תושבי מיתר נגד דימרי: 16 שנה אחרי שזכה במגרש לדיור מוגן, היזם עדיין מנסה להפוך אותו לשכונת וילות
הוועדה המחוזית דרום תדון בשבוע הבא בהתנגדויות לתוכנית המתוקנת של דימרי - שמבקש להסב 75 דונם שיועדו לדיור מוגן לשכונת וילות, תוך הותרת 37 דונם בלבד לייעוד המקורי. המועצה טוענת שהשטח קטן מדי ולא יהיה כלכלי. ראש המועצה: "היזם אומר שהשטח לדיור מוגן ייחכה. לא אכפת לו לחכות גם 80 שנה"
הוועדה המחוזית דרום תדון בשבוע הבא בסבב חדש של התנגדויות לתוכנית דמרי, להסבת מגרש של 75 דונם מדיור מוגן לשכונת מגורים ביישוב הווילות מיתר, ממזרח לבאר שבע. הגרסה המתוקנת של התוכנית, שהיא סוג של פשרה, מצמצמת את שטח אזור הדיור המוגן ל-37 דונם. בשאר השטח, כ-33 דונם, תוכל חברת דמרי לבנות 95 יחידות דיור צמודות קרקע. לתוכנית המתוקנת הוגשו מספר התנגדויות, שהבולטת בהן היא התנגדות המועצה המקומית, הדורשת מהוועדה המחוזית לדחות את התוכנית לטובת מתחם דיור מיוחד לאוכלוסייה המבוגרת בישוב.
שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, זועם על התנהלות חברת דמרי: "צריך לזכור שהיזם קנה ב-2010 מגרש שייעודו דיור מוגן ב-1.8 מיליון שקל ועוד 18 מיליון שקל הוצאות פיתוח. לו היה רוכש מגרש שייעודו מגורים, לפי מחיר השוק אז, היה משלם 40 מיליון שקל. הנזק מכך שאין כאן דיור מוגן הוא שהוותיקים נאלצים לעזוב את הישוב שהקימו. אני חושב שהיה ברור מאוד שהוועדה המחוזית שאישרה את התוכנית מעלה בתפקידה. היזם אומר שיבנה בתים רגילים והשטח לדיור המוגן יחכה. יש כאן יזם עם המון כוח, לא אכפת לו לחכות גם 80 שנה".
ההיסטוריה של התוכנית ארוכה ומפותלת: ב-2010 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לקרקע לדיור מוגן במיתר, כשאחד התנאים היה הקמת הפרויקט בתוך 36 חודשים ממועד הזכייה. למרות זאת, הזוכה דמרי הותירה את הקרקע ריקה, ורק ב-2019 הגישה תוכנית חלופית לבניית 181 יחידות דיור צמודות קרקע לצד שטחי מסחר ומוסדות ציבור. ב-2021 נדונה התוכנית בוועדה המחוזית והופקדה להתנגדויות.
לגרסה הראשונה של התוכנית הוגשו 112 התנגדויות תושבים, שעיקרן הטענה כי הדיור המוגן בוטל ללא נימוק, ויש להתחשב בגילם של התושבים מדור המייסדים הרוצים להישאר בקהילה אך אין להם כיום מענה מתאים. הוועדה המחוזית דחתה את ההתנגדויות ואישרה את התוכנית. בעקבות כך עתרו התושבים לבית המשפט והגישו ערר למועצה הארצית, שהחליטה להחזיר את הדיון לוועדה המחוזית בנימוק שאין בתוכנית "איזון תכנוני ראוי". בהחלטה הודגש כי הצורך במתן מענים תכנוניים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים הוא סוגיה בעלת חשיבות לאומית ואסטרטגית.
הוועדה המחוזית דרום, בראשותו של עודד פלוס, דנה בתוכנית מספר פעמים ולבסוף החליטה לפצל את חטיבת הקרקע, כך שבחלקה הצפוני ייבנו צמודי קרקע ובחלקה הדרומי דיור מוגן. מתוך החלטת הוועדה: "תכנון השטח לדיור מוגן יהיה מצומצם ביחס לשטח שבתוכנית המאושרת, וזאת לאור מגמת הציפוף במדינה".
מועצת מיתר בחרה להגיש התנגדות לתוכנית המתוקנת, באמצעות עו"ד גיא זהר, מאחר שהיא סבורה שאינה תואמת את התפתחות הישוב בתקופה שחלפה מאז תחילת קידום התוכנית: "ועדת העררים הדגישה בהחלטתה כי את העקרונות שקבעה יהא על הוועדה המחוזית ליישם תוך בחינת כלל השיקולים והנתונים הרלוונטיים ועריכת איזון ראוי ביניהם. ביתר שאת נכונים הדברים בחלוף שנתיים מאז ניתנה ההחלטה — עם אישורה של התוכנית הכוללנית לישוב מיתר בוטל לחלוטין הייעוד לדיור מוגן בשטח היישוב, ומתחם דמרי הוא האפשרות האחרונה להקמתו של פרויקט מסוג זה".
מועצת מיתר, המתנגדת לבניית וילות נוספות במקום דיור מוגן, טוענת כי התוכנית המתוקנת מציעה פיצול שבו כמות יחידות הדיור המוגן קטנה מדי, אינה עונה על הביקוש הקיים ואף לא תהיה כלכלית עבור יזמים. מתוך ההתנגדות: "הוועדה למעשה יוצרת בתכנון הקלוקל המוצע פיל לבן, שתלוי יהיה בגחמות היזמים אם לתכננו בעתיד אם לאו, וניסיון השנים האחרונות מלמד כי לא יתגשם כלל. זאת אין לקבל — הדבר סותר את החלטת העררים, את החלטת הוועדה המחוזית מחודש דצמבר ואת מדיניות התכנון הארצית בנושא דיור למבוגרים".
לכלכליסט נודע כי בחברת דמרי אינם מתרגשים מההתנגדויות. התוכנית המופקדת, המציעה גם צמודי קרקע וגם דיור מוגן, נערכה לפי מתווה שמקורו בוועדת הערר הארצית — שלא הוגשה לה עתירה לבית משפט — ובוועדה המחוזית.
