אקסטל הגיעה להבנות עם 120 מחוכרי אדמות הכנסייה לפינוי־בינוי
החברה שבבעלות גארי ברנט חושפת בתגובתה לבג"ץ התקדמות בפרויקט הענק בירושלים. קבוצה אחרת של חוכרים, הנאבקת באקסטל, טוענת שקק"ל מבצעת ויתורים מפליגים בנושא החכירה. קק"ל: מדובר בבעלי הון שמנסים לסכל הסדרה. העותרים: מדובר בנסיונות של גורמים אינטרסנטים בקק״ל שמוותרים על קרקעות במיליארדים, לחברות זרות ובעלי הון
חברת אקסטל שבבעלות גארי ברנט, המובילה את הקבוצה שרכשה את קרקעות הפטריארכיה היוונית בירושלים, חושפת בתגובה לבג"ץ, שיותר מ־120 מחוכרי המשנה המתגוררים בדירות על קרקעות אלה כבר חתמו על מכתב כוונות לביצוע התחדשות עירונית - פינוי־בינוי. כנגד הסכמה זו אקסטל הציעה לדיירים, אשר זכות החכירה שלהם מסתיימת בשנים 2050-2052 - עוד כ־25 שנה בלבד, כמה מסלולים, שבמסגרתם הם יוכלו להפוך לבעלי הקרקע שעליה תיבנה דירתם החדשה או לקבל הארכה של זכות החכירה ב־50 שנים נוספות, עד שנת 2100. עוד כתבה אקסטל בתגובתה לבג"ץ, באמצעות עוה"ד צבי אגמון, רנאד עיד ודעואל פלאי, שמאות דיירים נוספים נמצאים כיום במו"מ מולה לקידום מיזמי התחדשות עירונית בקרקע שעליהם נמצאת דירתם.
לפי מסמך שהגיע לידי כלכליסט, במסגרת אותו פינוי־בינוי, אקסטל מציעה למי שמחזיק דירת מגורים עיקרית או בדירת יורשים, לבחור בין שלוש אפשרויות: לקבל הארכה של זכות החכירה עד 2100 בדירה חדשה שתיבנה בתוספת חדר (12.5 מ"ר) - ללא תשלום, לקבל בעלות על הדירה החדשה, ללא תוספת חדר - ללא תשלום או לקבל בעלות על דירה חדשה בתוספת חדר, בתשלום של 2,000 שקל למטר. מסלולים דומים מוצעים בנוגע לדירה מושכרת או כזו שאינה הדירה העיקרית (בתוספת 2,000 שקל למ"ר) ולגבי דירה שנרכשה לאחר ינואר 2019 (בתוספת של 4,000 שקל למ"ר).
570 דונם ב־750 מיליון שקל
מדובר בקרקעות שמשתרעות על השכונות טלביה, רחביה, ניות ועל חלק מעמק המצלבה וגן הפעמון, שנרכשו ב־2023 על ידי קבוצת "קרקעות ירושלים" בעסקת הנדל"ן הגדולה ביותר שנעשתה בירושלים – 570 דונם תמורת 750 מיליון שקל. אלא שסוגיית החכירה בשטח היא מורכבת ורגישה: בתחילת שנות החמישים, קק"ל רכשה זכויות חכירה בקרקעות ל־99 שנה כדי להקים עליהן שכונות ומבני ציבור. לפני תשע שנים, בטרם הוסדרו זכויות החכירה העתידיות של קק"ל, במצב שיוצר אי ודאות לגבי זכויות חוכרי המשנה, הקרקעות עברו לבעלות פרטית, לאחר שנרכשו בידי משפחת בן דוד, וכאמור, נמכרו לאחרונה לקבוצה של ברנט. העובדה שבעוד 25 שנה מסתיימות זכויות החכירה במתחם מטרידה מאוד הן את קק"ל, החוכרת הראשית, הן את הדיירים, חוכרי המשנה, בכ־1,000 יחידות דיור, הן עסקים שהם גם חוכרי משנה, כמו המלונות ענבל, פרימה ודן פנורמה, והן את המדינה, המחזיקה בשטחים אלה מוסדות ציבור שהם נכסי צאן ברזל תרבותיים כמו מוזיאון ישראל, תיאטרון החאן, בית הכנסת הגדול ומרכז בגין.
בעוד שהמדינה לא ממש נכנסה לעומק האירוע, מי שהשכילה להבין את הצורך בהסדרת נושא זכות החכירה היא קק"ל, שמנהלת מול "קרקעות ירושלים" מו"מ להסדר כולל לגבי כל המתחם, שיפתור את בעיית זכויות החכירה במקום.
אלא, שעל רקע חשיפת המגעים האלה, שכללו החלפת תכתובות בין הצדדים, הגישה בחודש שעבר קבוצה של 204 חוכרי משנה, עתירה לבג"ץ נגד קק"ל, רמ"י, קרקעות ירושלים וגורמים נוספים. קבוצת החוכרים ביקשה מבג"ץ באמצעות עוה"ד אילן סופר, אלעד בקר ודניאל צופין להוציא צו ביניים שיעצור את מה שהם כינו "תהליך הוויתור" של קק"ל על זכות שלטענתם יש לה להאריך את זכות החכירה בקרקעות. בעתירה נטען שמדובר בזכות הארכה אוטומטית שמוקנית לקק"ל, שמאפשרת לה להחזיק בקרקעות ללא הגבלת זמן ובמחיר סמלי, וש"קק"ל מתכוונת להגיע להסכם שערורייתי עם קרקעות ירושלים, תוך התעלמות מהאופציות הקבועות בהסכמי החכירה ותוך פגיעה מהותית וקשה בחוכרי המשנה ובגורל הקרקעות". לטענת העותרים, קק"ל סירבה לחשוף את פרטי המו"מ וכן סירבה לשתף נציגים של העותרים במו"מ, "אף שהוא נוגע לבתיהם", והעלו חשש ש"יתבצע מחטף וייחתם הסכם שיפגע אנושות בזכויות חוכרי המשנה".
