תביעת ענק נגד רמ"י: שיווקה בזכרון יעקב קרקעות שלא ניתן לפתח
אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות וצ.פ. חברה לבניין תובעות את רמ"י בסכום של 343 מיליון שקל, ודורשות לבטל את ההסכמים עימה; בתביעה נטען כי בעת שיווק הקרקעות, רמ"י הסתירה מהן מחלוקות מול המועצה המקומית שבתחומה שווקו הקרקעות, המונעות את הבניה עליהן
שלוש חברות יזמיות הגישו לאחרונה תביעה רחבת היקף נגד רשות מקרקעי ישראל לביטול הסכמים והשבת הכספים ששילמו עבור רכישת קרקעות לבנייה בזכרון יעקב. השלוש הן אלקטרה השקעות, ביג מרכזי קניות וצ.פ. חברה לבניין. החברות זכו באוקטובר 2022 במכרז של רמ"י להקמת 535 יח"ד ב-3 מכרזים לקרקעות, בשכונה חדשה שמתוכננת לקום בזכרון יעקב. חברת אלקטרה זכתה במכרז להקמת 150 יח"ד בסכום של 105 מיליון שקל והוצאות פיתוח של 6 מיליון שקל. ביג זכתה במכרז להקמת 250 יח"ד בדיור מוגן בתמורה לתשלום של כ-62 מיליון שקל עבור הקרקע, ו-4.8 מיליון שקל עבור עלויות הפיתוח. וצ.פ. שילמה 80 מיליון שקל והוצאות פיתוח בגובה 5.4 מיליון שקל, עבור קרקע להקמת 135 יח"ד.
לטענת 3 החברות, רמ"י הציגה להן מצגי שווא לפיהם מדובר בקרקע זמינה לבניה. בעוד בפועל הן טוענות כי היא הסתירה את חילוקי הדעות הקשים שלה עם מועצת זכרון יעקב, אשר אינם מאפשרים לפתח את הקרקע בשנים הקרובות, ובוודאי לא במועד שבו כתבה רמ"י במכרז – השלמת הבנייה 48 חודשים ממועד הזכיה, מועד שכבר חלף. המחלוקת נובעת בשל סירובה של המועצה המקומית זכרון יעקב לפתח את הקרקע, תנאי מקדים לבניה של החברות. לטענת החברות, חוזי החכירה לקרקעות נחתמו ברקע למצג כוזב של רמ"י, ולכן עליהם להתבטל. עוד הן אומרות, כי במשך 3 השנים שחלפו ממועד הזכיה, הן פועלות אל מול המועצה, וכן אל מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. זאת במטרה לממש את הזכיה ולהתחיל בבניה. אך כל הניסיונות לא צלחו.
עוד נכתב בכתב התביעה כי רמ"י עמדה ב"חיבוק ידיים". "בפועל נתקעו התובעות לסיטואציה אבסורדית וקפקאית, בה הן שילמו מאות מיליוני שקלים עבור זכויות במקרקעין שאין כל היתכנות לממשן, כשהתובעות הפכו למעשה ל'בנות ערובה', במחלוקת שבין המועצה לבין רמ"י, אשר הוברר כי הן נמשכות שנים ארוכות תוך שהן סופגות הפסדים עצומים בכל יום שחולף", כך לשון התביעה.
הקרקע המדוברת בזכרון יעקב היא שכונה חדשה שמתוכננת בחלקה הצפון מזרחי של המושבה העונה לשם "זכרונה". השכונה מתוכננת לקום על שטח של 426 דונם, ועליה צפויות להיבנות 1,236 יח"ד + 250 יח"ד לדיור מוגן, וכן שטחי ציבור ושטחים למסחר. התוכנית לקרקע הופקדה לוועדה המחוזית ואושרה בספטמבר 2020, אך המועצה התנגדה לה ואף הגישה עתירה בנושא אשר נדחתה בפברואר 2022.
למרות דחיית העתירה, לטענת החברות, מועצת זכרון יעקב סירבה לשתף פעולה ולא קיימה פגישות בנושא במשך שלוש השנים שחלפו מאז זכו במכרזים. ב-2023 החברות אף הגישו בעצמן עתירות נגד המועצה ורמ"י, בהן דרשו לפעול ולהכין תוכנית פיתוח למתחם. בתשובתה טענה המועצה כי היא אינה צד לעניין וכי הקרקע תפותח כ-10 שנים ממועד אישור התוכנית. עוד נטען כי רמ"י אף הסכימה עם טענות המועצה ולמרות זאת שיווקה קרקע עם תנאי להשלמת הבניה עד ל-2026.
בדצמבר 2023 ניתן פסק דין שקבע כי המועצה מחויבת לפעול בהתאם לתוכנית, אולם אינה מחויבת לפעול לביצוע עבודות הפיתוח מיידית, זאת בין היתר על רקע טענותיה התקציביות וסדרי עדיפויות של המועצה. אך לצד זאת הומךץ בפסק הדין למועצה לקדם את הפיתוח לקרקע בקצב סביר, ובשלב ראשון להשלים את תוכנית הפיתוח לקרקע. למרות כל אלה, מאז פסק הדין לא נעשה דבר.
לפי החברות, ביולי 2024 הגיעה אליהן מידע חדש אשר חשף את העובדה שרמ"י הסתירה מהן מידע חיוני ביחס למחלוקות עם המועצה. בעקבות כך דרשו לבטל את חוזי החכירה, ובאוגוסט 2024 קיבלו תשובה מהצוות הבוחן את העסקאות ברמ"י, לפיה, בקשתן לביטול ההתקשרות נדחית, וכי הן רשאיות להגיש בקשה לארכה ביחסן להתחייבותן להקמת השכונה.
בעקבות זאת הוגשה העתירה שבה הן דורשות לבטל את החוזה בינן לבין רמ"י, המחייב אותן להקמת יח"ד בשכונה, ולהשבת הסכום ששילמו בגובה 343 מיליון שקל, בתוספת הוצאות ריבית והצמדה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד שמואל שוב, הילה לביא-יתים וישראל אלתר ממשרד עוה"ד שוב ושות'.
המאבק על הקמת השכונה בזכרון יעקב הוא בין היתר תוצאה של מהלכים כוחניים שבהם נקטה רמ"י במהלך השנים האחרונות, הכופים על רשויות מקומיות, במיוחד קטנות, היקפי בניה גדולים מאלה שתכננו, ובקצב מהיר משמעותית מהתחזית שלהן לגידול הישוב. כתוצאה מכך, מספר רשויות סירבו לשתף פעולה עם התוכניות של רמ"י, וזו לא השכילה לרכך את התוכניות, או לעודד אותן לבנות באמצעות תמריצים. מאבקים על רקע דומה התגלעו גם בבנימינה הסמוכה, בקרית גת, בנתיבות ובהרצליה. מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "הרשות דוחה מכל וכל את הטענות. כלל המידע שוקף לחברות במסגרת הליכי המכרז והרשות מילאה את כל חובותיה על פי דין כלפי היזמים. את כלל טענות החברות יש להפנות למועצה המקומית שהיא החסם לפיתוח. הרשות תגיב במסגרת הליך בית המשפט".
