סגור
העיר העתיקה באר שבע
העיר העתיקה באר שבע. אחוזי הבנייה יגיעו לעד 300% (צילום: חיים הורנשטיין)

באר שבע תעודד התחדשות בעיר העתיקה באמצעות תוספת אלפי יח"ד ותעסוקה

אדריכל העיר ב"ש זיו גדון: "הסביבה הזאת היתה מבוססת על מסחר ומה שקרה זה שהקניונים רוקנו אותה. הבשורה הגדולה היא שהעיר העתיקה תקבל תוספת אלפי יחידות דיור, שיוסיפו חיים ועירוניות"

תוספת של כ-3,700 יח"ד ל-440 הקיימות ועוד 400,000 מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, זו התוכנית להתחדשות העיר העתיקה בבאר שבע שהופקדה אתמול בוועדה המחוזית דרום ומבשרת על ההכרה המחודשת של העיר ב"ש בחשיבות העיר העתיקה.
עד שנות ה-80 של המאה שעברה היתה העיר העתיקה של באר שבע המרכז המסחרי ומרכז העסקים העיקרי בעיר. אחרי הקמת רובע הקניונים במבואות הדרומיים של העיר, העתקת הפעילות ל"מרכז האזרחי", והתפשטות אזורי המגורים צפונה, ירד קרנה.
התוכנית, שהוכנה ע"י צוות בראשות האדריכל דני לזר, מסמנת 66 מבנים המיועדים לשימור וקובעת מה תהיה דרגת השימור, וגם, את זכויות הבנייה והאופן שבו תשולב הבנייה החדשה במבנים, או ליד המבנים לשימור. כמו כן, התוכנית קובעת מנגנון לניוד זכויות. בין היתר קובעת התוכנית שבמבנים החדשים יהיו קומות הקרקע מסחריות, שאחוזי הבנייה המותרים יגיעו לעד 300% ושהגובה המירבי יהיה 3 קומות מלאות וקומה רביעית בנסיגה. בכמה מקומות תהיה החרגה שתאפשר בנייה לגובה של עד 12 קומות.
בניית העיר המודרנית של באר שבע, או מה שאנו מכנים כיום, רובע "העיר העתיקה" החלה בשנת 1900, ע"י הטורקים, בעבור שלושה ריכוזי התיישבות בדואים. שטחה של העיר היה 750 דונם והתכנון יצר רשת אורתוגונלית המורכבת מ-60 משבצות רבועיות במידות של 60X60 מ' כל אחת. כל משבצת חולקה לארבעה רבעים. כל רבע יועד לבית וחצר משק. רוחבם של הרחובות היה כ-15 מטר, למעט רחוב קק"ל, ששימש כציר ראשי המקשר בין דרכים ארציות עתיקות ומוביל אל המרכז השילטוני, שרוחבו היה 20 מ'. התכנון כלל גם מוסדות ציבור כמו הסראיה (בית המושל), המסגד, בית הספר לילדי שייחים ועוד.
אחרי קום המדינה התקבלה תוכנית המתאר הארצית, שכונתה גם "תוכנית שרון", שהציעה עיר חדשה ומודרנית המנותקת מהעיר העתיקה. התוכניות שהוכנו לאחר מכן ייעדו את העיר העתיקה למרכז מסחרי. בשנות ה-70 הוקמו בעיר העתיקה עשרה מבני פסאז'ים ששילבו רחוב מסחרי פנימי, עם שימושים מעורבים של מסחר ותעסוקה ובחלקם גם מגורים.
זיו גדון, אדריכל העיר ב"ש, מסביר שזו תוכנית ראשונה שמציעה שימור והתחדשות של אזור שלם "ברמה גורפת מבחינה שכונתית": "העיר מאד מעוניינת להחזיר את העיר העתיקה למקומה כמרכז העיר, חלק מהשלד הציבורי והמסחרי של העיר. הסביבה הזאת היתה מבוססת על מסחר ומה שקרה זה שהקניונים רוקנו אותה. הבשורה הגדולה היא שהעיר העתיקה תקבל תוספת אלפי יחידות דיור, שיוסיפו חיים ועירוניות". רן אקסטרמן, מנהל מחלקת התכנון של ב"ש מתגורר בעיר העתיקה: "האזור הזה מציע משהו שאין בב"ש או במרחב הנגב. אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה ברגל. העיר העתיקה מציעה מוצר שלא קיים היום בנגב. העירוניות מוכנה מתחת לבית".
אדר' רם מרש, האדריכל הבולט בעיר ב"ש, שהוא גם יליד העיר, מתכנן כעת לא מעט פרוייקטים בעיר העתיקה. הוא מאמין בהתפתחות האזור אך לא צופה שיהפוך לתואם מתחמים היסטוריים פופולריים כמו נווה צדק, או יפו העתיקה: "צריך לחלק את העיר העתיקה לשני חלקים. מרחוב קק"ל, שהוא קו פרשת המים, מערבה ומזרחה. בחלק המערבי נשתמרו לא מעט מבנים היסטוריים ושם מתפתחים מלונות בוטיק, פאבים ומסעדות. החלק המזרחי של העיר העתיקה נשתמר מבחינה מרקמית, אבל מרבית המבנים ההיסטוריים נהרסו. באזור הזה יש יותר עסקים ומשרדים מאשר החלק המערבי. אני חושב שזה מרמז להתפתחות העתידית. האוכלוסיה פה אחרת ולכן יש פה תהליך אבולוציוני איטי מאד. בסופו של דבר, אין שום מרקם אורבני בעיר ב"ש שמסוגל להתחרות בעיר העתיקה".
מתכנן מחוז דרום במינהל התכנון, תומר גוטהלף: "מדובר בתוכנית חשובה ביותר, אשר מחדשת את העיר ההיסטורית בבאר שבע במטרה לממש את הפוטנציאל האדיר הטמון בה לשוב ולהוות מוקד עירוני חי ושוקק, כפי שהייתה בעבר וזאת תוך שמירה על ייחודו של המרקם ההיסטורי. התוכנית מאפשרת תוספת משמעותית של מגורים, מסחר ותעסוקה בעיר העתיקה על מנת לאפשר את התחדשותה".