ריאיון
"בראשון לציון אין מכסת תושבים. למה צריך בקיבוץ?"
מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה רוצה שיאפשרו לכל קיבוץ לגדול כרצונו, בשטח ובתושבים; מבחינתו, ההתיישבות היתה ונותרה משימת־העל של התנועה
בשנתיים האחרונות אנו שומעים שוב ושוב מפי רבים שבלי הקיבוצים כפר עזה וניר עוז, חמאס היה מגיע לבאר שבע. שבלי מנרה ויפתח, חזבאללה היה כובש את קריית שמונה. צבר משמעותי של תיקוני חקיקה בתחום התכנון והבנייה מהשנתיים האחרונות מלמד שנושא ההתיישבות הכפרית, והקיבוצים בפרט, הפך פתאום לאקטואלי. זה לא מפתיע ששליחות המאבק על הארץ צורפה לאינטרס הנדל"ני ונוצר חיבור פלאי בין שרת ההתיישבות הימנית, אורית סטרוק, למועצות האזוריות.
לליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ודור שלישי למקימי קיבוץ נצר סירני, אין בכלל ספק ביחס לרלבנטיות של 259 הקיבוצים שבראשם הוא עומד: "אני קיבוצניק, איש אדמה, אני איש שמאמין בכל לבי בדבר הזה שנקרא קיבוץ. התנועה הקיבוצית מקדמת חיים שיתופיים, שוויוניים. הקיבוץ אומנם הוא כבר לא קומונה כמו בדגניה אבל זו חברה שדוגלת בהוגנות, ששמה לעצמה אידיאלים וערכים. 95% מכספי הקהילה בקיבוץ הם כספי החברים. החינוך, התרבות, הנוי - זה הכל מהכסף המשותף. נגזרת של אורחות חיים ואידיאלים".
הוא לא מתייחס להרחבות הקהילתיות, שאותן הוא מגדיר כ"טעות. כבר הרבה שנים שאין הרחבות, יש היום קליטה לשותפות מלאה. אני מקווה מאוד שהקיבוצים ישכילו לעשות איחוד לסטטוסים". חשוב לו מאוד שמהכתבה יהדהד המסר הברור שהטענה על "אובדן דרך" של הקיבוצים אינה רלבנטית. הוא חוזר ומדגיש: "הקיבוץ הוא רעיון ודרך ותנועה ליישוב הארץ".
שמחה לא מוכן להרחיב על נצר סירני, וגם לא על אורחות חיים של קיבוץ מסוים. חשוב לו להדגיש את זה שהוא מזכ"ל של כלל התנועה הקיבוצית: "אני מתנגד בתוקף לשיח הזה של קיבוץ מופרט או לא מופרט, זה חוסר הבנה. אנחנו בתנועה הקיבוצית לא הסברנו את עצמנו מספיק טוב, ואני רואה את חוסר ההבנה גם במשרדי הממשלה. אין דבר כזה שנקרא הפרטה, יש סוגי שותפויות. כל קיבוץ בוחר לעצמו את רמת השותפות והסולידריות הקהילתית. קיבוץ זה ספקטרום של ערכים. מה שלמדנו מ־7 באוקטובר זה שככל שהסולידריות והערבות ההדדית יותר גבוהות, כך יהיה יותר קל לעבור מצבי משבר".
"לקיבוצים תפקיד היסטורי"
שמחה מדגיש את חשיבות ערכי השיתופיות, במיוחד בתקופה שבה מעדיפים לקדש את הפרט: "אני חושב שהתקופה היא ניאו־ליברלית, במשך הרבה שנים קידשנו את הפרט. גם התנועה הקיבוצית. 7 באוקטובר הוא סוג של תיקון. בזמנים האלה אנשים מחדשים את הביחד, את השותפות לגורל, את ברית הייעוד, המשימה המשותפת. אנחנו יושבים עכשיו בחלל עבודה משותף, בתל אביב יש קארפול, ברוב מנהטן - מהמקומות היקרים בעולם - יש קו־אופים. שים לב לתנודות".
הוא סבור שלקיבוצים יש תפקיד גדול בשיקום המדינה אחרי 7 באוקטובר. "גדלתי והתחנכתי בנצר סירני - 'קיבוץ בוכנוואלד'. האנשים שהקימו את הקיבוץ הגיעו מברגן בלזן, אושוויץ ובוכנוואלד. מבחינתי, גם כעת הנרטיב הוא של תקומה. לקיבוצים יש תפקיד היסטורי, כמעט תנכ"י - לסייע למדינה לחזור לתכלית הראויה, לייצר לעצמנו תקומה חדשה".
כשנשאל על תקפות צידוק ההתיישבות בגבולות, שמחה דחה את השאלה בתוקף: "אני מתפלץ מהאמירות האלה. אם לא היתה ניר עוז, הנוח'בות היו באשקלון. בוא לא נתבלבל. למה אנחנו מקימים גינה באמצע לוע הר געש? למה להחזיק את הגליל? אפשר בתל אביב. הייתי בבקעת הירדן עם מישהו מאגף תקציבים שנזף בי ואמר שזה לא כלכלי להחזיק את חבל הארץ הזה. בשמיר ובחניתה יש את חזית הטכנולוגיה, זה אירוע לא פשוט. אפשר היה לעשות את זה ברמת החייל. התשובה שלנו היא שאנחנו רוצים להיות עם חופשי בארצנו. ככה פשוט. אני מאמין בציונות. אני חושב שאם לא נבנה את מנרה במנרה, או את ניר עוז בניר עוז, יהיו שם אנשים אחרים. אני מאמין באחיזת הקרקע".
