היורשים חיכו לכסף ממכירת הדירה וגילו שהוא נעלם
ארבעה יורשים תובעים קרוב ל- 4 מיליון שקל מכונס הנכסים שמכר להם את הדירה, משתי עיריות, מהבנק ומהמדינה; לטענתם, הכסף ממכירת הדירה שהיה אמור לשלם את חובם ואת מס השבח עבר לכיסוי חובות של זרים; הכונס שהינו הנאשם הראשי "ניתק מגע"
משפחה שדירתה בתל אביב נמכרה בהליך הוצאה לפועל, טוענת כי נותרה בלי הדירה, ובלי הכסף שאמור היה לכסות את החובות ולהגיע גם בחלקו – היתרה, לידיהם. המשפחה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בגובה 3.94 מיליון שקל, נגד כונס הנכסים של הדירה, עו"ד אבי נימצוביץ, ונגד עיריית תל אביב, עיריית חדרה, הבנק הבינלאומי, רשות האכיפה והגבייה ורשות המסים.
הדירה שממוקמת בדרום ת"א יצאה למכירה בשנת 2021 במסגרת הוצאה לפועל, לאחר שבעלת הדירה נפטרה, ועל הדירה נותרו חובות לעירייה. לבקשת עיריית ת"א שפעלה לגביית החוב, מונה לדירה כונס נכסים - עו"ד נימצוביץ, שתפקידו היה לפרוע את החוב בתיק הוצל"פ, לשלם את המסים החלים על העסקה ובראשם מס השבח, ולהעביר את היתרה לבני המשפחה. הדירה נמכרה זמן קצר לאחר שיצאה למכירה בתמורה לכ-3 מיליון שקל, בעוד החוב על הדירה עומד על כ-1.2 מיליון שקל, כך שבני המשפחה - היורשים היו אמורים לקבל 1.8 מיליון שקל, אך בהמשך גילו לטענתם, כי כספי המכירה נעלמו ללא תשלום החובות והמסים, ומבלי שיקבלו לידם שקל.
בתביעה נטען, כי "החוב שבשמו נמכר הנכס לא נפרע", ועיריית תל אביב עצמה הצהירה בדיון באוגוסט 2025, כי לא קיבלו כסף מכונס הנכסים. אך אם לא די בכך, גם הרישום של הרוכשת לא הושלם, והיא עצמה נאלצה לפנות לבית המשפט כדי להשלים את רישום זכויותיה.
לטענת התובעים, מסלול הכסף נחשף מתוך רישומי ההוצאה לפועל עצמה, מתוך התמורה, כ-2.5 מיליון שקל הופקדו כערבונות בתיקים של חייבים אחרים, שאין להם קשר אל המשפחה, כ-900 אלף שקל הועברו לעיריית חדרה בתיק הוצ"פ שבו זכתה, 1.59 מיליון שקל עברו לתיקי הוצל"פ של עיריית תל אביב, 275 אלף שקל נמשכו בשיק בנקאי לטובת עיריית תל אביב, וכ-210 אלף שקל הועברו לרשות המסים. בתביעה תיארו את השימוש בכספי הדירה כ"סתימת בורות בתיקים של משפחות ואנשים אחרים".
לפי התביעה, מאפריל 2025 חדל הכונס להגיב להחלטות, והוא שוחרר מתפקידו באוגוסט. בדצמבר הובא לדיון בצו הבאה בליווי משטרה, ולטענת התובעים לא סיפק "כל הסבר של ממש להיעלמות הכספים". הוא ביקש התנצלות בשל צמצום משרדו, אך לא השיב היכן הכסף. בדצמבר 2025 חייב אותו רשם ביהמ"ש להשיב את מלוא התמורה, וציין חשש להברחת נכסים, אך התובעים טוענים כי עד היום לא הושב אפילו חלק מהסכום. בנוגע לעו"ד נימצוביץ, בדיקה העלתה כי הוא כבר לא עובד במשרדו, ונמצא בהליכי חדלות פירעון. ניסיונות להשיג אותו לא צלחו, ועו"ד שייצג אותו בעבר מסר כי הוא "ניתק מגע".
התובעים טוענים, כי הפרשה אינה מעשה של אדם אחד. לדבריהם, העיריות שמינו את הכונס ונהנו מהכספים לא בדקו מה קורה בכסף של התיק שלהן, הבנק אפשר להוציא המחאות בסכומי עתק מחשבון נאמנות "בלא כל בקרה", והמדינה לא אכפה את נהליה במשך שנים. "הדין אינו מאפשר למי שקיבל לידיו כספי נאמנות שאינם שלו להותירם בקופתו", נכתב. הם מבקשים להשיב את הדברים "למקומם הבסיסי והמתבקש ביותר: מי שנכסו נמכר זכאי לכספו". עורכי הדין אביחי יהוסף, יונתן יהוסף ומאור אביבי שייצגו את המשפחה, אמרו כי זהו מצב בלתי נתפס, שבו אזרחים מוצאים עצמם חסרי אונים מול מערכת שאמורה להגן עליהם. "משרדנו נחוש למצות את הדין עם כל גורם שיימצא אחראי, בכיר וחזק ככל שיהיה. לא נאפשר מצב שבו אזרח מאבד את ביתו, כספו וזכויותיו, בעוד הגופים שהופקדו על הגנתו מתנערים מאחריות. איש אינו מעל החוק".
