ועדת המכרזים פעלה ללא סמכות כשהתערבה בחוזים בין יזם לרוכש
ביהמ”ש קבע שהוועדה לא היתה רשאית לקבל החלטה שנגעה לחוזים בין חברת ליאם נחמיאס לרוכשי הדירות במיזם מחיר למשתכן באשקלון. ההערכה היא שבשנים האחרונות קיבלה הוועדה החלטות רבות כאלה, וכעת צפוי גל עתירות נגדה
פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, חשף כי ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) פעלה ללא סמכות כשהתערבה בחוזים בין יזמים לרוכשים. על פי החוק, רק לבית המשפט יש סמכות כזו. ההערכה היא שבשנים האחרונות קיבלה ועדת המכרזים החלטות רבות מסוג זה, ובעקבות פסק הדין צפוי גל עתירות נגדה.
פסק הדין עסק בהחלטה של ועדת המכרזים הנוגעת לפרויקט של חברת ליאם נחמיאס שבבעלות היזם חי נחמיאס, בשכונת היין באשקלון, הכולל 180 דירות, מתוכן 126 דירות מחיר למשתכן. היזם חתם ב־2019 על שני חוזים מול רמ”י, חוזה בנייה וחוזה חכירה. בחוזה הבנייה נכתב כי הצמדת מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה תחול ממועד קבלת היתר בנייה, כפי שמצוין בחוברת המכרז, אך בחוזה החכירה חלה טעות, ונכתב כי ההצמדה תחול מיד עם זכיית היזם במכרז.
בחוזים של נחמיאס מול הרוכשים, שנחתמו כעבור כמה שנים, הוא בחר באופציה שמיטיבה עמו, וקבע שההצמדה תחול מרגע הזכייה במכרז. הרוכשים התלוננו כי חויבו בתשלומי הצמדה למדד תשומות הבנייה ממועד מוקדם בהרבה מהמצוין בחוברת המכרז. בעקבות זאת פנה נחמיאס לוועדת המכרזים, ובמאי 2023 החליטה הוועדה בעדו וקבעה כי יש להצמיד את מחיר הדירה למדד החל ממועד הזכייה במכרז, סכום שמגיע לכ־120 אלף שקל לדירה או כ־20 מיליון שקל לכלל הפרויקט.
רוכשי הדירות הגישו עתירה לבית המשפט, אך אז טענו ברמ"י כי מאחר שלא היו בפניהם מלוא המסמכים הנדרשים, הם ידונו שוב בסוגיה. הפעם קבעה רמ"י הפוך מהחלטתה הראשונה: ההצמדה למדד תיעשה בהתאם לחוזה הבנייה, כלומר החל ממועד קבלת היתר בנייה.
על החלטה זו ערערה נחמיאס, וסגן נשיא המחוזי רם וינוגרד ביטל את החלטת רמ”י ופסק לטובת היזם. בפסה”ד נכתב על החלטת ועדת המכרזים של רמ"י כי "ההכרעה שהוועדה התיימרה לקבל היא שיפוטית לכל דבר ועניין, ומצויה הרחק מחוץ לתחום סמכותה". בהמשך נכתב כי פעלה בניגוד לדעת המחוקק: "אין להלום שכוונת מחוקק המשנה היתה להותיר בידי ועדת המכרזים סמכות רחבה עד אין תכלה, המאפשרת לה לפרש את החוזה שנכרת בין הצדדים בכל עת.
על אחת כמה וכמה שאין לקבל טענה מעין זו כשהשאלה הפרשנית שאליה הזדקקה הוועדה היא כזו שעשויה להשפיע על האפשרות שתוגש נגדה תביעה אזרחית".
עוד קבע בית המשפט כי קביעת הוועדה שמדובר בטעות סופר אינה נכונה, וגם אם היתה נכונה, הוועדה לא פעלה לגביה נכון. "יש להתייחס גם לניסיון הוועדה ומשיבות המדינה לחמוק מהקביעה שלפיה הוועדה התיימרה לפעול כרשות שיפוטית ולהכריע בעניין פרשנות ההסכם באמצעות טענתן שכל פועלה לא היה אלא אמירה שלפיה מדובר בתיקון טעות סופר בלבד. הובהר לעיל שלא מדובר בתיקון טעות סופר, אלא בהחלטה המשלבת קביעות עובדתיות יחד עם פרשנות משפטית. אלא שאף אם התיימרה הוועדה לבחון אך את קיומה של טעות סופר, נראה שהדבר נעשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק".
את רוכשי הדירות ייצגו עורכי הדין ליאור לוי וצביקה מצקין, ואת היזם ייצגו עורכי הדין אלי שמילביץ', ניצן אפגין ורעיה ביתן.
מרמ”י נמסר בתגובה: “הרשות בוחנת את פסק הדין והשלכותיו”.
