ועדת השרים אישרה: מס "רווחי היתר" של הבנקים יוצא לדרך למרות אזהרות הדרג המקצועי
סמוטריץ' קבע מס של 15% על "רווחים עודפים" למרות המלצה ל-7%-10% בלבד, המהלך צפוי להכניס 1.5 מיליארד שקל בשנה עד 2030. בנק ישראל: "אפליה משקית" שתבריח משקיעים. אגף תקציבים מזהיר מ"מחנק אשראי". הבנקים: הפרת הבטחה אחרי היטל המלחמה
ועדת השרים לענייני התוכנית הכלכלית אישרה היום (ד') את הצעת החוק להטלת מס מיוחד על רווחי הבנקים, כחלק מחוק ההסדרים הקרוב. למרות הליך שימוע חפוז שנערך רק אתמול, השרים נתנו אור ירוק למהלך שיחייב את חמשת הבנקים הגדולים במס נוסף בשיעור של 15% על מה שהוגדר כ"רווחים עודפים". המהלך, שיוגדר כהוראת שעה עד שנת 2030, צפוי להכניס לקופת המדינה כ-1.13 מיליארד שקל ב-2026 וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן.
המודל שאושר מבוסס על "מס רווח דיפרנציאלי". לפי התוכנית, יחושב ממוצע הרווחים של הבנקים בשנים 2018–2022 (תקופה של ריבית אפסית). המס החדש יוטל רק על החלק ברווח שחורג ב-50% מעל אותו ממוצע. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', טוען כי מדובר במיסוי של "רווחים מן ההפקר" – כאלו שנבעו אך ורק מעליית הריבית והאינפלציה ולא מניהול עסקי יוצא דופן. עם זאת, השר קבע את שיעור המס על 15%, גבוה משמעותית מהמלצת הצוות המקצועי שנקבה בטווח של 7%-10% בלבד.
גולת הכותרת של המהלך היא העימות החזיתי מול הדרג המקצועי. נציג בנק ישראל בצוות, ד"ר יוסי סעדון, הציג עמדת מיעוט נחרצת המגדירה את המס כ"אפליה משקית בלתי מוצדקת". בבנק ישראל מזהירים כי המהלך פוגע בוודאות העסקית ועלול להבריח משקיעים זרים, דווקא בתקופה שבה המשק זקוק להם יותר מכל. במסיבת עיתונאים שערך השבוע בנק ישראל במסגרת ההחלטה על הורדת הריבית ביקר הנגיד פרופסור אמיר ירון את המהלך.
גם באגף התקציבים לא חסכו בביקורת. רכזת הפיננסים באגף הזהירה כי המיסוי על הרווח השולי ייצור "מחנק אשראי". לפי האזהרה, לבנקים יהיה תמריץ שלילי להעמיד הלוואות חדשות לעסקים קטנים ולמשקי בית, שכן חלק גדול מהרווח על אותן הלוואות ייגבה על ידי המדינה.
מעבר לניתוח הכלכלי, בבנקים טוענים כי המהלך מייצר משבר אמון מול משרד האוצר. בראשית 2024, בפגישה עם ראשי המערכת הבנקאית, התחייב סמוטריץ' כי "היטל המלחמה" הזמני שהוטל אז (בסך 2.5 מיליארד שקל) לא יוארך ויהיה חד-פעמי. קידום המס הנוכחי נתפס במגזר העסקי כהפרת הבטחה בוטה המעמיקה את פערי האמון בין הממשלה למגזר הפרטי.
המהלך גם מעמיד בסימן שאלה את המשך מתווה ההטבות הוולונטרי לציבור (בסך 3 מיליארד שקל), כשהבנקים מאותתים כי לא יוכלו לספוג גם מס מוגדל וגם הטבות ישירות ללקוחות. סמוטריץ', מצידו, כבר איים כי ביטול ההטבות יוביל להכפלת המס ל-30%.
מאיגוד הבנקים נמסר לאחר אישור המס המיוחד בוועדת השרים: "שלא במפתיע ועדת השרים קיבלה את המלצת שר האוצר, אשר התעלם מהתנגדות אגף התקציבים ובנק ישראל, וקיבל החלטה שהיא על גבם של אזרחי ישראל. גם הדרג המקצועי מזהיר מפני ההשלכות של צמצום האשראי המשמעותי לציבור. הערכות הנזק הציבורי הינן 10-15 מיליארד שקל. צר לנו שפופוליזם והתעלמות בוטה מאזהרות אנשי המקצוע מובילים את שר האוצר להחלטה אומללה זו".
