קיבוץ מגן: רוצים להקים שדה סולארי במקום להסתמך על תרומות
ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בשבוע הבא בערר הקיבוץ, שנמצא סמוך לרצועת עזה, נגד הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית שדחתה תוכנית למתקן פוטו-וולטאי בהיקף 220 דונם. הקיבוץ טוען שהמתקן נועד לשיקום הכלכלי לאחר 7 באוקטובר, אך הוועדה סירבה בטענה שמדובר בשטח מעובד ופורה שיש לשמור עליו
ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון בישיבתה ב-8.12.25 בערר קיבוץ מגן, בחבל תקומה, נגד הולקחש"פ (ועדה לשמירה על קרקע ושטחים פתוחים), שהיא וועדת משנה של המועצה הארצית. הערר מתייחס להחלטה של הולחקש"פ לדחות תוכנית של הקיבוץ להקים מתקן פוטו-וולטאי בשטח 220 דונם על חשבון שטחי חקלאות. הטענה המרכזית של הערר, עליו חתומים עו"ד קרן קמחי נדולני ויהונתן שמחי ממשרד גרוניצקי ושות', היא ש"התוכנית נועדה להוות מקור תקציבי משמעותי בשיקום קיבוץ מגן".
מתוך העתירה: "על קצה המזלג נציין כי כיתת הכוננות של קיבוץ מגן, שנמצא 4.7 קילומטר מגבול רצועת עזה, ניהלה לבדה קרב הרואי ועקוב מדם במשך שעות ארוכות והצליחה לבלום מתקפה של כ-50 מחבלים שפרצו את גדר הקיבוץ וחדרו לשטחיו במטרה לטבוח ולחטוף את חברי הקיבוץ. במהלך הקרב נרצחו שניים מחברי הקיבוץ ונפצעו שניים נוספים, אך כיתת הכוננות הצליחה להציל את הקיבוץ. מעבר לפגיעה הפיזית, תושבי קיבוץ מגן פונו מבתיהם והקהילה כולה נפגעה קשות: פיזית, נפשית, חברתית וכלכלית. נזק כבד נגרם לבריאות הנפש של התושבים, לתחושת הזהות וההמשכיות של קהילה שנאלצה להתפנות מביתה, להנהגה המקומית ועוד. השלכות האירועים כוללות טראומות קשות, אובדן ביטחון אישי, פגיעה במרקם החברתי, פגיעה בתשתיות, פגיעה ביכולת ההתפרנסות ופגיעה מתמשכת באורח החיים של הקיבוץ".
היוזמה לתוכנית המתקן הוולטאי היא של חברת שיכון ובינוי אנרגיה, אך היא הוגשה ע"י הקיבוץ. לפיה שטח המתקן יהיה ממזרח לכביש 232, בצמוד למתקן פוטו-וולטאי מאושר בתחום המשבצת החקלאית של קיבוץ מגן. על פי תוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 14/4, יעוד הקרקע הינו "קרקע חקלאית".
התוכנית נדונה בוועדה המחוזית דרום ואז הועברה לחוות דעת הולקחש"פ, בראשות ליאת פלד, שלא קיבלה אותה. מתוך החלטת הוועדה, מיולי 2025: "הוועדה סבורה כי מדובר בשטח מעובד בפועל, ובמרחב פורה, רווי מים ותשתיות לטובת החקלאות, אשר ניתן להמשיך לקיים בו פעילות חקלאית. לשטח זה חשיבות בהיבט של ביטחון מזון והוא מהווה את אחד העוגנים הכלכליים של הקיבוץ, ועל כן יש לשמור ולקיים בו את החקלאות, שהיא השימוש העיקרי של קרקע זו ולשמה ניתנה לישוב. על פי עמדת משרד החקלאות מדובר בקרקע בעלת ערכיות גבוהה לשימוש חקלאי".
הוועדה המליצה כי הקיבוץ יקים מתקן אגרו-וולטאי. כלומר, שהקולטים יוקמו מעל שימוש חקלאי אחר - כמו רפת, לול, מטע, וכיו"ב. הוועדה החליטה כי מלפנים שורת הדין היא תפצל את התוכנית לשניים, ותאפשר לקיבוץ להקים על חלק מהשטח מתקן פוטו-וולטאי-במקום שטח חקלאות, והשאר יוקם כמתקן אגרו-וולטאי-מעל יעוד חקלאי קיים.
לפי הערר למועצה הארצית, תוכנית השדה הפוטו-וולטאי "נועדה להוות מקור תקציבי משמעותי בשיקום קיבוץ מגן, באמצעות מימוש החלטת מועצת מקרקעי ישראל המהווה חלק ממערך שלוב של חקיקה, החלטות ממשלה ותכנית אסטרטגית שמטרתם לסייע לשיקומם הכלכלי של יישובי קו העימות לאחר זוועות ה-7 באוקטובר".
הקיבוץ סבור כי "הולקחש"פ נפלה לידי שגגה מהותית ביותר בהחלטתה" וכי "בפועל, ההחלטה מאיינת ומסכלת את ההטבה שהוענקה לקיבוץ מגן וליתר יישובי קו העימות והיא מונעת מקור תקציבי משמעותי קבוע ועצמאי שנועד לשיקומם". על פי ההתנגדות, עלות השיקום לפרויקטים הקהילתיים של קיבוץ מגן מוערכת במיליוני שקלים רבים, כאשר רק כשליש מהמימון מגיע מכספי מנהלת תקומה והיתר תלוי בקיבוץ עצמו, במקורות הכנסה עצמאיים ובפילנתרופיה.
בקיבוץ מגן זועמים על כך שבעקבות ה-7 באוקטובר המדינה התירה לחלק מקיבוצי חבל תקומה להסב שטחי חקלאות לשדות פוטו-וולטאים, ועליהם הוטלה מגבלה. ועוד הם מוסיפים: "לפי נתוני משרד החקלאות, סך השטח החקלאי במדינה עומד על כ-4.1 מיליון דונם. גריעה של 220 דונם לא תשפיע באופן ממשי על ביטחון המזון של ישראל. מנגד, התוכנית תתרום לביטחון האנרגטי באזור ולעמידה ביעדי הממשלה למעבר לאנרגיות מתחדשות".
