מגדלי הים התיכון עזבו, וההחלטה על התחדשות מלון הר הכרמל עוברת למועצה הארצית
ועדת הערר תכריע מה יעלה בגורל המבנה משנת 1936 - העירייה והתושבים דורשים שימור מלא והחזרה ליעוד המלונאי, זאת לעומת היזם שטוען לחוסר היתכנות כלכלית לאחר שמגדלי הים התיכון נטשה את הפרויקט
יוזמת ההתחדשות למבנה של מלון הר הכרמל (בית טלטש/מלון מגידו/בנדורי), בדרך הים 105 בחיפה, תתגלגל בשבוע הבא לוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. זאת לאחר שהתושבים יחד עם עיריית חיפה ערערו על החלטת הוועדה המחוזית חיפה, מנובמבר 2024, לדחות את מרבית טיעוני ההתנגדויות ולאשר את התוכנית. מהצד השני, גם היזם, יובל אלון, שקידם, בשיתוף עם רשת מגדלי הים התיכון, תוכנית למבנה דיור מוגן, הגיש ערר מטעמו. ועדת הערר תצטרך להכריע בין מקסימום שימור - כפי שדורשים התושבים והעירייה, תוספת בנייה כפי שמבקש היזם, או מתווה של פשרה, כפי שהציעה הוועדה המחוזית.
המלון נבנה בשנת 1936 והיה אתר מרכזי בסצנת הבילויים, הנופש, התיירות וההתכנסויות בחיפה ובארץ בתקופת המנדט הבריטי ואחרי קום המדינה. המלון הופקע מספר פעמים ושימש בין השאר כמכללה לפיקוד ומטה של הבריטים, מטה ההגנה ומעון עולים. ב-1950 הוא נמכר וחזר ליעודו המקורי תחת הכינוי מלון "מגידו". משנת 1956 ועד 1998 שימש בית הבראה של אגודה שיתופית של עובדי קופ"ח ע"ש "בנדורי", אך רבים המשיכו לכנותו "מגידו". בהמשך פעל תחת השם "מלון הר הכרמל". בשנת 2013 המלון נסגר והמבנה נותר ריק משימוש.
חטיבת הקרקע שעליה בנוי המלון, שטח של 8 דונם, נרכשה בשנת 2020 תמורת כ-60 מיליון שקל, ע"י היזם יובל אלון, שחתם על הסכם אופציה עם חברת מגדלי הים התיכון לתקופה של 5 שנים. התוכנית שאושרה ע"י המחוזית בנובמבר 2024, מציעה הסרה של התוספות הרבות שנוספו עם השנים, ומאפשרת תוספת 2 קומות ובניית שני אגפים, בגובה 7 קומות בצד הפונה לרחוב שושנת הכרמל. בסה"כ, הפרוייקט כולל 232 יח"ד. בינואר 2025 הודיעה חברת מגדלי הים התיכון כי בעקבות החלטת הוועדה המחוזית היא החליטה שלא לממש את האופציה ויצאה מהפרוייקט.
מוקד הערר של עיריית חיפה על החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית, שעליו חתומה עו"ד קרן גולדשמידט, הוא הטענה כי אין לשנות את ייעוד השטח מבית מלון לדיור מוגן: "הוועדה המקומית תטען כי הייעוד התכנוני המאושר של המגרש הינו אב"צ (ציבורי, ג.נ) לצורך מלונאות ומכאן נגזר כי החלטת הוועדה המחוזית בדבר שינוי ייעוד ל'מגורים מיוחד', תוך ביטול הייעוד המלונאי המאושר, עומדת בניגוד להוראות תמ"א 12/1 (תוכנית מתאר ארצית למלונאות, אושרה ב-2010, ג.נ) והתקבלה לפיכך בניגוד לדין".
יש לציין שבדיון ועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית, באוגוסט 2024, אמר אריאל ווטרמן, לשעבר מהנדס העיר חיפה, כי תחושת העיריה היא שהיזמים "עבדו עליה". "יש לנו כ-1,500 חדרי מלון, אבל צריכים מינימום 6,000 חדרים, אם לא 10,000. אין לנו את הלוקסוס הזה של לבטל מלונות. פעם אחת אומרים - אנחנו רוצים לשנות את הייעוד לדיור מוגן. לא יעלה על הדעת. פעם שניה - אנחנו רוצים לתגבר זכויות, להוסיף פה מעל 200 אחוז לבניה לדיור מוגן". עוד הוא הוסיף: "יש שלושה מתחמים ענקיים בעיר שלא נבנים של דיור מוגן, שיתכבדו ויבנו אותם קודם בקסטרא, בסטלה מאריס ובניצנים. אז שלא יגידו שאין מקום לבנות בתי אבות בעיר. בית המלון ישאר בית מלון".
ערר התושבים, שעליו חתומות האדריכליות חנה יפה ונועה בלטר, מתמקד בעיקר בחשיבותו האדריכלית של המבנה, שתוכנן ע"י האדריכל ליאופולד קרקאואר, לעיר: "הוועדה התעלמה מערכו של המלון כנכס לשימור הממתין שנים לשיקומו והחייאתו ע"י היזם. לתפיסתנו, וגם לדעת העירייה, המלון, בזכות ערכו האדריכלי ומיקומו האטרקטיבי יכול להפוך למלון בוטיק, מוקד תרבות תואם לבית ליבלינג בת"א, או משכנות שאננים". עוד הם כותבים: "אנו סוברים כי שינוי יעוד המבנה והפיכתו לדיור מוגן ישנה את ציביון השכונה, אשר כבר היום ממוקמים בה 3 מוסדות שמיועדים לגיל השלישי, וסובלת גם כך מהזדקנות".
באופן טבעי, ערר היזם, יובל אלון, שעליו חתום עו"ד ישי שנידור, ממשרד עו"ד בן ארי, פיש ושות', מתמקד בהיבט הכלכלי. הטענה שלו היא ש"החלטת הוועדה המחוזית לצמצם את נפחי הבנייה של הפרויקט באופן שמוריד אותו מתחת לרף הכלכלי שנקבע על-ידי הוועדה המחוזית עצמה, ובניגוד להכרעתה העקרונית התומכת בתוכנית והגורסת שיש להבטיח לה בסיס כלכלי שיאפשר את מימושה". עוד הוא טוען: "מכלול הוראות הנוגעות לנושא השימור, הנותנות שיקול דעת רחב לגורמי השימור העירוניים לקבוע דה-פאקטו כל הנחיה הנוגעת לתכנון המפורט של הפרויקט, עד כדי סיכולו, וזאת לצד קביעת הוראות גורפות ללא קביעת מנגנוני גמישות כלשהם, מייצר חוסר וודאות לגבי האפשרות לממש בפועל את התוכנית ובאילו מחירים, ומערער אף הוא את ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט".
היזם אלון מוסיף: "החלטתה זו של מגדלי הים התיכון, חברה רצינית ועתירת ניסיון בהקמה והפעלה של פרויקטים לדיור מוגן, מהמובילות והמוכרות בארץ, לא לממש את האופציה בעקבות החלטת הוועדה המחוזית לאחר שכבר השקיעה מיליונים בפרויקט, אומרת דרשני. מדובר באינדיקציה חיצונית ואובייקטיבית מובהקת לגבי הכשל שבהחלטת הוועדה המחוזית, שביקשה לאשר את הפרויקט, אך דה-פאקטו דחתה אותו".
