שתי חברות הבנייה הנוספות שבדרך לישראל: מליטא ואזרבייג'ן
משרד הבינוי והשיכון דיווח אתמול על ארבע חברות ביצוע זרות שעברו את תנאי הסף לעבודה בישראל במסגרת קול קורא שפרסם המשרד; החברות מליטא ומאזרבייג'ן נמצאות בשלב בדיקת הנאותות וצפויות להצטרף לחברות מווייטנאם ומסינגפור שכבר עברו את השלב הזה; בחודשים הקרובים יפורסם קול קורא נוסף ובמשרד מקווים לגייס שש חברות נוספות
שתי חברות ביצוע זרות נמצאות כעת בשלב בדיקת הנאותות, בדרך להגעתן לישראל - מליטא ומאזרבייג'ן. שתי החברות הן חלק מארבע חברות הביצוע הזרות שעברו את תנאי הסף במסגרת הקול הקורא שפרסם משרד הבינוי והשיכון להבאתן לישראל.
אתמול בישרו במשרד הבינוי והשיכון על שתי החברות הראשונות שכבר עברו את בדיקת הנאותות, מדובר בחברות ביצוע מסינגפור ומווייטנאם שנמצאות כעת בשלב הסדרת הליכי רישיון הקבלן והן יירשמו במאגר משרד הבינוי והשיכון לתקופה של חמש שנים, עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות. החברות יהיו אחראיות על כל שלבי הפרויקט – מתכנון ועד ביצוע – בפרויקטים למגורים בלבד.
הקול הקורא שפרסם משרד השיכון ביקש להביא לישראל עד עשר חברות שכל אחת מהן תוכל להביא עד 1,600 עובדים, כך שבאופן עקיף מדובר במנגנון נוסף שנותן מענה למחסור לעובדים בתחום הביצוע, בעיקר בעבודות הרטובות (טפסנות, ברזלנות, טיח וריצוף).
בשל התקופה המורכבת שבה פורסם הקול הקורא ולמרות שמשרד השיכון והבינוי אמר שקיבל פניות משלושים חברות - הוא לא הצליח לגייס עשר חברות.
בחודשים הקרובים צפוי המשרד לפרסם קול קורא נוסף בתקווה לגייס שש חברות נוספות. לצד החברות החדשות שצפויות להגיע, נכון ל-2023 פעלו בישראל 11 חברות זרות - עשר מהן סיניות ואחת טורקית. בסך הכל מועסקים בחברות אלה כ-5,000 עובדים.
בדיון מעקב שהתקיים היום (ב') בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בנוגע להגעתן של החברות הזרות, אמרה מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, כי החברות החדשות יוכלו להתחיל לעבוד ברגע שיקבלו את רישיון ה-ג-5 שלהם.
עוד העריכה ארן כי על סמך ניסיון שנים עברו, החברות לא יבואו עם 1,600 עובדים מהיום הראשון אם בכלל, אלא יגיעו עם מספר העובדים הנדרש להן לביצוע הפרויקטים.
נציג החברה הווייטנאמית שנכח בדיון אמר כי הם מאמינים בשוק הישראלי וכבר חתמו על הסכמה לשיתוף פעולה עם חברות כמו תדהר ובסט שהחברה הווייטנאמית תשמש כקבלן משנה שלהם. לצד זאת הנציג הביע דאגה בנוגע לקצב הגעת העובדים ואמר כי אם הם ידרשו להביא 500 עובדים בבת אחת הוא חושש שזה עלול לקחת זמן רב בגלל הבירוקרטיה בצד הישראלי בעיקר בהיבט של ויזות לעובדים.
עוד אמר הנציג כי לחברה הווייטנאמית אין שום כוונה להתחיל לעבוד כקבלן ראשי בפרויקטים בשנים הקרובות, אלא כקבלן משנה של חברות ביצוע ישראליות גדולות.
ענבל כספי, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים, אמרה בדיון כי הם מתנגדים למהלך, "החברות הזרות מקבלות הנחה רגולטורית, הן מקבלות מהיום הראשון את רישיון הקבלן הגבוה ביותר שקיים בשוק. הן מביאות עובדים ולא ברור אם דיני העבודה נאכפים עליהן, זו לא תחרות הוגנת, והנזק שנגרם הוא עצום, במיוחד לחברות הביצוע הקטנות".
מנגד אמרה ארן "אני לא סבורה שזה איום כזה גדול. אנחנו משתדלים לקבוע את האיזונים בשוק ומעבר למסלולים הקיימים להבאת עובדים אנחנו חייבים עוד אפיקים. כמות העובדים שתיכנס לארץ היא נמוכה יחסית ומוגבלת, ולכן אני חולקת על ההנחה שהקבלנים בארץ יפגעו, אני בעד תחרות ואני חושבת שלחברות המקומיות עדיין יש יתרון".
עוד אמרה ארן "גידרנו את מספר החברות לעשר, אם זה היה 30 חברות זה משהו אחר. המציאות בשטח מראה שיש שיתופי פעולה בין יזמים ישראלים או קבלנים גדולים שמעסיקים את חברות הביצוע הזרות".
