משרד השיכון מבקש להביא עוד עובדים זרים במסלול הפרטי ומזהיר מ"פיגור של שנים בשיקום"
מנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן פנה למ"מ מנכ"ל משרד רה"מ דרורית שטיינמץ בדרישה להעלות את מכסת העובדים הזרים במסלול הפרטי מ-30 אלף ל-40 אלף עובדים, ולהגדיל את שיעורם ל-75% מסך העובדים הזרים. לטענתו, המסלול הפרטי "הוכח כאפקטיבי מאוד בהבאת עובדים, ובפרט בזמן מלחמה". עוד הוסיף כי "מצב שוק הנדל"ן מחייב פעולות נחושות ומיידיות"
לאחר שבועיים שבהם רבים מאתרי הבנייה בישראל היו סגורים, המחסור בעובדים זרים בענף שוב מעסיק את משרד השיכון. בפנייה דחופה של מנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה דרורית שטיינמיץ, העומדת בראש ועדת מנכ"לים לנושא העובדים הזרים, הוא מבקש ממנה לקיים דיון דחוף שבו ידונו בהעלאת שיעור העובדים המגיעים במסגרת יוזמות פרטיות (B2B) להיקף של עד 75% מסך העובדים שמגיעים, לעומת היקף של עד 50% כיום.
מורגנשטרן מציג את הצורך בהבאת עובדים במסלול הפרטי כפעולה הכרחית שיש לבצע על מנת לאפשר לענף הבנייה לעמוד בפני היקפי הבנייה המשמעותיים שעומדים בפניו, בין היתר לשיקום נזקי המלחמה, ובהמשך למחסור בכוח אדם מקצועי המלווה את הענף בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל פעל משרד הבינוי והשיכון, לצד שותפים רבים בממשלה, להביא עובדים זרים בשני מסלולים עיקריים: המסלול הבילטראלי (G2G), במסגרתו מגיעים עובדים ביוזמת המדינה, ורק כאשר יש הסכם בילטראלי עם המדינה שממנה הם מגיעים; והמסלול הפרטי (B2B), שמאפשר להביא עובדים על ידי המגזר הפרטי וגם ממדינות שלישראל אין עימן הסכמים בילטראליים. מורגנשטרן כתב במכתבו כי מסלול זה "הוכח כאפקטיבי מאוד בהבאת עובדים, ובפרט בזמן מלחמה".
לפי נתוני משרד השיכון, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל גדל מספר העובדים הזרים המובאים באמצעות תאגידי כ"א מכ-21.6 אלף עובדים לכ-60 אלף עובדים, מתוכם כ-50% הגיעו במסגרת המסלול הפרטי. מורגנשטרן, כמו גם יתר הגורמים המקצועיים, סבורים כי על מנת להצליח ולמקסם את ההליך יש לבצע מספר התאמות שיאפשרו להעלות את היקף העובדים. הצעדים שמבקש מורגנשטרן הם הגדלת מכסת העובדים הזרים במסלול ה-B2B ב-10,000 עובדים נוספים, כלומר ל-40 אלף עובדים לעומת 30 אלף כיום. ההערכות הן כי חיזוק היקף העובדים במסלול זה יכול לתת מענה לפרויקטי השיקום הדחופים, ויסייע להאצת קצב הבנייה הכללי במשק ולהפחתת עלויות הבנייה באמצעות הגדלת ההיצע.
משרד השיכון ביקש עוד שלא יהיו מגבלות על התאגידים (כיום כל תאגיד יכול להביא עד 50% עובדים מסך העובדים שלו במסלול הפרטי) והם יוכלו לבחור כיצד לגייס את העובדים. "כפי שניתן לראות כבר היום מרבית התאגידים המביאים עובדים במסלול זה מבצעים הליכי מיון לבדם עוד טרם הגעת העובדים. כמו כן, ניכר כי ישנה שביעות רצון גבוהה מאוד מאותם עובדים והם מיומנים מאוד. ניכר כי מנגנוני השוק החופשי מבטיחים בחירה מיטבית, שכן קבלני כוח האדם לא מעוניינים להביא עובדים שאינם מיומנים במיוחד", לשון המכתב.
"המסלול הפרטי להבאת עובדים זרים מהווה כלי חיוני לענף הנדל"ן, לפיתוח הכלכלה הישראלית ולמענה על האתגרים הנוכחיים. השינויים המבוקשים - הגדלת המכסה, ביטול המגבלות והסרת המיונים - יאפשרו מימוש מלא של הפוטנציאל הכלכלי של מסלול זה", טען מורגנשטרן.
לסיכום המכתב התריע מורגנשטרן כי אם המדינה לא תפעל כעת להרחבת כוח האדם הזמין בענף הבנייה - יהיו לכך השלכות קשות: "בעקבות מלחמת חרבות ברזל וביתר שאת עם מבצע עם כלביא – מצב שוק הנדל"ן מחייב פעולות נחושות ומיידיות. המצב בשטח והצרכים הדחופים של השיקום והבנייה מחייבים אותנו לפעול בנחישות ובמהירות. אם לא נפעל עכשיו להרחבת כוח האדם הזמין בענף הבנייה, אנו עלולים למצוא את עצמנו בפיגור של שנים בשיקום הנדרש ובמענה לצרכי הדיור הדחופים של אזרחי המדינה".
המגמה של פנייה אל המסלול הפרטי החלה כאשר החלו להגיע תלונות מהקבלנים ולפיהן העובדים הזרים שקיבלו במסלול הבילטראלי אינם מיומנים. בחלק מהמקרים נטען כי למרות שבוצעו מבחנים מקצועיים בארצות המוצא, לא פעם מי שנבחנו הם לא אלה שהגיעו לישראל. לעומת זאת במסלול הפרטי לקבלנים יש אינטרס לבחון היטב את העובדים כדי לא להביא עובדים לא מקצועיים. בפברואר התכנסה ועדת המנכ"לים בנושא זה והוחלט להעלות את מכסת העובדים במכסה הפרטית מ-25 אלף ל-30 אלף עובדים.