כמה ימים לאחר הגשת העתירה נחשפה בכלכליסט הצעה משופרת של ברנט, לפיה הוא יעביר לידי קק"ל את המוסדות הלאומיים־תרבותיים שבשטח ותוארך זכות החכירה של הדייירים ב־99 שנה תמורת תשלום של 5.5% ממחיר הקרקע – כך שברנט יוכל לפתח שטחים פנויים רלוונטיים כדי לבנות עליהם אלפי יחידות דיור וכן לקדם עם הדיירים פרויקטי פינוי־בינוי.
כעת, בתגובה שהגישה קק"ל לבג"ץ באמצעות משרד מיתר, היא בעצמה מתארת את המגעים שניהלה מול ברנט ומציינת, שבעוד שבתחילת הדרך בין הצדדים היו "פערים היורדים לשורשו של עניין, שבאותו שלב לא היו ניתנים לגישור", ככל שחלף הזמן, עמדת קרקעות ירושלים "הפכה גמישה יותר, מה שאפשר לבחון אפשרויות נוספות להסדרה אחרת של מערך הזכויות, באופן שיהיה בו כדי להעמיד לעניין פתרון שלם ונכון". עוד ציינה קק"ל שדווקא "בחודשים שלפני הגשת העתירה – ועוד יותר מכך בימים שלפניה – חלה התקדמות נוספת, הגם שנותרו בין הצדדים פערים מהותיים, וגם כעת לא ברור אם המשא ומתן יושלם בהצלחה".
קק"ל טוענת כי למרות שהיא לא חבה בהתחייבויות משפטיות כלפי חוכרי המשנה מעבר לתקופת החכירה, היא הקדישה לנושא "אלפי שעות עבודה וחשיבה לאורך השנים האחרונות", וזאת בניגוד לטענת העותרים שהיא "עוצמת את עיניה". לטענת קק"ל, קיימת אי ודאות לגבי החלת אותו מנגנון שמאפשר לקק"ל כביכול לקבל תקופת חכירה נוספת בקרקע, וגם בהנחה שניתן להפעילו כעת כפי שדורשים העותרים, הדבר "לא יפתור לחלוטין את אי הוודאות הטמונה בהסדר זה מעצם טיבו, ובמצבים מסויימים היא עלולה דווקא להגביר אותו". מסיבה זו היא מנסה לקדם פיתרון מוחלט שיסדיר את הזכויות בקרקעות.
קק"ל עולה להתקפה
לטענת קק"ל, קבוצת העותרים מובלת על ידי גורמים ממוסדים ובעלי הון (היא מרמזת לגבי מלונות שבמתחם), שהאינטרסים שלהם אינם עולים בקנה אחד עם אלה של הדיירים חוכרי הדירות, ומסיבה זו הם מעוניינים, לטענתה, "לסכל כל אפשרות להסדרה נכונה יותר של מערך הזכויות, לטובת חוכרי המשנה בדירות המגורים". קק"ל כותבת, שהציגה בפני חוכרי המשנה של הדירות "בשקיפות מירבית" את סטטוס המגעים מול ברנט ואת היתרונות של הפתרונות שהיא מנסה לקדם על פני חלופת הארכת החכירה, והבהירה שתביא כל הסדרה שתושג בפני ציבור חוכרי המשנה, לפני חתימה.
גם אקסטל בתגובתה כותבת שבטרם חתימה סופית על הסדר עם קק"ל, הוא יובא לידיעת הציבור, והיא סבורה שבשיתוף פעולה ניתן יהיה להגיע לפיתרון מוסכם "במהירות, ביעילות, באופן שיבטיח כראוי, בין היתר, את האינטרסים של חוכרי המשנה". זאת, לדבריה, הדרך הנכונה, ולא הליכים משפטיים מיותרים וארוכים. עוד טוענת אקסטל, שהעותרים מנסים לקבל "זכויות בקרקעות שאין בידם כיום, זכויות החורגות מהזכויות הקיימות בידיהם מכוח חוזי חכירת המשנה מול קק"ל", ושהנדרש בעתירה אינו הולם את "מלוא האינטרסים הקיימים למחזיקים בקרקעות".
מהמטה להצלת חוכרי הדירות, הגוף שבמסגרתו התאגדו חוכרי המשנה שהגישו את העתירה לבג"ץ, נמסר בתגובה: ״עמדתה הנחרצת של קק״ל לבג״ץ, מצדדת למעשה בכל טענות החוכרים ובהם יכולתה של קק״ל להאריך את החכירה לצמיתות, במחיר נמוך (שאינו נקבע על ידי שמאי) ולהודיע על כך כבר מחר בבוקר. נשאר רק לתמוה על הנסיונות של גורמים אינטרסנטים בקק״ל אשר מוכנים לוותר על קרקעות בשווי של מליארדים, השייכים לכלל תושבי מדינת ישראל, לטובת חברות זרות ובעלי הון. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט הגבוה לצדק ישים סוף להתנהלות המוזרה הזאת, בלשון המעטה, ויביא מזור לאלפי התושבים, המלונות ומוסדות הציבור בירושלים״.
