מטה התכנון הלאומי מקדם הקלות לעידוד בנייה לגובה; נציב הכבאות הארצי - "מסכנים חיי אדם"
בכוונת מטה התכנון הלאומי להגדיר בניין עד 13 קומות כ"גבוה" במקום "רב קומות", ובכך לבטל את חובת "מעלית אלונקה" וחדר מדרגות שני. השינוי יוזיל את הבנייה ב-300-90 אלף שקל ויאפשר התחדשות עירונית בפריפריה. רב טפסר כספי מתנגד: "אין מדינה מתקדמת שמאפשרת את זה"
ועדת המשנה לבנייה ותקנות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (חמישי), דיון עקרוני בשינוי ההגדרה של מה זה בניין גבוה. על פי התקנות הקיימות, בניין שגובהו בין 13-29 מטר נחשב "גבוה". "רב־קומות" הוא מבנה שגובהו מעל 29 מטר - בערך 9 קומות. המטרה של יוזמת מטה התכנון הלאומי היא שינוי ההגדרות, כך ש"בניין גבוה" יגיע ל־42 מטר, כלומר 12־13 קומות. הרעיון הוא חלק ממגמת "הסרת חסמים כלכליים", לצמצם את חובת התוספות המלוות לבניין המוגדר כ"רב קומות", כמו "מעלית אלונקה", שני חדרי מדרגות ומערכות נוספות, שמסבכות ומייקרות את הבנייה. אם התיקון יתקבל, יהיה יותר כלכלי לבנות יותר גבוה.
ע"פ חוות הדעת של שמאי המקרקעין אריאל בלום, שהוכנה לקראת הדיון, פער עלויות הבנייה שבין שתי קטגוריות המבנים -"בניין גבוה", ו"רב קומות", משמעותי ביותר. באזור חיפה מדובר בפער של כ-90,000 שקל, באזור ירושלים כ-204,000 שקל, בדרום ת"א - כ-300,000 שקל, בגוש דן - כ-135,000 שקל ובב"ש כ-133,000 שקל. במילים אחרות, שינוי הגדרת המבנה מבניין רב קומות לבניין גבוה, יבטל את הצורך במעלית, חדר מדרגות ומערכות נוספות (ספרינקלרים, דלתות אש), ויוזיל משמעותית את הבנייה, בכל הארץ.
"שינוי הגדרת מבנה רב קומות מגובה של 29 מ' (מפלס הקומה עליונה) לגובה של 42 מ' (מפלס קומה עליונה) יביא לצמצום ניכר בשטחי הבנייה העל קרקעיים הנדרשים, הקטנת תכסית המבנה ובעיקר לחיסכון גדול בעלויות הבנייה. מצב שיאפשר מימוש יח"ד רבות יותר באותו תא שטח, בעלות נמוכה יותר והגדלת הכדאיות הכלכלית של פרוייקטים רבים של התחדשות עירונית אשר יביא תמריץ למימושם". כך לפי דו"ח השמאי.
הרב נתן אלנתן, ראש מטה התכנון הלאומי, הדגיש את האינסנטיב הכלכלי העומד מאחורי התיקון המוצע: "המציאות כיום היא שאנחנו לא רואים כמעט בכלל בנייה בגובה 29-42 מטר. זה פשוט לא כלכלי. אם אתן עכשיו למישהו זכויות לבניין בגובה 12 קומות הוא יעדיף לבנות רק 10, כי ככה הוא ירוויח יותר. רק בנייה של מעל 14 קומות הופכת את הבנייה לכלכלית. המשמעות היא שמאד קשה בעיקר להתחדשות עירונית בפריפריה. אנחנו נמצאים לא אחת בפרוייקטים בפריפריה שבהם אנחנו לא מצליחים להגיע לרף כלכליות. ערכי הקרקע נמוכים וגם אם אנחנו מאפשרים מקדם התחדשות של 6 או 7 (הכוונה ליחידות דיור חדשות על כל יחידת דיור ישנה, ג.נ) , אנחנו לא מגיעים לכלכליות. המשמעות היא שהיזם לא ירצה לבנות, וגם אם כן, הבנק לא נותן ליווי כלכלי". לדבריו של אלנתן, המטרה היא להוזיל עלויות ובו זמנית לשמור על תיקני הבטיחות.
עם זאת, רב טפסר אייל כספי, נציב הכבאות הארצי, הביע את התנגדותו למהלך: "על פניו, עוד לפני שקיבלנו את דוחות המומחים, אני מבקש להדגיש שההחלטות פה מסכנות חיי אדם. על סמך עובדות, מחקרים, אסונות שהיו בעולם, אין מדינה מתקדמת, בכל העולם, שמאפשרת לתושביה לחיות בבניינים שיעברו את השינויים האלה בחדרי המדרגות, שהם לב הסוגיה הבטיחותית. בטח לא במדינה כמו ישראל, שרק לפני כמה דקות נודע לנו על רעידת אדמה באזור ים המלח, שמתמודדת עם שריפות, ארועים מתפרצים ואיומי מלחמה. אוי ואבוי אם נמצא את עצמנו עם בניינים בגובה של מעל 29 מטר עם חדר מדרגות אחד, בלי מעלית אלונקה. יש פה ניסיון בוטה לנפץ את NFPA, תקן הכבאות וההצלה העולמי".
