בת ים רוצה להיות דובאי: מקדמת אי מלאכותי בים
העירייה פרסמה קול קורא להצעות להקמת אי מלאכותי מול חופיה. מדובר בתוכנית שהועלתה בעבר והיא אינה מתואמת עם רשויות התכנון ויש חשש שתהווה מפגע סביבתי. אבל ראש העיר צביקה ברוט מתעקש: "המטרה שלי היא לראות את זה קורה בטווח זמנים קצר"
עיריית בת ים פרסמה קול קורא לתכנון והקמה של אי מלאכותי באורך 1.5 ק"מ מול חופי העיר. בפרסום, שהוצא על ידי החברה הכלכלית של בת ים, מבקשת העירייה "לקבל הצעות, רעיונות, מודל וכיו"ב מאת אדריכלים, מתכננים, מעצבים, חברות יזמיות או כל גורם מקצועי אחר בעל רעיון או חזון אשר יכול להיות מתאים למימושו של הפרויקט".
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט אמר לכלכליסט שלאחרונה היה בקשר עם חלק מחברי הממשלה בנושא זה, אך אין לו שום הבטחה או אישור רשמי. "אני מתכוון לשבת להם על הווריד כדי שזה יקרה", הכריז.
הרעיון של הקמת אי מלאכותי מול חופי ישראל מתגלגל כבר לא מעט שנים. ביולי 2022 פרסמה חברת נמלי ישראל מסמך שנכתב עבור רשות מקרקעי ישראל, בעניין הקמת אי מלאכותי לטובת שדה תעופה משלים לנתב"ג. על פי מסמך זה, "הקמת שדה תעופה על אי מלאכותי בים הפתוח בישראל הינה מאתגרת בשל תנאי הים הקשים בישראל, בשונה מיפן וסין, לדוגמה, שבהן מדובר במפרצים שקטים".
המסמך מבהיר גם כי מדובר בקושי סביבתי שלא ניתן להתעלם ממנו: "הקמת אי מלאכותי הינה בעלת השפעה על תנועת החולות הקיימת לאורך חופי ישראל. התנועה הטבעית היא מדרום לצפון עד אזור מפרץ חיפה. באזור חדרה עדיין ישנן כמויות של חול שנעות לאורך החוף. אי מלאכותי יהווה הפרעה ויגרום להצטברות חול מדרום לאי ולאירוזיה בחופים מצפון". המסמך מבהיר שיידרשו כמויות עצומות של חול לצורך הקמת האי וכן כמויות גדולות של סלעים להקמת שוברי גלים.
לדברי ברוט, הצורך באי מלאכותי נובע מהעובדה שבת ים כלואה בין תל אביב, חולון וראשון לציון ואין לה לאן להתפתח. "האפשרויות היחידות הן לצמוח למעלה, כלומר לבנות לגובה, או לבנות בתוך הים", אמר. "מדובר באי לא גדול מדי, שיאפשר לנו לעשות שם בנייה רוויה על חשבון צפיפות. כלומר, לאפשר התחדשות עירונית בתוך בת ים, שלא תהיה כרוכה בהכרח בתוספת דירות ולא תעמיס על השכונה".
ברוט מדגיש שהוא רואה יעד בהבאת צעירים לעיר. הוא לא מכחיש גם שהמוטיבציה לבניית האי קשורה לצורך בארנונה מתעסוקה, שכרגע בת ים לא נהנית ממנה כמעט לחלוטין. בחזונו, האי יכלול תעסוקה, מסחר ומגורים, וייבנה על ידי חברה יזמית במתכונת BOT (שותפות ציבורית־פרטית למימון פרויקט).
לפי ברוט, האי ייבנה במרחק של קילומטר אחד מקו החוף, ההגעה אליו תתבצע באמצעות גשר מאיילון דרום. מבדיקות ראשוניות שנערכו בעיריית בת ים עולה כי עלות ההקמה של האי תגיע ל־13 מיליארד דולר, ויחד עם הבנייה מדובר בעלות של 30 מיליארד דולר. הרווח הצפוי ליזם הוא 50 מיליארד דולר. רק כדי לסבר את האוזן, תקציב עיריית בת ים ב־2025 הוא 1.3 מיליארד שקל.
ברוט מודע לכך שעליו להתמודד במקרה הזה עם קשיים בירוקרטיים לא מבוטלים, שכן לאי כזה אין כרגע שום בסיס סטטוטורי. "אם אני אחכה לממשלה, זה לא יקרה. המטרה שלי היא לראות את זה קורה בטווח זמנים קצר. אני שומע פתיחות רבה גם מחברי הממשלה וגם מהדרג המקצועי. אני הולך להתאבד על זה".
מעבר לקושי הסטטוטורי, היוזמה תיתקל בהתנגדות של ארגוני סביבה. "עיריית בת ים רוצה להתנהל כאילו אין משבר אקלים והסערות של הים התיכון לא קיימות", אומרים בעמותת אדם טבע ודין. "אין הסבר הגיוני למכרז המוזר לתכנון אי מלאכותי מול חופי העיר. עוד במאה הקודמת הבינו שלא מדובר באיי נופש עם חולות לבנים ועצי קוקוס, אלא במבני ענק שיחסמו את הנוף, יעצרו את תנועת החולות עד כדי היעלמות החופים, ויעלו הון עתק על חשבון הציבור".
ממינהל התכנון נמסר: "אין בידינו מידע על אילו מקורות או נתונים הסתמכה עיריית בת ים בקביעתה כי קיימת היתכנות להקמת אי מלאכותי, או לאילו צרכים מיועד מהלך זה".
ממשרד התחבורה נמסר: "הנושא נמצא בבחינה מקצועית כבר תקופה ארוכה. בקרוב תושלם עבודת המטה שמבצעת בשנים האחרונות עירית בת-ים. ולאחר מכן יימשך השיח המקצועי בין המשרד לבין העירייה והגורמים הרלוונטיים בהתאם לנתונים שיוצגו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הקול הקורא שפרסמה עיריית בת ים טרם נבחן מול המשרד להגנת הסביבה. הנושא ייבחן בבחינה מקצועית, ולאחר שיועברו למשרד נתוני עבודת המטה הרלוונטיים מטעם עיריית בת ים, יתקיים דיון מסודר בין הצדדים להצגת עמדת המשרד".
