משרד הפנים הטיל סנקציות על בני ברק - ובוחן מינוי חשב מלווה: צברה גירעון של 130 מיליון שקל
עיריית בני ברק, בראשות חנוך זייברט, צברה גירעון ענק מתחילת 2025; משרד הפנים הודיע על הטלת מגבלות: הקפיא בקשות לחוזים אישיים ושדרוג שכר, ודורש תוכנית חירום לאיזון תקציבי עד אוקטובר; בכירים בעירייה מגלגלים את האשמה למשרד הפנים, שלדבריהם לא אישר 12 אלף בקשות להנחות בארנונה
משרד הפנים הטיל מגבלות על עיריית בני ברק בגלל גירעון ענק, וצפוי למנות לה חשב מלווה אם היא לא תגיע לאיזון תקציבי עד סוף השנה. לעירייה גירעון מצטבר של 130 מיליון שקל לאחר שסיימה את 2025 עם גירעון של כ-80 מיליון שקל, ואת הרבעון השני של השנה הנוכחית עם גירעון של כ-50 מיליון שקל. ההערכות הן כי אם הנהלת העירייה לא תנקוט צעדים קיצוניים הוא יגדל עד סוף השנה.
בעקבות כך, הודיע השבוע צביקה אינבינדר, הממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים, לחנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק, כי הוא מטיל הגבלות על העירייה. בין השאר, משרד הפנים מקפיא עד להודעה חדשה כל בקשה של העירייה לחוזים אישיים ושדרוג שכר. כמו כן הוא יאשר רק תב"רים (תקציב בלתי רגיל) הכרחיים. תב"רים הם פרויקטים עם תקציב חד פעמי ייחודי שאינו חלק מהתקציב השוטף של העירייה. בנוסף, משרד הפנים מורה לזייברט לאשר עד 11 באוקטובר תוכנית חירום שתאפשר לעירייה להגיע לאיזון תקציבי. בשל חומרת המצב, במשרד הפנים דורשים צעדים דרמטיים.
לדברי אינבינדר, "אני פונה אליך (לזייברט, א"ג) בבקשה כי הנהלת העירייה תתכנס בהקדם האפשרי ותקבל החלטות מחייבות וכואבות. התוכנית צריכה להכיל צעדים קונקרטיים לצמצום הגירעון וחזרה לאיזון תקציבי עד סיום השנה בתחומי הרכש, המכרזים וכוח האדם בעירייה".
במשרד הפנים מאיימים לנקוט צעדים הכרחיים וכואבים, אם המצב לא יתוקן במהירות. לפי המכתב, לצעדים האלה יהיו "השלכות משמעותיות על ניהול העירייה ועל גמישות החלטותיה, קליטת עובדים חדשים ושדרוג עובדים קיימים ומסגרת תקציבה". במילים אחרות - משרד הפנים שוקל למנות חשב מלווה, שיצמצם מאוד את העצמאות התקציבית של העירייה.
לאחר מינוי חשב מלווה לעירייה, כל פעולה עם משמעות כספית חייבת את אישורו. למשל, הזמנת עבודה, התחייבות לספק, או תשלום. גם קליטה של עובד חדש ותנאי העסקה שלו מחייבים אישור מראש. במקרים מסוימים משרד הפנים יכול להקנות לחשב גם שליטה על גביית הארנונה, תשלומי החוב ואישור הנחות. העירייה ובמיוחד ראש העיר חייבים למלא את הוראותיו, וגם התאגידים העירוניים עשויים להיות כפופים לו.
בני ברק, העיר השישית בישראל במספר התושבים, הידרדרה במהירות למצב הזה בתקופת הכהונה של זייברט, חסיד גור שמכהן גם כמזכ"ל אגודת ישראל ונבחר לראשות העיר במרץ 2024. ההידרדרות הכלכלית הפתיעה את משרד הפנים, משום שהיא קרתה דווקא ב-2025 שבה מענק האיזון שמקבלת העירייה צמח בכ-20 מיליון שקל בזכות תיקון טכני בנוסחה לחישובו. למעשה, בני ברק היא אחת מחמש הערים שנהנו מהשיפור הגבוה ביותר במענקי האיזון.
