המשרד להגנת הסביבה נגד שדות סולאריים בפריפריה: יגרמו לפגיעה בטבע
ועדת הפנים דנה בהצעת חוק להקמת שדות סולאריים על קרקעות ציבוריות בפריפריה, במטרה להגדיל את הכנסותיהן. ראש מועצת מיתר: "יש אצלי תושבים חזקים אבל המועצה חלשה, כי אין לי הכנסות". מנגד, טענה נציגת המשרד להגנת הסביבה כי המהלך יפגע בשטחים הפתוחים וכי ניתן להשתמש בשטחים המבונים של הרשויות, כמו גגות וחניונים
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת דנה היום (ד') בהצעת חוק של חברי הכנסת משה סעדה וששי גואטה (הליכוד) להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת באזורי עדיפות לאומית, לקראת העלאתה לקריאה ראשונה. ההצעה מבקשת לאפשר לרשויות מקומיות בפריפריה להקים שדות סולאריים על קרקעות ציבוריות בתחומן, כדי להגדיל את הכנסותיהן.
לפי דברי ההסבר להצעה, "רשויות מקומיות באזורי עדיפות לאומית מרוחקות ממרכז הארץ ופוטנציאל ההכנסה שלהן מארנונה לשטחי מסחר ותעשייה מוגבל ביותר. התנאים האובייקטיביים של הרשות לא מאפשרים לה להגדיל את הכנסתה העצמית וגוזרים עליה מחסור. למרות שהרשויות משופעות בשטח הן אינן מסוגלות לממש אותו באופן מניב. ייצור החשמל יאפשר לרשויות לממש שטחים בתחומן שלא ניתן לנצל אותם לייעודים אחרים ולהפכם למקור הכנסה עבור הרשות המקומית".
החברה להגנת הטבע הגישה חוות דעת נגד המהלך, עקב חשש לפגיעה בשטחים הפתוחים: "הצעת החוק מעודדת ייצור חשמל בפריפריה הרחוקה, בעוד הצריכה מתרכזת במרכז הארץ. משמעות הדבר היא הקמת תשתיות הולכה וקווי מתח מאזור הייצור אל אזורי צריכת החשמל. תשתיות אלו מהוות פגיעה סביבתית ונופית, ויש להן עלויות נוספות. נוסף על כך, קווים אלה מטילים מגבלות תכנוניות כבדות על שטחים המיועדים לפיתוח לאורך קילומטרים רבים". בחברה להגנת הטבע מבקשים להתמקד בהסרת חסמים לייצור חשמל במרחב המבונה ובהקמת מתקנים על גגות.
במרכז השלטון האזורי, הגוף המייצג את המועצות האזוריות, הביעו חשש מפגיעה בשטחי חקלאות: "הקצאה ישירה של מקרקעי ישראל בהיקפים משמעותיים, בפטור ממכרז ולצורך פעילות כלכלית מניבת הכנסה, חורגת מעקרונות היסוד החלים על ניהול משאבי ציבור מוגבלים, ועלולה לפגוע בשוויון, בתחרות ההוגנת ובחופש העיסוק. זאת במיוחד מקום שבו מדובר במשאב קרקע המצוי במחסור, וכאשר בפועל עתודות הקרקע הזמינות לפיתוח מצויות בשולי הערים ובמרחב הכפרי, ובראשם הקרקע החקלאית, המהווה עתודת קרקע לאומית מוגבלת ובעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה".
עמדת המשרד להגנת הסביבה הייתה דומה לזו של החברה להגנת הטבע. פנינה קפלן, הממונה על תכנון סביבתי במשרד, אמרה בדיון: "אנחנו רואים חשיבות רבה בחיזוק הרשויות המקומיות וייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. באותה מידה יש לנו אחריות לשמירת השטחים הפתוחים במדינה והטבע, אזורי פנאי ונופש. השטחים האלה לא פחות חשובים מהיערכות למשבר האקלים. השטחים הפתוחים הם גם עתודות הקרקע שלנו. אפשר לחזק את הרשויות המקומיות וגם לייצר אנרגיה מתחדשת באמצעות שימוש בשטחים המבונים של הרשויות - על הגגות, על החזיתות, על החניונים".
לעומת זאת, שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, הביע את תמיכתו בחוק: "מדובר באירוע היסטורי. לאורך השנים חלוקת המשאבים לא הייתה שוויונית. זה נכון שאין שוויון, אבל צריכה להיות הוגנות. מעבר לכביש 60, מרחק של פחות מק"מ, יש את קיבוץ כרמים, שלו יש שדה וולטאי ענק. אצלי, אני לא יכול לעשות. מיציתי את כל הגגות וכל פינה קיימת. כראש מועצה אני אמור לספק שירות לתושבים שלי. צריך לאפשר לי לעשות את זה כמו שצריך". פרץ יצא נגד הדרתן של רשויות במצב סוציו-אקונומי גבוה מהקצאת הקרקע: "מדברים על זה שהמדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס לא יכול להיות מדד. אני מדד סוציו-אקונומי 9, תושבים חזקים אבל מועצה חלשה, כי אין לי הכנסות משום דבר אחר. צריך לאפשר את יישום החוק בצורה הוגנת".
