האחרונה, אך פעם אחר פעם ראשי הרשויות המקומיות בצפון התייצבו בוועדות בכנסת והבהירו כי חרף ההצהרות המפוצצות סכומי הכסף שהבטיחה המדינה מגיעים אל השטח לאט מדי ומעט מדי – אם בכלל. "זה נכון שמהרגע שעוברת החלטת ממשלה ועד שהכסף מגיע לשטח נדרש פרק זמן, וזאת משום שהמשרד הרלוונטי צריך להקצות אותו. עם זאת, ברוב המוחלט של המקרים הכסף הגיע ובחלקו הגדול הגיע עד כה פרטנית לתושבי הצפון בצורה של מענקים. הכסף נמצא בחשבונות הבנק שלהם", אמר אלקין.
הוא הוסיף כי המינהלת נמצאת בקשר הדוק עם כלל משרדי הממשלה שאמורים לפעול למימוש התוכניות. "אנחנו מצפים שראשי הרשויות המקומיות ירימו דגל כשהם מזהים בעיה. את רוב הבעיות אנחנו יכולים לפתור, אבל לא באפס זמן. במקרה של הצפון החלטנו לקדם תוכניות לפי מה שאפשר ומוכן בשיטת 'נגעת נסעת'. אין לנו את הלוקסוס לעכב פעולות בקשר לשיקום הצפון".
מ"מ ראש מינהלת תנופה לצפון, עינב פרץ, אמרה כי לצד אישורן של שתי התוכניות בממשלה המינהלת שוקדת על תוכניות נוספות שיופנו לפיתוח ושיקום הצפון בתקופה הקרובה, ואחת מהן נוגעת לקצרין ולשאר היישובים ברמת הגולן בניסיון להרחיב את מספר התושבים בהם. היא הוסיפה כי התוכניות הנוכחיות ביחס לצפון פונות לפתרון בעיות ולמילוי צרכים דחופים, ויהוו קרקע לפיתוח של מיזמים אסטרטגיים נרחבים יותר. לדבריה, תהליכים אלה אמורים לשדרג את כלל תשתיות המדינה ביישובי הצפון כדי שמצבן יהיה טוב הרבה יותר מזה שהיה ערב פרוץ המלחמה.
5 צפייה בגלריה
מימין: מ"מ ראש מינהל תנופה לצפון עינב פרץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות משה דוידוביץ והשר זאב אלקין. הבטחה לשפר את התשתיות באזור הצפון
(צילומים: שרון צור, גיל נחושתן, אלכס קולומויסקי)
במינהלת הביעו שביעות רצון ממספר התושבים ששבו עד כה לבתיהם בצפון ואומרים כי מספרם גבוה יותר ממה שהעריכו תחילה. שם מעריכים כי מספר השבים עוד יעלה במהלך הקיץ או עד סוף תקופת החגים, וזאת לצד פתיחת שנת הלימודים בחודש ספטמבר. לפי אלקין "בשלומי יש כמעט 100% חזרה של תושבים, אבל יש גם יישובי צמודי גדר שאחוז החוזרים אליהם עומד על פחות מ־60% והם יידרשו טיפול פרטני וממוקד. האם 100% מכלל תושבי הצפון שפונו מבתיהם ישובו? אני לא בטוח. הם שהו מחוץ לבתיהם במשך כשנה וחצי, התרגלו לחיים נוחים יותר באזור המרכז וחלקם התאקלמו במקומות עבודה חדשים וייתכן שהם יבחרו לא לשוב לצפון וזאת זכותם".
יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ, אמר אתמול התוכניות מהוות פריצת דרך, בייחוד בזכות עדכון הגדרת קו העימות באופן שכולל את היישובים עברון, יחיעם ושבי צפון. הוא הוסיף עוד כי החלטת הממשלה היא רק סנונית ראשונה. "אנחנו עמלים על שורת החלטות ממשלתיות נוספות שיגיעו בקרוב בתחומי התשתיות, הכלכלה והתיירות וכמובן שחובת ההוכחה חלה על הממשלה", אמר.
