פרסום ראשון
ביהמ"ש יכריע: האם האכלת חתולי רחוב היא סיבה מוצדקת לעיכוב פינוי-בינוי?
סרבנית פינוי־בינוי הגישה כתב הגנה יוצא דופן, שלפיו היא מאכילה את חתולי השכונה, וניתוקם ממנה יוביל לצער בעלי חיים. התובעים: “יתאפשר להמשיך ולהאכילם”
האם אשה שמגדלת 12 חתולים בדירתה ומאכילה את חתולי הרחוב בשכונתה תעכב פרויקט פינוי־בינוי של מאות דירות בתל אביב? בסוגיה זו ידון בית המשפט המחוזי בעוד כעשרה ימים. לפני כמה חודשים הגישו 294 בעלי דירות תביעה נגד אשה המאכילה את חתולי השכונה, ומעכבת את קידום הפרויקט. התביעה הוגשה נגדה ונגד דיירים “סרבנים” נוספים על סכום של 2.6 מיליון שקל. בכתב הגנה ששלחה אשת החתולים נכתב כי "היא משמשת דמות מרכזית ומוכרת במרקם החיים הקהילתי של חתולי הקהילה במתחם, והאכלתם הסדירה תלויה במידה רבה בפעולתה היומיומית. ניתוק של הקשר הזה, ללא חלופה מסודרת או מענה סביר, יוביל לצער בעלי חיים חמור".
מלבד זאת, האשה מתגוררת עם 12 חתולים בדירתה, "חלקם מבוגרים וסובלים מבעיות רפואיות כרוניות, בהם היא מטפלת במסירות ובאחריות שנים ארוכות. בעלי חיים אלה אינם בבחינת ‘חיות מחמד’ עבור הנתבעת, אלא מהווים עבורה בני משפחה... מדובר בדירה שבבעלות הנתבעת, ולפיכך, כל שיקול באשר להרכב 'הדיירים' בבית, לרבות בעלי החיים, נתון לשליטתה המלאה ובכפוף לשיקול דעתה, ככל אזרח במדינה חופשית. מעבר למגבלות אחרות, הנתבעת ניצבת בפני קושי מעשי חמור: אין בנמצא, הלכה למעשה, דירה זמינה להשכרה, לטווח ארוך שתוכל להכיל את כלל בעלי החיים שבאחריותה. ניסיונות של הנתבעת לאתר דירה חלופית לטווח ארוך באמצעות מתווכים נתקלו בסירוב מוחלט להראות לה נכסים ברגע שנמסר כי היא מתגוררת עם 12 חתולים".
1 צפייה בגלריה
עו”ד זיו גרומן, בא כוח 294 התובעים. “97% מבעלי הדירות מעוניינים במיזם”
(צילום: ניב קנטור)
המתחם כולל 8 בנייני רכבת ישנים ובהם 176 דירות ישנות, כשעל-פי התוכנית ייבנו במקומן 564 דירות חדשות. באמצעות עו"ד זיו גרומן, ממשרד גרומן ושות', טוענים התובעים כי מדובר בסירוב דווקני וחסר כל סיבה עניינית, תוך התעלמות בוטה ופגיעה ביתר בעלי הזכויות המשוועים לקידום הפרויקט. לדבריהם, סירוב הנתבעים מונע מרוב מכריע של בעלי הדירות (97% מבעלי הדירות) לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם, ומותיר אותם בדירות ישנות ורעועות, ללא ממ"ד. בתביעה נטען כי "הנתבעים מונעים מהתובעים את האפשרות לשפר באופן דרמטי את ביטחון מגוריהם תוך שכופים עליהם המשך מגורים בדירות ישנות ורעועות חסרות מרחב מוגן דירתי, ובבניין שאינו מחוזק בפני רעידות אדמה".
באשר לאשת החתולים נטען כי "הדירה החדשה שתתקבל במסגרת הפרויקט עשויה שלא להתאים למצבה... מאחר שלשיטתה דירתה הקיימת בעלת מאפיינים ייחודיים שעונים על צרכיה הרגשיים (ממש כך). בנוסף, הנתבעת מניחה מראש כי מימוש הפרויקט עלול לפגוע בחתולים ובחיות הבר בסביבה (בזו הלשון).... הקורלציה בין מצב רגשי בריאותי לבין מאפייני הדירה הקיימת, נוסף לנבואת הזעם בדבר פגיעה ו/או מותם של חתולים וחיות הבר במתחם, בכל הכבוד הראוי, אינם יכולים להוות חסם לפרויקט ורווחת כלל בעלי הדירות".
אשת החתולים טענה בכתב ההגנה, באמצעות עו"ד ענבל קידר חיים, כי היא איננה סרבנית, וסירובה מקורו בנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם: "רק מבקשת התאמות למצבה הרפואי והתפקודי ולעובדה כי היא מחזיקה בביתה 12 חתולים ומטפלת בחתולי קהילה".
עוד נטען כי "סירובה אינו סירוב בלתי סביר, לפיכך אין לחייב את הנתבעת בסנקציות בשל סירוב שמבוסס על נסיבות חריגות. שגרת חייה בדירתה הנוכחית, הכוללת את בעלי החיים שברשותה, טיפול בחתולים המוכרים לה בקהילה, בסביבתה המוכרת, ואפילו החשיפה היומיומית לאור הטבעי ולנוף פתוח, משמשים לה עוגן מווסת, מייצב ומרגיע". לפיכך, טוענת עורכת דינה בכתב ההגנה, "יש להבטיח כי הדירה הזמנית שתוקצה לנתבעת לתקופת ביצוע הפרויקט תאפשר לה להמשיך ולגור עם חתוליה הביתיים, ולהגיע ברגל למתחם, כך שתוכל לקיים שגרת יום מוכרת ולשמר קשר עם סביבת חייה הרגילה".
עוד נטען בכתב ההגנה כי בעלת החתולים "לא הביעה סירוב עקרוני להצטרף לפרויקט, הפגינה פתיחות לשיח, ואף יזמה הצעות לפתרונות אפשריים, מתוך מגמה כנה למצוא איזון בין מצבה ורווחת בעלי החיים ומניעת צער בעלי חיים, לבין צורכי יתר הדיירים וקידום הפרויקט. חרף מאמציה, לא ניתן לה מענה ראוי, וההתעלמות מטענותיה תרמה להחרפת תחושת חוסר האונים והפגיעה בזכויותיה". הנתבעת טוענת כי התביעה משקפת ניסיון להשתיק "קול יחיד שנמצא במצוקה אמיתית, בשם עקרונות כלכליים וציפייה לניצול מקסימלי של המקרקעין, תוך דריסת זכויות יסוד של הדיירת - זכות לקניין, זכות לבריאות, ורמיסת רווחת בעלי החיים שתחת אחריותה וחיות בר וחתולים במתחם".
לסיום, נטען כי סירובה של הנתבעת אינו נובע ממניעים של סחטנות כלכלית וכי היא אינה דיירת סרבנית. "יוער, כי אי חתימתה של הנתבעת אינה 'מטרפדת' את ביצועו של הפרויקט, שכן טרם התקבל כלל היתר בנייה לפרויקט, וכן קיימים נתבעים נוספים אשר טרם חתמו, מנסיבותיהם". יודגש כי גם שאר הנתבעים הגישו כתב הגנה במסגרתו נטען בין השאר כי הם מעוניינים בעסקת פינוי בינוי אך רק כזו שתנאי ההסכם עליו יחתמו יהיו הוגנים. עוד נטען כי התביעה כוללת טענות כזב וכי מעולם לא התקיימו בחירות לנציגות הדיירים.
עו"ד ענבל קידר חיים מסרה בתגובה: "הנתבעת אינה מתנגדת לפרויקט ההתחדשות, אלא לאופן ביצועו. עמדת הנתבעת תואמת לזו של ערים גדולות, ביניהן תל אביב והרצליה, שלא מאשרות כיום הריסה ובנייה ללא סקר בעלי חיים, פינוי מסודר שלהם באמצעות עמותות מתאימות ודאגה לחלופות מתאימות, לרבות לחתולי קהילה, כדי למנוע פגיעה ומוות בהריסות. במקרה זה לא נדרש כלל לעצור את הפרויקט, אלא לשאת בעלויות זניחות ביחס לפרויקט לשמירה על בעלי החיים, דרישה סבירה הומאנית ואנושית שהיזם מסרב לה, למרות שהוצגו בפניו פתרונות והצעות מחיר".
עו"ד זיו גרומן מסר בתגובה: "בעלי הדירות מאוד רגישים לנושא בעלי חיים בכלל ולעניין הספציפי של הדיירת המתנגדת בפרט. יחד עם זאת, עצם היותה מגדלת ומאכילה חתולים לא אמור למנוע ממאות בעלי דירות פרויקט שהוא מציל חיים עבורם. להאכיל חתולים ניתן גם בבניינים חדשים ואני גם הצעתי לבצע את הפינוי בשת"פ עם צער בעלי חיים ואף לתת סיוע וטרינרי אם נדרש. המטרה של בעלי הדירות היא לא לפגוע בבעלי חיים, אבל מצד שני אי אפשר למנוע מהם להגשים את החלום ולגור בדירות חדשות ובטוחות".
