מרכז הנדל"ן
אקסטל: מעל 120 דיירים במתחם קרקעות הכנסייה כבר הצטרפו למהלך ההתחדשות העירונית
מרכז הנדל"ן: כך עולה מתגובת אקסטל לבית המשפט, זאת במסגרת העתירה שהגישו כ-200 חוכרי דירות במתחם שבו צפויות להסתיים החכירות בשנים 2050–2052. לפי הצעת החברה, חוכר שדירתו משמשת למגוריו העיקריים יקבל במסגרת פרויקט פינוי-בינוי דירה חדשה בבעלות מלאה ובאותו שטח, ללא כל תוספת תשלום
חברת אקסטל, שבבעלות היזם גארי ברנט, הגישה ביום חמישי האחרון את תגובתה לעתירה שהוגשה לבג״ץ על ידי קבוצת חוכרי משנה במתחם הידוע כ"קרקעות הכנסייה" במרכז ירושלים. במסגרת תגובתה חשפה החברה כי למעלה מ-120 מתוך כאלף בעלי הדירות החוכרים את הקרקע חתמו על מכתבי כוונות לקידום פרויקט התחדשות עירונית. עוד טענה החברה כי העתירה חסרת בסיס, מטעה ואינה משקפת את המצב המשפטי ואת טובת רוב הדיירים.
ההצעה של אקסטל לדיירי המתחם מחולקת לפי שלושה סוגי חוכרים: מי שהדירה היא דירת מגוריהם העיקרית או שהתקבלה בירושה; מי שהדירה אינה משמשת להם למגורים או שמושכרת; ומי שרכשו זכויות חכירה אחרי ה-1 בינואר 2019 – מועד שבו כבר היה ידוע כי מצבן המשפטי של הקרקעות בעייתי והשפיע באופן מהותי על ערכן. הקבוצה הראשונה, דיירי המגורים הקבועים, נהנית מתנאים מיטיבים: במסגרת פרויקט התחדשות יוכלו לקבל דירה חדשה בבעלות מלאה בשטח זהה ללא תוספת תשלום, או לחלופין דירה חדשה גדולה יותר ב-12.5 מ"ר, תמורת 2,000 שקל למ"ר.
הסאגה נמשכת קרוב לעשור, מאז מכירתן ב-2016 של קרקעות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית – כ-571 דונמים בשכונות טלביה, ניות ואחרות – ל"קבוצת ניות קוממיות" בראשות משפחת בן דוד. הקרקעות כוללות כ-1,000 יחידות דיור לצד מוסדות ציבור, תרבות ומלונות. במקור, הוחכרו הקרקעות לקק"ל כבר ב-1951 לתקופה של 49 שנה עם אופציה להארכה נוספת. לאחר תום התקופה הראשונה הוארכה החכירה עד לשנים 2050–2052, אך מכירת הקרקע לידי משקיעים פרטיים הדהימה את הדיירים, שהבינו כי ייתכן שבשנת 2049 ייאלצו לאבד כליל את זכויותיהם.
בינואר 2023 נחתמה עסקה נוספת: ניות קוממיות מכרה את זכויותיה לאקסטל תמורת 750 מיליון שקל – עסקת הנדל"ן היקרה ביותר בירושלים עד כה. ברנט הצהיר במאי 2024 כי יאפשר לדיירים לרכוש בעלות מלאה על הקרקע במחיר של 5,000 שקל למ"ר בנוי – לעומת 45 אלף שקל למ"ר שהיה מקובל אז – אולם חלק ניכר מהתושבים דחה את ההצעה.
כ-200 חוכרים הגישו לפני כחודש עתירה לבג"ץ, המשתרעת על פני כ-700 עמודים, נגד קק"ל, רמ"י, ניות קוממיות, אקסטל, הכנסייה היוונית ועיריית ירושלים. בעתירה דרשו כי הרשויות ידאגו להמשך זכויותיהם בקרקעות, לאחר מה שכינו "גרירת רגליים של שנים". אקסטל, שיוצגה על ידי משרד "אגמון עם טולצ'ינסקי", ביקשה לדחות את העתירה על הסף. לטענתה, החוזים שנחתמו כבר בראשית שנות ה-50 ברורים: זכויות החכירה הן לתקופה קצובה בלבד, ובסיומה "הקרקע וכל מה שנבנה עליה יחזרו לבעלים, מבלי שתהיה כל חובת פיצוי לחוכר". עוד נטען כי גם האופציה להארכה אינה קובעת מחיר או משך ברור, ולכן מימושה עלול לחייב מיליארדים מכספי ציבור ודיירים – סכום מיותר כאשר מוצע פתרון אחר.
החברה טוענת כי העתירה אינה מגנה על זכויות קיימות, אלא מבקשת ליצור חדשות שמעולם לא הוענקו לדיירים. לטענתה, היא פוגעת במאמצים להגיע להסכם כולל מול קק"ל, אך עם זאת הודתה כי "יש צורך שהולך ומתגבר להביא לפתרון סוגיית הקרקעות". אקסטל הוסיפה כי היא פועלת להגיע להסדר מאוזן עם כל הגורמים, תוך התחשבות בזכויות הדיירים, והדגישה כי "בשיתוף פעולה מתבקש בין הצדדים המעורבים ניתן להביא לפתרון במהירות וביעילות. זה בוודאי יסייע יותר מקידום הליכים משפטיים מיותרים - בחקיקה או בבתי המשפט - שיובילו לדחייה ארוכת שנים בהסדרת העניין, אם בכלל".
עוד מסרה החברה כי כל הסדר שיושג יובא לאישור הציבור טרם חתימתו, וכי כבר כיום יש בידה "הצעה אטרקטיבית והוגנת לדיירים לקידום מיזמי התחדשות עירונית". לדבריה, למעלה מ-120 תושבים כבר חתמו על מסמכי כוונות, ומאות נוספים במו״מ מתקדם. אקסטל ציינה כי מאחורי מטה החוכרים עומדים גם גופים עסקיים, בהם מלונות יוקרה, המקדמים אינטרסים פרטיים תחת מעטה של מאבק ציבורי. לדבריה, ההסדר המוצע מול הדיירים וגם האפשרות להסכם כולל עם קק"ל מהווים הזדמנות לפתרון צודק לסוגיה, תוך חיסכון ניכר בכספי ציבור.