הבעיה של בני ברק אינה רק הגירעון אלא בעיקר התזרים השוטף. בגלל המצוקה הכספית היא כבר החלה לבצע פעולות נואשות. תיק ניירות ערך בשווי של כ-30 מיליון שקל נמכר, כך שלא נותרה לעיר כעת כרית ביטחון. כמו כן לראשונה מזה שנים העירייה מנצלת מסגרת אשראי בנקאי בהיקף של כ-70 מיליון שקל. לבני ברק יש אישור לנצל אשראי עד ל-90 מיליון שקל, כך שהיא קרובה מאוד לקצה. בעירייה אומרים כי בגלל הקשיים בתזרים הוחלט לדחות תשלומים לספקים במנגנון של שוטף פלוס 120 ולעיתים גם 140. זה עוד לא הכל, לפני חודש נחשף בכלכליסט כי לעירייה חוב של 30 מיליון שקל לתאגיד המים. גורמים בעירייה מספרים כי גם תאגיד המים מתקשה לתפקד ולשלם משכורות.
הדוח הכספי לסיכום 2025 אמנם נבחן על ידי משרד הפנים, אך עד היום עדיין לא הוצג למועצת העיר, צעד שספק אם הוא חוקי. הטענה היא כי הצגת הדוח נדחתה בגלל חשש מתגובת האופוזיציה בכלל ובמיוחד של חבר המועצה שלמה אלבוים.
גורמים בעירייה ששוחחו עם כלכליסט האשימו את זייברט בניהול הכושל, וטענו כי אינו בקיא בפרטים, לא יודע להסביר איך העירייה הגיעה למצב הזה, ואין לו שום תוכנית פעולה שתאפשר לה להיחלץ ממנו.
עם זאת בכירים בבני ברק טוענים כי ההידרדרות במצב הכספי נוצרה בגלל התנהלות משרד הפנים, ובין היתר מאחר שאין שר פנים. לטענתם, בגלל משרד הפנים העירייה לא יכולה לגבות כעת ארנונה מכ-12 אלף משקי בית שביקשו הנחות בארנונה, והמשרד עדיין לא אישר אותן. להערכתם, האירוע הזה לבדו יצר בור של כ-30 מיליון שקל. בנוסף, לטענת בכירים בעירייה, משרד הפנים עדיין לא אישר לבני ברק חוקי עזר עירוניים שהגישה ויאפשרו לה להגדיל הכנסות. בין היתר העירייה מבקשת להגדיל את תעריפי החניה, סעיף שעשוי להניב לה עוד 15 מיליון שקל בשנה. הבכירים הצביעו על הנחיות שהתקבלו ממשרד החינוך, ואשר אילצו את בני ברק להגדיל תשלומים לסייעות בכ-25 מיליון שקל.
הסוגיות האלה מכבידות על העירייה, אך לבני ברק תקציב שנתי של כ-2.5 מיליארד שקל, והכנסות של מאות מיליוני שקלים ממשרדים בכלל ובמיוחד ממתחם העסקים BBC. כך שניהול ותכנון נכונים אמורים היו לאפשר שמירה על איזון תקציבי. בנוסף הנסיבות שמתארים בעירייה משפיעות גם על ערים אחרות, ואולם המצב של בני ברק יוצא דופן בחומרתו. גם אם כל טענות העירייה כלפי משרד הפנים נכונות, הן לא מסבירות איך עירייה עם הכנסות של מיליארדי שקלים בשנה מתקרבת לקצה מסגרת האשראי ומעכבת תשלומים לספקים.
מראש העיר לא התקבלה תגובה.
