תנופה לאחור: חצי מהתלמידים בישראל - ברמה נמוכה באנגלית
מבחני תנופה (המיצ"ב החדש) חושפים כי בחינוך הערבי 55% הגיעו לרמה הנמוכה ביותר באנגלית, לעומת 35% בחינוך העברי; במגזר הבדואי בדרום - 86%. הנתונים מגיעים לראשונה מאז 2018/9, ולאחר שני משברים גדולים - הקורונה והמלחמה - שהשפעתם על ההישגים אינה ניתנת להערכה
תוצאות מבחני תנופה (מבחני המיצ"ב החדשים) שהתפרסמו היום (ה') מגלות שמצב ידיעת האנגלית בישראל עלוב. באופן רשמי, 40% מהתלמידים ברמה נמוכה. אלא שהמצב בפועל גרוע בהרבה, שכן שיעור ההשתתפות בבחינות היה נמוך מ-90% והתוצאות של שתי אוכלוסיות חלשות במיוחד - החרדים וערביי מזרח ירושלים שנבחנו לראשונה - לא שולבו בממוצע הארצי. כלומר, כחצי מתלמידי ישראל ברמה נמוכה באנגלית. עוד יש לציין שהציונים כוללים את המיומנות הפשוטה יותר של הבנת הנקרא ואינם כוללים כתיבה.
מבחני תנופה הארציים באנגלית ושפת אם של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) נערכו בתשפ"ה (2024/5) לראשונה מאז תשע"ט (2018/9). כיוון שהמשרד שינה את שיטת המבחן, לא ניתן להשוות למבחנים קודמים ולאמוד את נזקי המלחמה והקורונה.
פערים גדולים נרשמו בין יהודים לערבים, ובקרב דוברי העברית עצמם. כך למשל, ההישגים בחינוך הממלכתי (314 נקודות) גבוהים ב-30 נקודות מאשר בחינוך הממלכתי דתי (284) וב-44 נקודות מאשר בחינוך החרדי (270 נקודות). זאת בסולם שבין 250 ל-350.
הציון הממוצע של תלמידים יהודים מרקע חברת כלכלי גבוה היה 319 נקודות, ומרקע נמוך 291 נקודות - פער של 28 נקודות. 47% מהתלמידים מרקע נמוך היו ברמת ביצוע נמוכה, ורק 17% ברמה גבוהה (כלומר עומדים בדרישות תוכנית הלימודים).
כמו כן, בעוד בחינוך העברי 35% הגיעו לרמה הנמוכה ביותר, בערבי הגיעו לכך 55%. רק 9% מהתלמידים בחינוך הערבי השיגו רמה גבוהה - לעומת 27% במגזר היהודי. במגזר הבדואי בדרום - 86% ברמה הנמוכה ביותר. כיוון שאנגלית היא דרישה בסיסית להשכלה גבוהה ולהשתלבות בעבודה מכניסה, לתוצאות האלו השלכות קשות על אפשרויות שילוב החברה הערבית בתעסוקה וגם על המלחמה בפשע המאורגן.
במבחנים באנגלית השתתפו לראשונה תלמידים חרדים. רק 7% היו ברמה גבוהה, לעומת 31% בממלכתי ו-16% בממלכתי דתי. 67% היו ברמה נמוכה, לעומת 30% בממלכתי. על התוצאות החרדיות אפשר להסתכל משני כיוונים: מצד אחד, עצם ההשתתפות היא הישג, אולם מאידך הציונים מגלים רמת לימוד והוראה נמוכה מאוד.
תוצאות קשות נרשמו גם במבחן בהבנת הנקרא בשפת אם. 35% מהתלמידים נמצאים ברמה נמוכה בשפת אם (עברית או ערבית), מהם 26% ברמה נמוכה מאוד. בקרב דוברי העברית, לא נמצא פער גדול בין הזרמים השונים: ציון ממוצע של 310 בממלכתי, 303 בממלכתי דתי ו-305 בחרדי. הציון הממוצע של החינוך העברי עומד על 308 נקודות, בעוד שהציון של המגזר הערבי נמוך בהרבה – 285.
הרקע החברתי-כלכלי משפיע דרמטית על הפערים. בעוד שהציון של דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי גבוה עומד על 319 נקודות, הציון של דוברי עברית מרקע חברתי כלכלי נמוך עומד על 286 בלבד. כמו כן, בעוד ש-54% מהתלמידים מרקע גבוה הפגינו רמת ביצוע גבוה, במעמד הנמוך עשו זאת רק 25%.
