בלעדיהאיום הכלכלי של פריחת היישובים הקהילתיים
בלעדי
האיום הכלכלי של פריחת היישובים הקהילתיים
משרד הפנים צפוי לאשר את בקשת מועצת מטה יהודה להיפרד מצור הדסה, לאחר שהיישוב גדל לממדי עיר. עתלית צועדת בדרך דומה ותיפרד ממועצת חוף הכרמל. אלא שבהיעדר מקורות הכנסה, עולה סכנה שהיישובים יקרסו כלכלית
היישובים הקהילתיים גדלים, והמודל של שילובם בתוך מועצות אזוריות מאיים לקרוס. לפני כשלושה חודשים המועצה האזורית של חוף הכרמל החלה לבחון היפרדות מעתלית, וכעת נודע כי שרת הפנים איילת שקד בדרך לאשר את היפרדות היישוב צור הדסה מהמועצה האזורית מטה יהודה.
בשני המקרים טוענות המועצות האזוריות כי היישוב גדל לממדים של עיר, וכבר קשה לנהל אותו כמו קיבוץ או מושב. מנגד, תושבי היישובים הקהילתיים חוששים שיציאה לעצמאות, בתנאים של גדילת מספר התושבים וללא מקורות הכנסה נאותים, תוביל את היישוב לקריסה כלכלית.
שרת הפנים שקד קיימה לפני כשבועיים שיחת זום בנושא זה עם כ־300 מתושבי צור הדסה. שקד אמרה להם בשיחה כי היא שוקלת לאשר מהלך של עצמאות לצור הדסה, אך מוטרדת מהנושא התקציבי. זאת מאחר שבצור הדסה מתגוררים היום כ־12.5 אלף תושבים, וההכנסות מארנונת מגורים אינן מספיקות.
צור הדסה הוא כיום היישוב הגדול ביותר במטה יהודה, המועצה האזורית הגדולה ביותר בישראל, שכוללת בין היתר קיבוצים ומושבים, שבהם מתגוררות קהילות קטנות. צור הדסה הוקם בשנות השישים של המאה הקודמת כיישוב שמטרתו לספק שירותים למושבי הסביבה, אך עם השנים הוא גדל, וכיום הוא היישוב הגדול ביותר בישראל שאינו בעל מעמד של מועצה מקומית. תושביו הם כשישית מתושבי מועצת מטה יהודה, הכוללת כ־57 יישובים, הוא מנוהל על ידי 11 חברי ועד, ויש לו ייצוג של שלושה חברי מליאה במועצה האזורית.
ב־2017 הוחלט על הקמת ועדה גאוגרפית מטעם משרד הפנים, וזו הגישה את המלצותיה בשנה האחרונה. המסקנה של הוועדה היתה חד־משמעית, לא ניתן להמשיך ולנהל יישוב בסדר גודל כזה ובעל צפי להתרחבות משמעותית כפי שהוא מתנהל כיום, כלומר עם צוות מתנדבים. הוועדה המליצה על הקמת מועצה מקומית בצור הדסה, אך גם הדגישה כי ליישוב אין מקורות תקציביים, ולכן אין לו יכולת לצאת לעצמאות כלכלית בלי תמיכה חיצונית של המדינה. צפוי לו גירעון של 5.1 מיליון שקל בשנה, ועם ההתרחבות הצפויה הגירעון יגדל ליותר מ־16 מיליון שקל בשנה. עם זאת, למרות מסקנות משרד הפנים, הוא טרם עדכן את היישוב והמועצה בהחלטתו הסופית בנוגע לצור הדסה, והתושבים עדיין ממתינים למוצא פיה של שקד.
”הכנסות זניחות”
ועד היישוב אמנם קיבל את ההחלטה ללכת לעצמאות, אך רבים ביישוב נותרו מסויגים. לדברי יאיר קמייסקי, יו"ר עמותת התושבים של צור הדסה, היעד של תוכנית המתאר ליישוב הוא תוספת של כ־5,700 דירות, וההערכה היא שהיישוב יגיע ל־25 אלף תושבים. קמייסקי מסביר כי היפרדות ויציאה לעצמאות תגזור על צור הדסה מצב של עוני, אף שהתושבים ביישוב מדורגים ברמה סוציו־אקונומית של 7־8.
