"בלי חיזוק החינוך הממלכתי־חרדי לא נפתור את בעיית גיוס החרדים"
למרות הביקוש לחינוך ממלכתי־חרדי, שנועד לספק לחרדים מסלול עם לימודי ליבה מלאים, בתי ספר חדשים כמעט אינם נפתחים. שר החינוך לשעבר שי פירון, שיזם את הקמתו, מאשים את ש"ס: "מנעו הקמה של מוסדות. סיום ההשתמטות תלוי בממ"ח" . כתבה שנייה בסדרה
החינוך הממלכתי־החרדי (ממ"ח) אומנם ממשיך לצמוח, אבל הפריצה הגדולה שעליה דיברו בשנים האחרונות כבר לא נראית באופק. מספר בתי הספר של הממ"ח צפוי לגדול בשנת הלימודים הקרובה מ־120 ל־128 בלבד ומספר התלמידים יגדל ב־2,000 ל־36,600. בגני הילדים צפויה צמיחה משמעותית יותר, מ־400 ל־450 גנים, עלייה של 12.5%.
רק לפני שנתיים נראה היה שהממ"ח נמצא בתנופת התרחבות: 30 מוסדות וכ־10,000 תלמידים הצטרפו לזרם בתוך שנה. כמה חסידויות העבירו את מוסדות החינוך שלהם לממ"ח והתחייבו ללימודי ליבה מלאים. המהלך נבע, בין היתר, מהרצון להגדיל דרמטית את תקציבי המוסדות, ובכלל זה לקבל תקציבים עבור תלמידי החינוך המיוחד. אלא שהזינוק הזה התברר כקצר מועד. בתשפ"ו נוספו לממ"ח 12 מוסדות בלבד, ובשנה הנוכחית הצטרפו שמונה (ככל הידוע, שישה מוסדות קיימים ושניים חדשים).
החינוך החרדי מורכב מארבעה סוגי מוסדות: החינוך הממלכתי־חרדי (ממ"ח), רשתות החינוך החרדי המפלגתיות (החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס), החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור.
הרשתות המפלגתיות מקבלות תקצוב שווה לחינוך הממלכתי על פי סעיף בעייתי מאוד בחוק יסודות התקציב. בג"ץ קבע שמדובר בסעיף מפלה, שמעניק לרשתות המפלגתיות תקצוב עודף על כל חינוך פרטי אחר, אבל נמנע מלפסול אותו בגלל סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
את הממ"ח הקים ב־2014 שר החינוך שי פירון (יש עתיד) לאחר שחוות דעת משפטיות קבעו שאי אפשר לשלול מרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות את ההטבה של תקצוב שווה לחינוך הממלכתי מבלי להציע אלטרנטיבה.
בשנים האחרונות התרחשו שני תהליכים שתרמו לצמיחת הממ"ח. האחד, נוצר ציבור הולך וגדל של חרדים מודרניים שרוצים שילדיהם ילמדו תוכנית ליבה. השני הוא שקבוצות חרדיות עם מנהיגות חזקה מעבירות בתי ספר לממ"ח כדי לקבל תוספת תקציב.
אלא שמה שנראה כפריצת דרך התברר כאירוע חד־פעמי. עם זאת, הממ"ח אכן יצר אלטרנטיבה למקרה שממשלה חדשה תחליט לבטל את ההטבה הבעייתית של תקצוב מלא לרשתות המפלגתיות.
חוקר החינוך החרדי ומנכ"ל מכון המחקר אגורא ד"ר נרי הורוביץ מגדיר את הממ"ח כ"אי כישלון למופת". הכוונה לכך שהזרם זוכה להערכה וגדל בהדרגה, אבל לא מצליח לפרוץ. לדבריו, הקושי של הממ"ח לגדול נובע מכמה סיבות: חלק מבתי הספר הם של זרמים כמו ברסלב ובעלז, וילדים מזרמים אחרים מתקשים להיקלט; הורים חרדים מודרניים חוששים מאוכלוסייה חלשה מבחינה דתית; וסיבה מפתיעה: בתי ספר חרדיים שנמצאים ליד בתי ספר של הממ"ח נוהגים לשפר את לימודי הליבה ובייחוד האנגלית כדי למנוע בריחת תלמידים.
שי פירון, היום נשיא ארגון פנימה פתרונות ישראליים, מטיל חלק גדול מהאחריות לעיכוב בצמיחת הממ"ח לכך שבממשלה נוכחית מונה שר מש"ס במשרד החינוך. "חיים ביטון ייצג את הרשת הפרטית של ש"ס ועיקר תפקידו היה למנוע הקמה של מוסדות ממ"ח. זה בלתי נתפס במדינה שאומרת שחייבים ללמוד ליבה".
סיבה נוספת, לדבריו, היא חוסר שיתוף הפעולה של ראשי ערים שמתחמקים מדרישות של הורים חרדים שרוצים ממ"ח בשל לחצים של השותפים החרדים בקואליציה העירונית.
"המצב מאוד עגום", אומרת ד"ר טלי פרקש, מנהלת ארגון ידידי הממ"ח. "אנחנו הולכים לבתי משפט ושומעים שם מנציגי משרד החינוך שלמרות הביקוש לממ"ח הם לא יכולים להכריח ראשי ערים לפתוח בתי ספר. גם רשויות ליברליות לכאורה מנסות להתנכל לממ"ח בכל מיני דרכים משיקולים זרים".
מאחורי המציאות הזאת עומדת העובדה שבניגוד לזרמים הממלכתיים האחרים, הממ"ח אינו מוסדר בחוק ואין חובה להקים בתי ספר שלו בהתאם לביקוש.
לדברי פרקש, בג"ץ קרא לכנסת להסדיר את מעמד הזרם בחוק. אבל זה כמובן היה בלתי אפשרי במציאות שבה החרדים שרואים בממ"ח תחרות לרשתות שלהם הם חלק כמעט בלתי נפרד מהקואליציה. "מי שמשלם את המחיר מלבד הילדים שנאלצים ללכת לחינוך החרדי הכושל זה מדינת ישראל כולה", היא מסכמת. "העובדה שבמגזר החרדי לא נלמדים מקצועות ליבה תוביל למשבר שעלול לסכן את עתיד המדינה".
"בטווח הארוך, בלי חיזוק הממ"ח לא תיפתר בעיית גיוס החרדים לצה"ל", קובע פירון. "לוקחים ילד בן 7, אומרים לו שבבצ'יק וגפני ינהלו את החינוך שלו, ואז בגיל 18 שולחים לו צו גיוס. הוא אומר 'סליחה, מי אתה? תזכיר לי'. סיום ההשתמטות תלוי בממ"ח".