על פניו, אין קשר בין קיבוץ פריפריאלי ועני כמו מנרה לקיבוץ עשיר כמו גן שמואל. שמחה דוחה את הטענה הזאת בכעס: "בטח שיש קשר. ברגע שכולנו מאמינים באותם ערכים, אז כשיהיה קשה לנחל עוז - משמר העמק יפתח את שעריו. המדינה הרי לא תפקדה. צריך להצדיע למה ששפיים עשו עבור אנשי כפר עזה. אני חושב שהמשימה שלנו עכשיו היא לפתוח את השערים ולהגיד שמשימת ההתיישבות היא בראש סדר העדיפויות. אתה יודע למה לא קולטים בקיבוצים? כי אין מקום. הדיבור הזה על אקסקלוסיביות לא רלבנטי. ברגע שייפתחו את הקליטה, תראה שכולם ירצו, כולם רוצים להיות יותר גדולים. מינהל התכנון לא נותן לנו היתרי בנייה. רשות מקרקעי ישראל מגבילה אותנו".
"המשימה: ערי שדה חזקות"
תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35 דיברה אומנם על חיזוק העירוניות, אבל בשנים האחרונות ניתן לראות אינספור ניסיונות לפריצה שלה ושל הרעיונות שעומדים אחריה. שמחה לא מקבל את הטענה: "תיקון 5 לתמ"א 35 הוא מבחינתנו גזרה, הרעיון של לפתוח את המכסה לצורך הגדלת הקיבוצים הוא הזוי. למה צריך בכלל מכסה? בראשון לציון או באשדוד יש בכלל מכסה? מבחינתנו צריך לאפשר לכל קיבוץ לגדול כמה שהוא רוצה. התיקון לא מאפשר לפתוח את הקו הכחול, את גבולות הקיבוץ, אלא רק לצופף, לעלות למעלה. מבחינתי, שביגור יגורו 5,000 תושבים. למה שהמדינה תגביל אותם? החלום זה להקים עיר שיתופית. אני חושב גם שצריך לאפשר ליישובים להתרחב בשטח שלהם, כמו נס ציונה או חיפה. הייתי רוצה לראות את מנרה ואילות גדלים בשטח ובאנשים".
הגדלת קיבוץ יגור על חשבון חיפה? שמחה מתנגד לרעיון: "מה שקורה במדינת ישראל זה שיש עודף ביקוש שמייצר מחירים פסיכיים. בכל העולם נותנים לאנשים הטבות כדי שיעברו לפריפריה. הדיכוטומיה שמוסדות התכנון מנסים ליצור בין קיבוצי הגליל העליון וקריית שמונה היא מוטעית, תפיסת התכנון החדשה היא שאחד מזין את השני. המשימה של הקיבוצים היא לייצר ערי שדה חזקות, להיות בשותפות גורל. הרעיון שסל השירותים הוא נגזרת של ערכי הקרקע הוא טעות מיסודה. התפקיד שלנו בקיבוצים זה להגיד שתל אביב צריכה לתת לקריית שמונה, שהמועצה האזורית גזר צריכה לתת למועצה האזורית גליל עליון. המשימה של אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, ושל אח שלו, שעבר לקיבוץ כפר בלום, זה לייצר חבל ארץ חזק".
בפברואר האחרון קיבל בית המשפט העליון את ערעורם של 17 קיבוצים בצפון, וקבע כי אינם חייבים בהיטל השבחה לאחר שיוך הדירות לחבריהם. ברקע ההחלטה, דרישה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של המועצה האזורית גליל עליון מ־17 קיבוצים בתחומה בתשלום היטל השבחה עם תחילת שיוך הדירות לחברים. שמחה חושב שמדובר בהחלטה מוצדקת: "הקיבוצים מופלים לרעה. במושבים אין היטל השבחה, גם בתל אביב אין היטל השבחה, אלא אם כן השבחת את הנכס. אגב, הקיבוצים מופלים לרעה גם ביחס למה שהם מקבלים מהמועצות האזוריות. מדובר פה בצדק טריוויאלי, בית המשפט העליון קבע פה משהו בסיסי. אני חושב שההסתה נגד הקיבוצים, שהם כאילו פריבילגיים, היא ממש לא נכונה. לא יכול להיות שקיבוץ, שקם לפני המדינה, שקנה את הקרקע באיזה סוג של מגבית, והעביר אותה לימים לקרן הקיימת, שהעבירה אותו לרשות מקרקעי ישראל, יצטרך עכשיו לשלם עוד פעם לרשות".
ליאור שמחה (49)
תפקיד: מזכ"ל התנועה הקיבוצית
מגורים: קיבוץ נצר סירני
מצב משפחתי: נשוי + 4
השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במינהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית
תפקידים קודמים: יו"ר נצר סירני ומנכ"ל התאחדות יצרני החלב
עוד משהו: מזכ"ל התנועה הקיבוצית הראשון שנבחר בהצבעה בקלפי דיגיטלית
