"איך ח"כים יכולים לישון בלילה כשיש עסקים שלא הכניסו שקל אחד לחשבון"
עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, זועק את זעקת העסקים שהושבתו ב"שאגת הארי", ועד כה לא אושר להם מתווה פיצוי. מניסיון סבבים קודמים, "בזמן הזה אנשים לוקחים הלוואות בריבית דו־ספרתית". יו"ר ועדת הכספים הבטיח לו שבעתיד "יתאפשר להחיל מיידית את חוק הפיצויים המתגבש"
"זה ממש מצעד הניתוק. חצי מהכנסת נמצאת בבית המשפט העליון מקוששים זמן מסך, בזמן שחצי מיליון בעלי עסקים עוד לא קיבלו שקל לחשבון על הפגיעה שנגרמה להם במלחמת 'שאגת הארי'", אמר לכלכליסט עו"ד רועי כהן, נשיא להב — לשכת ארגוני העצמאים והעסקים. "התבלבלו פה היוצרות: עובדי המגזר הציבורי הם רכיב ההוצאות בתקציב המדינה, ואנחנו, בעלי העסקים, רכיב ההכנסות. אנחנו משלמים את המסים שמהם עובדי המגזר הציבורי מקבלים משכורות ובסוף אנחנו נפגעים. זה לא הגיוני שכל פעם בזמן משבר כשפיקוד העורף סוגר לנו את העסקים נצטרך לבוא כמו עניים בפתח. אנחנו בסך הכל מבקשים תזרים כדי שנוכל להסתדר ביום שאחרי".
לדבריו, בחודש הראשון למלחמה כ־80% מהעסקים ספגו פגיעה כלכלית, וכרגע אין שום מקדמות ומתווה מאושר. "אני לא יודע איך חברי הכנסת יכולים לישון בלילה כשהם יודעים שיש בעלי עסקים שלא הכניסו שקל אחד לחשבון מתחילת המלחמה".
ביום שלישי שבוע שעבר קיימה ועדת הכספים דיון ראשון במתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי". במהלך הדיון עלתה דרישה מצד חברי כנסת ונציגי המגזר העסקי לתיקון מיידי של המתווה, והודגש כי המתווה הנוכחי לא נותן מענה למצב של לחימה מתמשכת. בנוסף, עלתה דרישה לעגן בחוק מתווה פיצויים קבוע שיעניק ודאות כלכלית במצבים דומים בעתיד. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, אמר בסיום הדיון כי יקבע סעיף שיאפשר להחיל את הפיצויים מיידית במצבים דומים בעתיד. בעלי עסקים מענפי התיירות, המלונאות והמסעדנות העידו על קריסה וחדלות פירעון. יו"ר הוועדה הדגיש כי לא יתאפשר מצב שבו כספי הפיצויים ייעצרו אצל המעסיקים, ואמר כי יהיה מנגנון שיבטיח כי הסיוע יגיע ישירות לעובדים שפרנסתם נפגעה.
"זה היה דיון של ארבע שעות, שהיה רק הוצאת קיטור, ובסוף גרמנו ליו"ר הוועדה להבין את חומרת הנושא והוא הבטיח שיקבע סעיף בחוק, שיאפשר להחיל את חוק הפיצויים המתגבש מיידית, אם יוכרז מצב מיוחד בעורף שוב בעתיד", אמר כהן. "ביקשנו בשורה לפני יום העצמאות. אני לא חושב שזה יקרה, אבל אני רוצה להאמין שעד סוף החודש תהיה חקיקה שתקבע את הנוהל הזה לחמש שנים קדימה כדי שלא נצטרך כל פעם מחדש לחזר על הפתחים. למה עובד שכיר במגזר הציבורי יכול לדעת שהוא מקבל משכורת ב־1 בחודש ואנחנו לא? אנחנו מפרנסים אותם. המשכורות שלהם מהמסים שלנו. גם כשבעלי העסקים יקבלו את הפיצוי זו תהיה טיפה בים. אנחנו המגזר הפרטי שמניע את הכלכלה. הרי אם נוסיף עוד רב בנתניה או עוד פקיד, זה לא יגדיל את הצמיחה. לעומת זאת, אולם אירועים, סטודיו, מסעדה, בית מרקחת, הפקות ותרבות מניעים את הכלכלה ומייצרים הכנסות למדינה.
"עד שכספים מגיעים מהמדינה בעלי עסקים עצמאים לוקחים הלוואות מהשוק האפור, מבני משפחה, מהבנקים בריביות דו־ספרתיות. עושים טעויות שמפילות אותם. אחרי הקורונה 70 אלף עסקים נסגרו, ואחרי 'חרבות ברזל' 61 אלף עסקים נסגרו. המגזר העצמאי הוא זה שמעסיק למעלה מ־1.5 מיליון עובדים, ובמקום שיראו אותנו כהשקעה, המדינה רואה בנו הוצאה ונטל".
"האוצר מייצר חסמים"
לשאלה אם יש חשש שיהיו מצבי חירום ביטחוניים נוספים שיאלצו אותם להתחנן שוב למקדמות, השיב: "אנחנו מדברים על שש שנים מאז הקורונה, 'שומר חומות', 'חרבות ברזל', 'עם כלביא' ו'שאגת הארי', זה פרק זמן של שש שנים ובחמש השנים הקרובות כנראה יהיו עוד אירועים שבעלי העסקים יצטרכו לקבל מענה. צריך מנגנון של ודאות, שעסקים יידעו שיש להם תזרים, ואנשים יוכלו להתנהל בצורה רציונלית ולא כמו עכשיו שלוקחים הלוואות בריבית דו־ספרתית שהופכת להיות איום הישרדותי על העסק. זה אינטרס של המדינה לראות בנו השקעה. אחרי היציאה ממשבר הקורונה העסקים הקטנים הצמיחו את המשק. אני מנסה לשכנע את האוצר להשתתף בחלק מההוצאות של בעלי העסקים, אבל האוצר מייצר חסמים. יש ענפים שלמים שמושבתים כי הם לא יכולים לפתוח מחר בבוקר את החנות, ואי אפשר להחזיר את ענף הבידור מחדש כבר מחר. לוקח זמן וצריך לתת להם תנאים שיעזרו להם להתנהל בזמן שהעסק לא חוזר באופן מיידי.
"אני אומר בכאב, יש פה שני עמים. עם אחד של שכירים במגזר הציבורי, שמוגן סוציאלית וגם זכה לקבל מתנה לחג פסח בסוף החודש, ולעומתו עצמאים ובעלי עסקים ושכירים במגזר הפרטי שמופקרים כל פעם לגורלם. למרות התערבות והדרישה של ראש הממשלה, עוד לא נתנו פתרון לששת הימים הראשונים של המלחמה שהעובדים לא קיבלו עליהם שכר. הימים האלה ירדו להם מהמשכורת של מרץ, וזה לא הגיוני שיש פה אפליה. בזכות העסקים הקטנים יש אפשרות לשלם למגזר הציבורי, ולא יכול להיות שהם לא יקבלו פיצוי על הימים שהמדינה אמרה להם לא להגיע לעבודה. אנחנו דחפנו את המדינה להחזיר את המשק לפעילות כדי לא לפגוע בכלכלה והמדינה פוגעת בנו".
