בית המשפט דחה תביעה של 103 רוכשי קרקעות מעמליה דיין: "לא הובטחה הפשרה לבנייה"
הרוכשים, שתבעו בין היתר את דיין שלאחרונה הגיעה עימם לפשרה בעבור 250 אלף שקל ושמה הוסר מהתביעה, טענו שהונו והובטח להם שהקרקעות החקלאיות יופשרו לבנייה תוך שנים. אולם בית המשפט קבע שלאורך כל הדרך נאמר להם שלא ברור אם ומתי תתאפשר הפשרה
תביעה שהוגשה בשנת 2018 על ידי 103 רוכשי מגרשים (שרכשו בסה"כ 74 מגרשים) בסמוך למושב בית חנן הגיעה אתמול (ד') לסיומה כאשר פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א דחה את כל טענות הרוכשים ואף חייב אותם בתשלום פיצויים.
התובעים רכשו את המגרשים המדוברים בשנת 2012 במסגרת עסקת קרקעות ששווקה על ידי קבוצת איזנברג. הקרקעות נמצאו בבעלות עמליה דיין ובעלים נוספים ואת העסקה ליווה מקצועית עו"ד יוסף גיא מוסרי. כל הנוגעים בדבר, כולל עו"ד ובעלת הקרקעות נתבעו על ידי הרוכשים, בטענה כי הייתה להם יד בהונאה.
לגבי קבוצת אייזנברג נטען כי אנשי החברה הציגו להם תמונה לפיה המגרשים החקלאיים שרכשו יופשרו לבנייה בתוך זמן קצר, אך בשנים שחלפו מאז, ולאחר שבדקו עם גורמי מקצוע, הבינו לטענתם כי הונו אותם וכי אין סיכוי שהקרקע תופשר בטווח הזמן הנראה לעין. לגבי עמליה דיין שירשה את הקרקעות מאמה וחתמה על הסכם אופציה המאפשר לחברת איזנברג לשווק את הקרקעות, נטען, כי העלימה עין למרות שידעה כי הסכום שבו מכרה את הקרקע גבוה באופן חריג, פי 3 משוויה בפועל, וכן כי ידעה מהי מטרת המכירה. דיין היא היחידה שהגיעה להסדר פשרה עם הרוכשים ומרצונה השיבה להם כ-250 אלף שקל מסכום המכירה על מנת שתוסר מהתביעה שעמדה על כ-14 מיליון שקל.
פסק הדין מתייחס לכלל טענות הרוכשים, כך למשל לטענת ההונאה ולפיה לא נאמר להם כי מדובר בקרקע חקלאית שהסיכוי להפשרתה שואף לאפס, נכתב בהחלטה, כי טענה זו לא נכללה בתחילת התביעה ונבנתה במהלך הדיונים. כמו כן נכתב, כי בתצהירי העדות הרוכשים לא טענו כי אילו היו מגלים שמדובר בקרקע חקלאית לא היו רוכשים אותה. לפי השופטת עדית ברקוביץ', הגרסה שהתגלתה בתצהירים היא כי במציאות נאמר להם שמדובר בקרקע חקלאית ולא הובטח להם כי יהיה שינוי ליעוד הקרקע ומתי הוא יהיה, אלא הוצג להם מצג כלשהו להפשרת הקרקע תוך מספר שנים וישנם חלוקי דעות על עניין מספר השנים. ב-2018 לאחר שקיבלו חוו"ד של אדריכל הבינו כי הקרקע לא תופשר והחליטו לתבוע.
עוד כתבה השופטת, כי בהסכם המכר נכתב כבר בעמוד הראשון כי ייעוד הקרקע הוא לחקלאות, וכי צוין כי בעתיד, במקרה ותאושר תוכנית אחרת יבוצע הסכם שיתוף בין כל הרוכשים, אך הדגש היה על אם תאושר תוכנית. גם בפרסום של המוכרים נכתב כי מדובר בקרקע חקלאית להשקעה ונכתב כי "אין ביטחון האם ומתי תופשר לבנייה". עוד נכתב, כי בעבר היו מקרים שבהם קרקעות חקלאיות הופשרו לבנייה, כך שלמרות הייעוד החקלאי, לכאורה ההיתכנות להפשרה לא נשללת על הסף.
טענה נוספת שנדחתה בהחלטה נוגעת למידת האקטיביות של הרוכשים ויוזמות שנקטו לטובת הפשרת הקרקע. לפי ההסכמים, הרוכשים הם אלה שהיו אמורים לשכור אנשי מקצוע ולהתחיל לקדם מהלך שבעתיד יתכן כי יוביל להפשרת הקרקע. בפועל למרות שהרוכשים הבינו שעליהם להיות אקטיביים ולפעול הם לא עשו כך ובמשך 5 שנים לא נקטו בפעולות, "הם לא היו חפצים להשקיע כספם לצורך כך.... לא זו בלבד שהתובעים לא הראו כי נקטו פעולות ממשיות לקידום תוכנית לינוי ייעוד, אלא שהוכח כי לא עשו כמעט דבר, וודאי שלא התקשרו עם אנשי מקצוע לשם קידום התוכנית", לשון פסק הדין.
פסק הדין הפריך גם את הטענה כי האדמות שרכשו הוצגו להם כאילו הם חלק מאדמות מושב בית חנן, אך בפועל גילו כי הקרקעות כלל לא משויכות מוניציפאלית לישוב. הרוכשים טענו כי חברת איזנברג הציגה להם סרטון שמציג את הקרקעות כ"חצי דונם קרקע חקלאית פרטית בבית חנן". למרות בפסק הדין נכתב כי על החברה היה להציג אמת בפרסום, השופטת כתבה בהמשך כי הרי ברור שלא הסתמכו רק על הסרטון בעת החלטתם לרכוש את המגרשים, וחלקם אף הודו בכך. עוד היא ציינה כי בחלק מהפרסומים נכתב כי הקרקע צמודה למושב כפי שהיא באמת. גם לגבי השילוט שהוצב היכן שממוקמים המגרשים ובו נכתב, "כאן תוקם שכונת וילות" נכתב בפסה"ד, כי הוא מתייחס לחזון עתידי ואין בו כל הבטחה. לסיום כתבה השופטת, "הריני קובעת כי התובעים ידעו והבינו על מה הם חותמים ובכלל כך כי מדובר בקרקע הנמצאת בתחום מועצה אזורית גן רווה ויעודה הוא לחקלאות".
התביעה כללה גם את העו"ד שהחתים את הרוכשים על העסקאות, ובעניינו כתבה השופטת, כי מקובלת עליה גרסתו כי שימש כעו"ד בעסקה, הסדיר את רישום הקרקעות ואת הדיווחים לרשויות המס ולא מעבר לכך. עוד נכתב כי לא עלה בידם להוכיח כי עו"ד מוסרי יצר כלפיהם מצגים מטעים או הטעה אותם ולכן דין התביעה נגדו להידחות.
עו"ד יוסי מוסרי הגיב לדחיית התביעה נגדו: "בית המשפט קיבל את עמדתי וקבע כי לא הוכחה עילה לחיובי באחריות אישית או לפיצוי כלשהו לאחר שדאגתי להבהיר מראש כי מדובר ברכישה של קרקע חקלאית בלבד . מדובר בפס"ד חשוב ביותר אשר למעשה מבהיר כי עו"ד המטפל ברכישת קרקע חקלאית בלבד אינו צריך לחשוש מתביעה מופרכת".