"ההכנסות שלנו כיום הן זניחות, ולכן ההערכה שלנו היא שהגירעון שלנו כשיתגוררו ביישוב כ־25 אלף תושבים יעמוד על כ־30 מיליון שקל בשנה", אמר קמייסקי. "היום המועצה משקיעה בכל תושב 8,500 שקל, אך המספרים שעליהם הוועדה הגאוגרפית התבססה עמדו על 4,500 שקל, וזה אומר שהשירותים יהיו ברמה של יישוב סוציו־אקונומי בדרגה 3־4, ומצד שני הרמה הסוציו־אקונומית של התושבים היא גבוהה יותר, ולכן תהיה כאן אנומליה. במקום שמשרד הפנים יתמוך ביישובים חלשים, הוא ייאלץ לתמוך ביישובים שבהם הרמה הסוציו־אקונומית גבוהה".
עבודה שהכין ועד התושבים בנושא נתמכה בתוצאות שהניבו מהלכים דומים ביישובים בהיקפים דומים. התוצאות הראו כי שבע מתוך עשרת היישובים שבחנו, כמו תל מונד וקדימה צורן, נקלעו בשנים האחרונות לכשל תקציבי.
על פי נתוני מרכז השלטון האזורי, קיימים כ־16 יישובים קהילתיים שבהם מספר התושבים הוא 5,000-3,000; עשרה יישובים שבהם מספר התושבים הוא 5,000־10,000; ויישוב אחד שבו מעל 10,000 תושבים. היישובים הם בעלי אוכלוסייה הטרוגנית, המורכבות הניהולית בהם גדולה, וקשה לגייס מתנדבים שיפעלו למען היישוב. עוד צוין כי שרת הפנים רשאית להכריז על מועצה מקומית כשהיישוב גדל מעל 10 אלף תושבים, ובנסיבות מיוחדות ניתן להכריז על יישוב כמועצה מקומית גם כשהוא מונה 5,000 תושבים ומעלה. קיימים היום כ־13 יישובים כאלה: צור הדסה, עתלית, קיסריה, כוכב יעקב, גבע בנימין, כפר אדומים, טלמון, שילה, עלי, כפר חב"ד, צור יצחק, שערי תקווה ובת חפר.
3 צפייה בגלריה
שי חג’ג’, יו”ר מרכז השלטון האזורי. “חלק גדול מתקציב המועצה האזורית ‘נשאב’ ליישוב הקהילתי”
(צילום: ישראל יוסף)
השלטון האזורי הפריד בין יישובים שנדרשים לניהול מקומי תחת השלטון האזורי לבין יישובים שצריכים לצאת לעצמאות. כן הוא ציין שהמעבר צריך להיות הדרגתי עם התמקצעות של סגל ייחודי ותוספת של חמש משרות ניהול במימון משרד הפנים, ובהן מנכ"ל, מנהל תפעול, מנהל קהילה, מנהל חינוך וגזבר. לגבי פיתוח היישוב, נטען כי יש צורך בתמיכת מפעל הפיס, במקביל למענקי איזון של משרד הפנים. לגבי היישובים של מעל 10 אלף תושבים שצריכים לצאת לעצמאות נכתב כי יש צורך בתקופת מעבר, ולפי הערכות, יש להקצות להם 2.9־5.3 מיליון שקל בשנה.
”מצוי בבחינה סופית”
שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, אמר ל"כלכליסט" כי "יישוב עם 10 אלף תושבים מנוהל על ידי חמישה מתנדבים, וחלק גדול מהתקציב של המועצה האזורית 'נשאב' אליו. לאחרונה ביקשנו ממשרד הפנים 45 מיליון שקל, ושקד אישרה לנו 25 מיליון שקל עבור ניהול היישובים האלה. כרגע מדובר בסכום חד־פעמי". בנוגע למודל ההיפרדות אמר חג'ג': "יישובים כמו צור הדסה ועתלית כבר גדולים וחייבים לצאת מהמועצה. אם היישוב לא יכול לשרוד כלכלית, המדינה צריכה לדעת איך היא מסבסדת אותו במענקי איזון לפחות לשנים הראשונות".
ממטה יהודה נמסר: "סומכים על שרת הפנים ואנשי משרדה שיקבלו את ההחלטה הנכונה והטובה ביותר הן עבור צור הדסה והן עבור מטה יהודה".
ממשרד הפנים נמסר: “יש מקומות שניהול יישוב גדול הופך למורכב מאוד, ועל כן, במקרים פרטניים, הנושא נבחן על ידי ועדה גאוגרפית שמינה המנכ”ל. בצור הדסה הנושא נבחן, הוגשו המלצות להקים מועצה מקומית עצמאית, והדבר מצוי כעת בבחינה סופית”.
