קצב הנופלים לא הותיר מקום בבית העלמין הצבאי – אושרה הרחבה בהר הרצל
הוועדה המחוזית דנה בערר חריג שהוגש על החלטת הוועדה המקומית לאשר את הרחבת בית העלמין הצבאי בהר הרצל על חשבון שטח ציבורי ובשימוש חורג; בהחלטה כתבה הוועדה "גם עורכי תמ"א 19 (תוכנית מתאר ארצית לבתי עלמין) לא חזו את אירועי 7.10 ולא העלו על דעתם מציאות בה התמלא הר הרצל במהירות בלתי צפויה"
מכסת הקברים הפנויים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הסתיימה במהירות מאז ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, כך עולה מנתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, על ידי יחידת מתוו"ה במשרד הביטחון, האחראית בין היתר על שטחי הקבורה בבתי העלמין הצבאיים.
הערר שנדון בוועדה, נוגע להחלטה חריגה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים מספטמבר 2025 לאשר שימוש חורג למשך 5 שנים לטובת הקמת חלקות קבר חדשות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל על שטח של 7.7 דונם שיוכל לכלול 500-600 קברים. הסיבה להחלטה, היא שקצב הנופלים הגבוה מאז ה-7.10 גמר את מספר הקברים בהר הרצל בקצב שאיש לא יכול לחזות. בעקבות כך, ביקש משרד הביטחון באמצעות יחידת מתוו"ה להכשיר שטחים חדשים שיוכלו לשמש בעתיד כחלקות קבורה בחלקה הצבאית, על שטח שהוגדר כשטח ציבורי פתוח הנמצא בבעלות ההסתדרות הציונית אשר אישרה את התוכנית.
עמותת "ירושלים שקופה" התנגדה לאישור התוכנית על ידי הוועדה המקומית והגישה את הערר שממנו עלו מספר טענות. העמותה טענה, כי ההחלטה הובאה לדיון מחוץ לסדר היום ולא פורטו הנימוקים לאשר אותה בדחיפות, ולא להביאה לאישור ועדת המשנה כמקובל. עוד נטען בערר, כי מדובר במחטף שמבוסס על הרגישות של הציבור לנושא זה בעת מלחמה. כן טענו המתנגדים לתוכנית, כי אישור התוכנית במסגרת שימוש חורג, אינו הגיוני שכן מדובר באישור שנועד לשימושים זמניים וברי שינוי. "ההחלטה אינה עומדת בעקרון ההפיכות המתחייב בשימוש חורג ובעת אישור תוכנית לא ניתן יהיה לשנות את העובדות שנקבעו בשטח במסגרת השימוש החורג. הזזת קבר אינה אפשרית אלא רק במקרים חריגים", לשון ההתנגדות.
לפי הנתונים שהוצגו בוועדה על ידי מתוו"ה, מאז ה-7 באוקטובר הובאו לקבורה על ידי משרד הביטחון 1,227 חללים מהם 240 נקברו בהר הרצל. כיום קבורים בהר הרצל 3,815 חללים והם נדרשים להחזיק ביתרה 5%-10% של קברים פנויים כנגזרת מסך הקברים הקיימים, כלומר עד כ-400 קברים פנויים בעוד שכעת נותרו בהר הרצל רק 100 מקומות קבורה. כעת מבקש משרד הביטחון להחזיק ב-400-600 מקומות פנויים. "אנחנו מבקשים בתוכנית להקים כ-600 יתרת מקומות קבורה....ניצלנו את כל מקומות הקבורה שהיו לנו בהר הרצל. כל מקום שאפשר היה לקבור ניצלנו בצורה מכובדת", דברי נציג מתוו"ה. עוד הוא הוסיף, "המקום היחידי שאני קובר בירושלים זה הר הרצל ואני חייב להיות ערוך לצערי לכל תרחיש". הנציג הסביר בוועדה, כי יש צורך להכין את הקרקע והיה צריך להתחיל בהכשרת השטח כבר מזמן, "אנחנו מעל שנתיים מתעסקים בנושא ההרחבה. מהרגע שקיבלנו את האישור של ההסתדרות לפתח את השטח".
בוועדה הוצג הקושי בחיזוי מקומות קבורה נדרשים, כאשר על פי החוק, כל משפחה שכולה יכולה לבקש לקבור את בנה בכל בית עלמין צבאי, ומאחר שהר הרצל הוא סמל, מספר הנקברים בו גדול, "יש המון שרוצים להיקבר בירושלים, בהר הרצל ואנחנו נענים לבקשות שלהם".
בסיכום, הוועדה בראשות עו"ד עמית אופק דחתה את הערר וכתבה, "על מנת שלא לגרום צער, לא נפרט כאן את ההסברים ונסתפק בקביעה כי ההסברים (של אנשי משהב"ט) שכנעו אותנו לחלוטין בצורך הדחוף לייצר אפשרות להרחבת בית העלמין". עוד נכתב כי קיים זמן עד להכשרת השטח, כך שהקרקע תהפוך לבית עלמין רק לאחר אישור התוכנית שנקלטה כבר, ובשלב זה מדובר רק באישור זמני לבצע את עבודות התשתית בשטח.
לגבי השימוש באישור שימוש חורג לקידום התוכנית כתבה הוועדה, "אנו ערים לכך שמדובר בפרשנות חריגה. באופן רגיל אין מקום לאפשר שימוש בכלי של היתר לשימוש חורג עבור יצירת התשתית, גם לא הזמנית לבית עלמין. עם זאת, גם עורכי תמ"א 19 (תוכנית מתאר ארצית לבתי עלמין) לא חזו את אירועי 7.10 ולא העלו על דעתם מציאות בה התמלא הר הרצל במהירות בלתי צפויה שדרשה מתן מענה החורג מהוראות התמ"א".
את הוועדה המקומית ירושלים ייצגו עוה"ד רועי בראונר ומעיין סוויסה ממשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות'. את משרד הביטחון ייצגה אילנה זלינגר.
