סגור
קריית גת
קריית גת. המכרז הקודם הסתיים באפס הצעות (צילום: Google Maps)

המדינה מצליחה לשווק מגרשים לדירות להשכרה רק במחיר נמוך

קרקעות לבניית 466 דירות להשכרה שווקו בהר הצופים ובקריית גת; האפשרות למכור את הדירות לאחר 15־20 שנה ותשלום נמוך בהרבה ממחיר השומה תרמו להצלחת המכרזים; בטיוטת חוק התקציב ל־2026 צוין כי הזיקה בין דיור להשכרה להקמת שכונות ענק היא גורם מעכב, ויש כוונה לבטלה 

הצלחה בשיווק מגרשים לבניית דירות להשכרה, אחרי תקופה ארוכה של קשיים במכרזים אלה. רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) הודיעה כי במכרז לשיווק קרקע בשטח 4.5 דונם לבניית 170 דירות בהר הצופים בירושלים זכתה חברת א.מ השקעות מבית אפריקה ישראל; ובמכרז בקריית גת לבניית 296 דירות על שטח של 17 דונים זכתה חברת היי גרופ (ליאם נחמיאס).
במכרז לשיווק הקרקע בהר הצופים, שנמצאת במתחם מעונות ברונפמן, שמיועדים להריסה, בפינת הרחובות חיים יסקי ולח"י, תשלם אפריקה ישראל לרמ"י 15.1 מיליון שקל ועוד כ־14 מיליון שקל הוצאות פיתוח. במכרז השתתפו שלושה מציעים בלבד, והמחיר שהתקבל נמוך משמעותית ממחיר השומה של רמ"י, שעמד על 44 מיליון שקל, לפני הוצאות הפיתוח. המכרז של רמ"י נערך בשיתוף החברה הממשלתית דירה להשכיר, ולפי תנאי המכרז, הדירות יושכרו לתקופה ארוכת טווח של 20 שנה. רבע מהדירות מיועדות לזכאי משרד הבינוי והשיכון, ושכר הדירה שלהן יהיה מפוקח. חטיבת הקרקע היא חלק מתוכנית גדולה יותר שמציעה בינוי של 500 דירות.

1 צפייה בגלריה
חי נחמיאס HIGH GROUP
חי נחמיאס HIGH GROUP
חי נחמיאס, בעלי היי גרופ. נראה רווח רק בעוד 15 שנה”
(צילום: תמר מוצפי)

בנוגע למכרז בקריית גת, זו פעם שנייה שרמ"י ודירה להשכיר משווקות את אותה חטיבת קרקע. היי גרופ תשלם 17.5 מיליון שקל ועוד 59.5 מיליון שקל הוצאות פיתוח. מחיר השומה עמד על כ־24 מיליון שקל. במכרז הקודם, שהסתיים עם אפס מציעים ותוצאותיו התפרסמו באוגוסט 2024, היתה השומה גבוהה בהרבה, 64 מיליון שקל.
148 דירות מתוך 296 הדירות במכרז מיועדות להשכרה ארוכת טווח לתקופה שלא תפחת מ־15 שנה ברציפות, והיתר לצמיתות. חטיבת הקרקע היא חלק מתוכנית תמ”ל 1115, ההרחבה הצפונית של קריית גת, שמציעה רובע חדש ובו 6,000 דירות.
חי נחמיאס, בעלי היי גרופ: "המתמטיקה פשוטה. רמ"י הורידה את מחירי הקרקע והפיתוח והתאימה את עצמה לשוק ולהעלאת הריבית. אנחנו מאמינים במוצר של דירה להשכיר, רק שהמדינה צריכה להתאים את עצמה למצב השוק. בסביבת הריבית הקיימת הפרויקט הפסדי. המצב אולי ישתנה קצת כשהריבית תרד. בכל מקרה, אנחנו נראה את הרווח שלנו רק בעוד 15 שנה, כשנוכל למכור את הדירות".
שמאי המקרקעין ארז כהן אמר לכלכליסט כי הוא מניח שהצלחת המכרזים קשורה לצפי ירידת הריבית, ובעיקר להגבלת תקופת השכירות של חלק ניכר מהדירות ל־15 ו־20 שנה. להערכתו, תחשיבי הכדאיות של היזמים העלו שמכירת הדירות בתום תקופת השכירות תפצה על הרווחיות הנמוכה. לדבריו, אם כל הדירות היו להשכרה לצמיתות, לא היה למכרזים שום ביקוש, וגם המחיר הנמוך יותר ממחיר השומה תרם את חלקו: "שווי הקרקע הוא לא אפס, אבל חצי ממה שרמ"י הייתה רוצה לשווק".
ביום שישי האחרון פורסמה טיוטת חוק התקציב 2026, ובו צוין כישלון שיווק הקרקעות להשכרה על ידי רמ"י: "משנת 2023 ועד היום כמחצית ממכרזי המקרקעין שפורסמו על ידי רשות מקרקעי ישראל נכשלו ולא הוגשו להם הצעות. לעמדת גורמי המקצוע, ייתכן שהדבר נובע מהיעדר כדאיות כלכלית במכרזי מקרקעין הכוללים שיעור גבוה של דיור להשכרה. כישלון המכרזים מעכב את השלמת שיווקן של אלפי דירות בשכונות שאושרו על ידי הוותמ"ל, מה שנוגד את מטרתו הראשונה של החוק לקידום בנייה". על רקע זאת צוין שהמדינה מתכוונת לבטל את הזיקה בין דיור להשכרה לקידום תוכניות להקמת שכונות הענק על ידי הוותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור).