סגור
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין על רקע בנייה
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין. "החוק מדבר רק על שומות נמוכות שיוכלו לשחרר חלק מהעומס" (צילומים: ניר שהרבני יח"צ)

הסרת חסמים או עומס מיותר? הערר על השומות צפוי לחזור לרשות המקומית

חקיקה חדשה מבקשת לאפשר לרשויות המקומיות להכריע בערעורים על גובה היטל ההשבחה, עד לסכום של 70 אלף שקל. המתנגדים: "זה יחזיר את הקומבינות"

מליאת הכנסת אישרה אתמול בערב (ד') בקריאה טרומית את התיקון לחוק שומה מתוקנת מוסכמת, שנועד לייצר מסלול ערר נוסף להיטלי השבחה שיעבור דרך הרשויות המקומיות, בנוסף לשני המסלולים הקיימים. את הצעת החוק מקדמים הח"כים מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו מש"ס והיא זוכה לתמיכה של לשכת השמאים. ההצעה נועדה לספק מענה לערעור על היטלי השבחה של עד 70 אלף שקל.
ההליך יעבוד כך שהמערער יידרש להגיש שומה שהוכנה על ידי שמאי מטעמו ותובא בפני שמאי הוועדה המקומית, וזה יידרש להעביר את חוות דעתו והמלצתו לוועדה שתוקם ברשות המקומית בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההשגה. בוועדה יישבו יו"ר הוועדה המקומית לצד היועץ המשפטי של הוועדה, וגזבר הוועדה. לוועדה יהיו 21 יום להכריע בתיק, ואם לא תעשה כן המלצת השמאי הראשונית מטעם הוועדה תיחשב כהחלטה מכרעת, וזו תועבר לעיון השמאי הממשלתי שרשאי לא לאשר אותה. בכל מקרה, מערער שבקשתו נדחתה יהיה רשאי בהמשך גם לפנות לשמאי מכריע, כפי שהחוק מאפשר לו היום.
כיום, אדם שנדרש לשלם היטל השבחה מהרשות המקומית ורוצה לערער עליו יכול לעשות זאת מול ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה (ועדה מחוזית), או לפנות לשמאי מכריע. אלא שהליכים אלה מורכבים ולא מספקים מענה מתאים לשומות נמוכות של כמה עשרות אלפי שקלים. בהצעת התיקון לחוק שאושרה, נכתב: "הליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה תוך כדי נטילת סיכון... אם גובה החיוב בהיטל נמוך יחסית, לרוב לא משתלם לחייב לנקוט הליכים אלו גם אם לדעתו נפלה טעות בשומה".
היתרון שבתיקון לחוק הוא בעיקר במתן אלטרנטיבה להגשת ערר בעלות סבירה שתקל על החייבים בשומות קטנות. למשל פנייה לוועדת הערר מצריכה שכירת שמאי ועו"ד, פנייה לשמאי מכריע מחייבת תשלום לשמאי מטעם המערער ונשיאה בחלק משכר הטרחה של השמאי המכריע. בתיקון לחוק יהיה צורך לשכור רק את שירותי השמאי.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין" נחמה בוגין אמרה כי "ערר כזה הוא כמעט תמיד לא משתלם, ואתה לא יודע מה התוצאה, עובדה שבפרקטיקה הרבה מאוד אנשים שמקבלים שומות כאלה ופונים לשמאים נאמר להם שלא משתלם להם להגיש ערר כי ההפחתה מסכום ההיטל, גם אם תצלח, לא שווה את המחיר שישלמו ואת הסיכון. בשומות נמוכות זה באמת האדם הפשוט שאין לו עם מי לדבר, לכן גם החוק מדבר רק על שומות נמוכות שיוכלו לשחרר חלק מהעומס על השמאים המכריעים שלא מתפנים כיום לטפל בתיקים הגדולים, כך שיש כאן גם הסרת חסמים".
עד 2009 השגות על היטלי השבחה הוגשו לוועדות המקומיות, אך בעקבות תיקון 84 לחוק ההכרעה בנוגע להיטלי ההשבחה יצאה מידיהם לערכאות גבוהות יותר ברמה המחוזית ובעיקר לטובת מוסד השמאי המכריע. הנימוק היה, בין היתר, אי עמידה בלוחות זמנים וחשש שיופעלו על הרשויות לחצים שעשויים להטות את ההחלטה.
כעת, יש הסבורים כי החזרת הוועדות המקומיות להליך לא בהכרח תיטיב עם הנישומים. לדברי השמאי אסף גסטפרוינד, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר מחוז חיפה והצפון בלשכת שמאי המקרקעין, התיקון המוצע רק מסבך את המנגנון הקיים: "לא יהיה שום שינוי בין עמדת הוועדה הראשונה לשנייה. אבל אחרי שהוועדה תקבל כמה עררים היא תוצף בהם והעומס יוטל על השמאי של הוועדה המקומית שתידרש להתכנס ולדון בהם. לרוב המקרים יגיעו בסוף גם לשמאי מכריע והיקף התיקים שהוא יעסוק בהם יעלה. בעבר זה כבר תקע את הוועדות המקומיות והותיר פתח לקומבינות".
למרות העומס הצפוי על הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי דווקא תומך במהלך: "יש מקום לאפשר הגעה להסכמות ללא מעורבות שמאי מכריע, בוודאי בחיובים קטנים יחסית. האפשרות הזאת יכולה לייעל ולזרז ישוב סכסוכים ולקדם עשייה במקרקעין, שהיום נתקעת עד להכרעת שמאי מכריע".